ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 8 באוגוסט, 2019
ע"י נעמי
ע"י נעמי
תן חיוך - הכל לטובה, לא בבית ספרו של וולטר. למען האמת, וולטר היה מתומכיה של הגישה האופטימית, אולם לעת זקנה שינה את דעתו ומחשבתו 180 מעלות ולתפיסתו- אנחנו לא חיים בטוב שבכל העולמות ובטח שלא הכל לטובה. בדרך זו הוא יוצא נגד ההאסכולה של לייבניץ שטענה כי העולם שאנו חיים בו הוא הטוב שיכול להיות מבין כל העולמות.
את הנאיביות שבתפיסה של לייבניץ מתאר וולטר דרך דמות צעירה בשם קנדיד שאע"פ כל הטרגדיות המתרגשות ובאות אליו הוא ממשיך לחשוב שזה הטוב שבכל העולמות כפי שהורה אותו להאמין המורה הדגול והפילוסוף הנערץ (על קנדיד בלבד) פנגלוס. בדרך זו יוצא וולטר גם נגד מועדון הפטפטת הפילוספית שהיה כה פופולארי בתקופה הנאורות וההשכלה. ולראיה, כנגד המרצחים, השפלים, והמזידים לאורך הספר מחשבתו הפילוספית של קנדיד לא עזרה לו כלל. וולטר מדגיש את הפרספקטיבה הזו בספר.
אך אל דאגה, זה לא ספר פילוסופיה קלאסי שמשאיר את הקורא לבד בהתמודדות ובמחשבה על תהיות ומוזרויות בעולם. בסוף הספר הקורא ימצא תשובה כיצד לצלוח עולם שהוא לא הטוב שבכל העולמות ומה בכל זאת יפה בעולם כזה.
חשוב לי להדגיש שמדובר בספר סאטירה על התקופה ועל ההגויות הפופולאריות שלה, כך שמי שאינו חי ונושם את המאה ה-18 (בלימודיו או בעיסוקיו) אולי ירגיש זר ומנוכר בעת קריאתו (זו דעתי).
תהנו :)
25 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נעמי
(לפני 6 שנים)
איזה מגניב! תודה @עמית לנדאו :)
|
|
|
עמית לנדאו
(לפני 6 שנים)
יופי של סקירה, נעמי. אגב, על בסיס ספר זה כתב לאונרד ברנסטיין אופרטה חמודה.
הנה האנסמבל המשעשע "הטוב שבכל העולמות האפשריים": https://www.youtube.com/watch?v=TlIUXvAdpcw |
|
|
נעמי
(לפני 6 שנים)
תודה רבה pulp Fiction. נראה לי שמכל הבחינות העולם שלנו תלוי בהרס ובשיפור של בני אדם עליו
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 6 שנים)
סקירה יפה.
אם עולמנו הוא העולם הגשמי היחידי - אז הוא הטוב בכל העולמות.
ברוב המכריע של המקרים אנחנו אלה שהורסים אותו ולפעמים גם משפרים אותו. בקשר לעולם הבא - זו כבר שאלה אחרת... |
|
|
סקאוט
(לפני 6 שנים)
יפה, ומסכימה איתך. דווקא לא הרגשתי זרה בעת הקריאה, המסר וההומור השחור לגמרי הצליחו לעבור אלי. האבסורד בספר הזה מורגש היטב. (:
|
|
|
נעמי
(לפני 6 שנים)
אבל הסופר השתדל לשוות לספר סגנון מאוד שטוח ולא עמוק, אז הוא קצת מקל על הכובד והתחושות הקשות. ולמדתי באוניברסיטה העברית 3>
|
|
|
סקאוט
(לפני 6 שנים)
ספר טוב, גם אם קשה בתוכן שלו ( ההומור השחור וכמות הרציחות בו רבה אבל אם מתעלמים הפרט הזה מדובר הספר מצוין) נעמי, באיזו אוניברסיטה למדת, אם יורשה לי לשאול?
|
|
|
אור שהם
(לפני 6 שנים)
לימודי חינוך וספרות, מעניין!
לז'אן ז'אק רוסו לא חסרים כתבים מרתקים משלו, ממליץ על "הזיות של מטייל בודד", ספר שכתב בערוב ימיו. |
|
|
מורי
(לפני 6 שנים)
אז בוחרים מרצ ודי.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 6 שנים)
מחשבות, אחרי מותי מוותר על התכריכים ועל המילה הטובה. מבחינתי אפשר לעשות משהו מועיל עם גופתי - השתלות, תרומה למדע, מאכל לחיית השדה או לתולעים. הכל הולך.
אין לי בעיה עם אמונות כאלה או אחרות, כל עוד לא יאנסו אותי להתקיים לפיהן, ונראה שהמצב כאן רק ילך ויתדרדר, בהתחשב בהקצנה ובשיח האלים הגואה. |
|
|
נעמי
(לפני 6 שנים)
תודה אור! שני קורסים שלמדתי במדעי הרוח סחפו אותי לעסוק בתקופה - יצירות מופת בספרות עולם ופילוסופיה של החינוך. משניהם יצאתי נלהבת אחר הנאורות וההשכלה, מהפכה צרפתית וכו'. אלו קורסים שלמדתי במסגרת לימודי חינוך וספרות באוניברסיטה. בנוסף, יש פילוסוף חינוך שאני אוהבת מאוד - ז'אן ז'אק רוסו שהפלא ופלא חי במאה ה-18 והיה יריבו המושבע של וולטר (כותב הספר).
|
|
|
אור שהם
(לפני 6 שנים)
יופי של סקירה, סיקרנת.
אפשר לשאול מה את לומדת שמתכתב כך עם המאה ה-18? |
|
|
מורי
(לפני 6 שנים)
לא מחזק את פרפר. לרבים אמונה היא כמו טבע, כמו הרגל, כמו שיער על הראש. זה
שם ואין מה לעשות עם זה יותר מדי.
רק מי שנחלש וחוזר בתשובה מרגיש את כובד האמונה, כמה היא דורשנית ומעיקה לטוב ולרע. למאמינים יש לפחות את הנחמה של מועד ב'. עכשיו הרגו אותנו? יש את העולם הבא. לנו חילונים יש רק תכריכים ונס אם יגידו עלינו משהו טוב. |
|
|
Rasta
(לפני 6 שנים)
מחזק מאוד את פרפר.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 6 שנים)
נעמי, לחשוב חיובי זה נחמד, אם כי לא בהכרח מבטא את המצב האמיתי בעולם. עם זאת, זה עדיף על שקיעה במרה שחורה.
בעניין האמונה, היא מסממת ומקהה את ההגיון. לא נראה שהיא הועילה במיוחד לששה המליונים שניספו בשואה, לנרצחים אחרים בפרעות ברוסיה ב-1881, בפרעות תרפ"ט וכו'. סביר להניח שרבים מהנספים האמינו שהתפילה תציל אותם. האמונה מתחילה להיות מאוד מזיקה, אם המאמין (מי אמר סמוטריץ' ?) חושב שהוא נציג האלוהים עלי אדמות ומנסה לכפות את "דבר האל" על אחרים. |
|
|
נעמי
(לפני 6 שנים)
חדווא וחדו"א זה משחק מילים יפים. צר לי אתל על שלמדת את חדו"א ללא חדווה, אני חושבת שההפך בהחלט ניתן :)
תודה חיפושית. אני חושבת ראסטה שאם ממילא אנחנו לא יודעים דבר, למה לא להישען על איזו משענת קנה לא רצוץ שלפחות תסב קצת נחת בעולמנו כמו איזו אמונה טובה ומרגיעה :) |
|
|
Rasta
(לפני 6 שנים)
מעניין מה שכתבת, אקרא את הספר.
אני מניח שלייבניץ האמין באלוהים מאחר וזאת השקפה מאוד דתית, ההנחה שאנחנו חיים בטוב שכל העולמות והכל לטובה כשהמצב הפוך לחלוטין. לעולם לא אכפת מאיתנו, גם לנו לא אכפת מאיתנו, הכל רחוק מלהיות לטובה וההוכחות אול אובר דה פלייס... |
|
|
חיפושית
(לפני 6 שנים)
אתל , מבחינתי לפחות חדווה וחדו"א לא הולכים ביחד. לא משנה כמה אדם חיובי לייבניץ היה.
ותודה נעמי על הסקירה היפה. |
|
|
אתל
(לפני 6 שנים)
סקירה מעניינת. את לייבניץ אני מכירה רק מתחום המתמטיקה... אם הייתי יודעת שהוא היה כזה בחור אופטימי, יכול להיות שהייתי לומדת את משפטיו עם קצת יותר חדווה :)
את הספר כנראה שלא אקרא אבל שמחתי להיחשף לפן נוסף באישיותו של לייבניץ. תודה! |
|
|
נעמי
(לפני 6 שנים)
אני בהחלט חושבת שלא כולם יוכלו להתחבר אליו :)
|
|
|
מורי
(לפני 6 שנים)
כזה ספר אוילי לא קראתי שנים. קיבל ממני כוכב אחד, כי אי אפשר פחות.
|
25 הקוראים שאהבו את הביקורת
