ביקורת ספרותית על קנדיד או האופטימיות מאת וולטר
ספר בסדר

---

Candide, ou l'optimisme
1759, הרומן מסעות פיקרסקי הנודע של וולטר, או כמו שכתב' דוקטור ראלף ומה שנימצא בכיסו בעת פטירתו', וולטר חתם על כתביו בשם בדוי לחמוק מעונש השלטונות לכתביו הסרקסטיים.
קנדיד (תם מצרפתית) נמצא תחילה בנסיכות וסטפליה הפיקטיבית, שם משרת באחוזה את הברון לבית תונדר-טן-טרונקך, אך מגורש בשל התאהבותו בקוניגונדה היפיפייה והנשיקה האסורה.
כל הסיפור הוא מסע מאסון לאסון. הסיפור הוא שמצני, מוזר, מיושן, לא אמין וכולל דמויות עם איברים כרותים, נשים שמאהבים שלהם הם קופים ובאופן כללי אוסף טרגדיות אחת אחרי השנייה, שהדמויות המטופשות והמתפלספות לא משכילות לעצור ולמנוע.
לאחר שמועף מהטירה ומאהבתו, שאהבה זו מתרקמת כול הסיפור עד סופו התמוה, קנדיד מסתבך עם חיילים 'בולגרים'/פרוסים/גרמנים וחוטף מכות ובעיטות לתחת ללא הרף.
הוא נפגש עם מורו פנגלוס, איתו מרבה להתפלסף כמו עם שאר חבריו עד סוף הסיפור. מתבשר על אסון באחוזה שזרקו אותו ממנה ונפגש לבסוף עם קוניגונדה היפה.
לא לפני מסע באונייה ורעידת אדמה היסטורית מן המציאות בליסבון שהרגה עשרות אלפים, וכמדי אסון קנדיד וחבריו הטיפשים ניצלים ופוסקים מסכנות על החיים והעולם.
לאחר המפגש המחודש בין קנדיד וקוניגודה היא ולאחר מכן הזקנה נטולת השם המתלווה עליהם מספרות את סיפורם הטראגי.
הם בורחים ממקום למקום, מפונדק לפונדק מ ה אינקוויזיציה הפורטוגלית, עד שהם מחליטים להפליג לאמריקה! ("אנחנו מפליגים לעולם אחר, אמר קנדיד, וזה מן הסתם העולם שבו הכל מושלם").

הם מגיעים ל בואנוס איירס. הקלפים נטרפים ושתי האוהבים יאלצו להיפרד וקנדיד בורח לפרגוואי .
שם הוא לוקח משרת -קקמבו. אסון רודף אסון והשתיים בורחים במסע עם סוסים ברחבי הג'ונגל.
הם מגיעים לאלדורדו! לא פחות ולא יותר.
הם באים לשלם באבנים, ובעלי הפונדק אומר להם שהאוכל חינם. הכול מאיר לבסוף פנים באלדורדו, אך לבסוף השתיים מחליטים לעזוב, לאחר שקנדיד נוכח שמאוצרות אלדורדו יהיו עשירים כקרח
ויוכל להתחתן עם קוניגונדה.
לאירופה יוצא קנדיד לבד ושולח את קקמבו לבואינוס איירס לחלץ ולקחת לונציה החופשית אותה, ששם לבסוף מתכנן לפגוש בה.

רמאי אובד על קנדיד ומפליג עם חלק מהכסף הגנוב. קנדיד זועם ונאלץ לנסוע באוניית מסע מסורינאם, לא לונציה, אלא לבורדו, לאחר שמחליף את קקמבו במרטין, איתו יתפלסף על תחלואות העולם ללא ערף.

מבורדו נוסעים השתיים לפריז השנואה, שכולם מקללים וצוחקים שם אחד על השני. קנדיד בעקבות מכתב פיקטיבי נוסע לחפש את קוניגונדה ונעצר ע" המשטרה ("באלדורדו נוהגים אחרת בזרים" אומר לשוטר).
הם בורחים לאנגליה ומשם סוף סוף לונציה.

"אבוי! מוטב היה לי להישאר בגן עדן של אלדורדו, ולא לחזור לאירופה המקוללת הזאת! הצדק אתך, מרטין יקירי: העולם הזה אינו אלא אסון ואשליה!"

אחרי מפגש עם סולתה ושמנתה של ונציה, השתים נוסעים לקונסטנטינופול .

האם יפגשו זוג האוהבים לבסוף?

בסוף מוזר נוסח תחיית המתים נפגשות הדמויות "בקנדיד או האופטימיות" וחוזרות להתפלסף.

"עלינו לעבוד ולא להתפלסף". "רק כך נעשה את החיים נסבלים".

"להיות אופטימי זאת אומרת להתעקש שהכול טוב גם שהכול רע".

משאיר לכם לקרוא על המאורעות, מה הוביל למה, האם האהבה תשא פרי ומהו אותו סוף מיוחד, בספר מסעות מקיף חצי תבל.

בסוף הסיפור תיאור חייו של וולטר, המצליח בכותבי עידן הנאורות וחייו כפליט שנוא על השלטונות שאהובתו מתה.

הסיפור הסריח לי מדי כדי להיות טוב, ורק סופו המשובב העלה חיוך משמה שגם לא רע.

קראתי את כולו ביום, מומלץ למי שרוצה להפיג כמה שעות טובות ביום ולשבור שגרה. לא חובה, אפשר לוותר ו לטוס ב
Easyjet

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על קנדיד או האופטימיות