ביקורת ספרותית על האצבעות על הגבעה מאת איתן דרור פריאר
ספר טוב

---

ספר הביכורים היפה והעדין של איתן דרור שווה קריאה.

בספר שלוש נובלות שדומות זו לזו במבנה הבסיס שלהן: איש צעיר מספר על אבא ואמא, היום ובעבר, מדלג מתקופה לתקופה ופורש בפני הקורא את הרקע לבעיות היחסים בהווה.
שלוש וריאציות על נושא אחד.
השוני בין הנובלות מתבטא בהרכב משתנה של בני המשפחה (אחים, אחיות, בן יחיד), בזהות ההורה החולה (אבא, אמא, שניהם), ובטיב הגורם המקלקל של היחסים במשפחה (הלם קרב, בגידה, ניכור רגשי, הורה חולה, קנאה).
כן, זה מזכיר קצת תרגיל בכתיבה - "כתבו שלוש גירסאות לנושא 'בעיות במשפחה הזעיר-בורגנית הישראלית'" - אבל התוצאה טובה למדי, כי איתן דרור כשרוני, רגיש וכותב בכנות על סיטואציות מוכרות עד כאב.

לא את כל הדמויות אפשר לאהוב, וגם אי אפשר להזדהות עם כולן, אבל את כולן אפשר להבין.
דרור כותב באמפתיה, והקורא חש בה.

ענין שבלט לי בספר הוא האיזכור האגבי של פריטי מסורת בכל אחד מהסיפורים.
אם בסיפורים ישראלים אחרים מוזכרת דרך אגב הטויוטה המשפחתית, העיתון או הקורנפלקס, כאן מבצבצים להם קידוש בשבת, תפילין, טיול בחול המועד וכד' אך רק לרגע, באגביות.
מסורתיות כך סתם, ענין יום-יומי.

חסרו לי בספר אורך ועומק.
כל אחת מהנובלות יכלה להתפתח לרומן בפני עצמה, ולכן התחושה היא שכל אחת מהן מסתיימת עוד לפני שתפסה תנופה.

ובכל זאת - זהו ספר יפה למדי.
לא "קריאת חובה!".
לא.
אבל המלצת קריאה - כן.

» ביקורות נוספות של עמיחי
» ביקורות נוספות על האצבעות על הגבעה