ביקורת ספרותית על שלך, סנדרו מאת צבי ינאי
ספר בסדר

---

וואו הספר הזה התיש אותי...
אני מאוד אוהבת רומאנים היסטוריים והכתיבה של צבי ינאי נהדרת, אבל משהו במרכיבים היה חסר לי. בזמן הקריאה הרגשתי כאילו אני יושבת בארכיון מלא אבק וקוראת מסמכים ואין מי שיענה לי על השאלות הרבות. הרבה פעמים, בעיקר בהתחלה כשהמכתבים עוד היו קצרים, הרגשתי שאני הולכת לאיבוד בין כל התאריכים והקשרים המשפחתיים. יש המון "חורים" והסיפור לא זורם בצורה חלקה, מה שרק הוסיף ותרם לבלבול שלי.
בדרך כלל, כשאני קוראת, אני מתחברת עם הדמויות וכאן זה לא קרה. למרות שמדובר בדמויות אמיתיות, באנשים חיים, הן נראו לי שטחיות וחסרות. רק לקראת הסוף, כשהמכתבים התחילו להתארך, הצלחתי איכשהו להכנס לסיפור.
אז למה בכל זאת שלושה כוכבים?
הרי אחרי הכל מדובר בסיפור אוטוביוגרפי מדהים. סיפור של ילד קטן במשפחה יהודית אחת והנסיבות האומללות סביב כל הקורה בחייו. זה סיפור של נסיון השרדות באיטליה הפשיסטית בפרט ובאירופה הנאצית בכלל, ושל ארץ ישראל בחיתוליה.
אני רוצה להאמין בכל ליבי שסנדרו אכן מצא את רומולו, אחיו האובד, אבל אני חושבת שאם צבי ינאי היה מקים את הדמויות לחיים, ולא רק דרך המכתבים שלהן, אלא גם דרך סיפורים מתוך חייהם, זכרונות וחוויות (מעבר לדברים המעטים שישנם בספר), אז היינו מקבלים יצירה ספרותית מרתקת מאין כמוה.

» ביקורות נוספות של michal_84
» ביקורות נוספות על שלך, סנדרו