ביקורת ספרותית על שחור-לבן - לבן-שחור - ראשי פרקים באפריקה של ימינו - אוניברסיטה משודרת # מאת תמר גולן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 1 בינואר, 2019
ע"י עמיחי


אחת הדמויות המוצלחות שהומצאו ב"ארץ נהדרת" הייתה דמותו של און פרלין, יועצו האסטרטגי של ראש הממשלה אולמרט.
פרלין המלוקק והצפון-בון היה מתראיין בשם "מרשו" ועונה לשאלות הנוקבות של המנחה אייל קיציס.
הדינמיקה הייתה פחות או יותר קבועה: קיציס שואל שאלה קשה על תפקודו של רה"מ או על אמינותו, ופרלין היה עונה בקול נעלב ומתקומם: "אייל אייל אייל, אתה יושב לך באולפן, שואל שאלות, החיים שלך תותים, וראש הממשלה נלחם שכם אל שכם... / שובר את הראש 24/7 כדי לחלץ את מדינת ישראל...".
זוכרים?
ככה הרגשתי עם הספר הזה. אני יושב לי בבית, החיים שלי תותים, מורח חמאה על צנים, טובל ביסקוויט בקפה, חתול מתנמנם בחיקי מול האח הבוער, ואילו באפריקה המצב גרוע שקשה לתאר...

תמר גולן מתארת בספר המצוין הזה את (רוב) תחלואי היבשת - מדינות לא מתפקדות, הפיכות צבאיות, השתחררות עקומה מהשלטון הקולוניאלי, אלימות מטורפת, שחיתות וריקבון שלטוניים, רעב, מחלות ומוות המוני.
כל הדברים הרעים שאנחנו חושבים על אפריקה השחורה, ועוד יותר מזה.
בספר הזה גולן מתמקדת דווקא באפריקה השחורה ולא באפריקה הערבית שבצפון היבשת (כי היא שייכת תרבותית למרחב אחר, עם בעיותיו המטורפות משלו...)

המסגרת המצומצמת יחסית של "האוניברסיטה המשודרת" נוצלה היטב לסקירת הבעיות האפריקאיות שציינתי לעיל, ובכל פרק מובאות דוגמאות מצוינות להמחשת הבעיה.
כמובן שלא כל המדינות נסקרות, ומבחינת הקורא זה הפסד, אך מדרך הטבע במסגרת כזו באמת שאין מקום לספר הכל.

כמה דוגמאות מתוך הספר -
1. גולן משווה בין תהליך השחרור מהשלטון הקולוניאלי של גאנה לבין זה של חוף השנהב.
בגאנה צמח מנהיג מרשים, סוחף, אידאולוג של הזהות האפריקנית, אך התוצאות היו גרועות למרבה הצער והאכזבה - כישלון כלכלי מוחלט, שחיתויות לרוב בצמרת השלטון, דיכוי יריבים פוליטיים. גאנה לא יצאה מהבוץ, רק התחפרה בו יותר.
לעומתה, בחוף השנהב צמח מנהיג אפרורי, שקט, ממעט להופיע בתקשורת, לכאורה חסר אידאולוגיה, אך התוצאות שהניב היו טובות - המדינה עלתה על מסלול צמיחה, נבנה שלטון תקין למדי, פיתוח כל תחומי השירות לאזרחים, פיתוח יחסים בינלאומיים ועוד.

2. גולן משווה, באופן כללי, בין שחרור משלטון אנגלי לבין שחרור משלטון צרפתי.
שורה תחתונה? אנגליה עדיפה.
האנגלים פיתחו בכל מושבה מערכת אדמיניסטרטיבית ומערכת חינוך מקיפה. לכן כשעזבו נשארה תשתית אזרחית שהמקומיים היו צריכים לשמר ולפתח.
הצרפתים תמיד חיפשו רק את המוכשרים ורתמו אותם לטובתם. לכן כשעזבו כמעט ולא הותירו אחריהם תשתית אזרחית, וכל שיכלו לעשות היה להבטיח למצטיינים שיוכלו להמשיך ולהתארח במוסדות ההשכלה הגבוהה בצרפת.

3. גולן מתארת בסגנון כמעט קומי את הדינמיקה של הפיכה צבאית.
הנשיא נוסע לחו"ל. קצין בצבאו (מהרמטכ"ל ומטה. תלוי אם הרמטכ"ל נסע עם הנשיא או לא...) משתלט על ארמון הנשיא ועל בנין הרדיו / טלוויזיה, וזהו. נגמר הסיפור. השלטון הוחלף.
מידת האלימות או הרצחנות של השלטון החדש משתנה ממקרה למקרה. שלא לדבר על מידת ההצלחה בעתיד.

הערות לסיום -
1. הסגנון של גולן חי, וכיף לקרוא את דבריה. היא מספרת הרבה על אנשים שפגשה בעצמה ועל אירועים שהייתה עדה להם.
2. הספר יצא לאור ב-1986, ולכן לא רק שחסרות בו סקירות על מדינות רבות באפריקה, הוא גם לא מעודכן (רצח העם ברואנדה, ההתערבות הצבאית האמריקאית בסומליה, רצח העם והטרנספר בדארפור-סודן, פרידת אריתריאה מאתיופיה ו...הפיוס ביניהן, התמוטטות שלטון האפרטהייד בדרום-אפריקה ועליית מנדלה. ועוד).

עם זאת, זה ספר מבוא מצוין ומומלץ, וכתוב בו עוד הרבה הרבה יותר מהמעט שסקרתי כאן.
21 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
עמיחי (לפני שלושה שבועות)
Tamas, סנטו, חני, בת-יה, רץ - תודה רבה לכולכם על דבריכם.

גם ספרה "גורילות ודיפלומטיה" תחת ידי. מקווה להגיע אליו בטווח הנראה לעין.
רץ (לפני שלושה שבועות)
ביקורת מעניינת - תמר גולן היא לא סתם חוקרת, אלא מי שהכירה את הדברים מקרוב.
בת-יה (לפני שלושה שבועות)
הייתי פעם בהרצאה שנתנה. לא יכולתי לישון אחר כך כמה לילות בגלל תיאורי הרצח והשנאה שסיפרה עליהם.
מקום קשה מרכז אפריקה - רב המפריד על המחבר.
חני (לפני שלושה שבועות)
תמיד היכן שיש סלסלת תותים יהיה מקום אחר בלי תותים בכלל. זה בלתי נמנע! נראה לי שבכל פעם שאנו מרגישים ששפר עלינו מזלנו נתרום משהו צנוע לעולם טוב וצודק יותר.
סקרת נפלא. הספר נשמע מעניין.
סנטו (לפני שלושה שבועות)
ספריה גורילות ודיפלומטיה ואפריקה, אפריקה שניהם מומלצים.
Tamas (לפני שלושה שבועות)
נשמע מעניין. קראתי גם על הסופרת ונראה שחייה היו לא פחות מרתקים ויכלו לפרנס ספרים.
עמיחי (לפני שלושה שבועות)
סנטו, תודה רבה.
סנטו (לפני שלושה שבועות)
בהחלט ספר מבוא מצויין לאפריקה השחורה. מומלץ לכל בעל עניין אפילו מועט ביבשת השחורה.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ