ביקורת ספרותית על האחים סיסטרז מאת פטריק דה-ויט
ספר מעולה

---

ה'אחים סיסטרז', של פטריק דה-ויט, הוא ספר מושלם. נקודה.

המערבון מתרחש במערב הפרוע, במקום שאין חוק ואין דיין. סוסים רוצחים, שיכורים וגנבים - אלו הן הדמויות הדומיננטיות, ומי שניחן במיומנות שליפת האקדח הוא השולט ובעל השפעה. הכל מותר והכל אפשרי. ניהיליזם בהתגלמותו. העלילה פשוטה בתכלית, בעל השליטה, קומודור, מטיל על שני שכירי החרב, האחים סיסטרז, צ'ארלי ואיליי, לחסל את קרמיט וורם.

הרומן מסופר מנקודת מבטו של הרוצח, איליי. וכמעשה קסם, הקורא נשאב לתוך עולמו התמים והפשטני. בלתי אפשרי שלא להתאהב בדמות התמימה והרגישה הזו, כמו גם באחיו הצעיר, צ'רלי. מפרק לפרק, הצוהר לעולמם הנפשי מתרחב ומתרחב, ונחשף לפנינו דמויות הגדושות בתמימות, ילדותיות ונאיביות כובשת.

הספר מספר את סיפור מערכת היחסים שבין שני האחים, שלמרות שהם כה שונים זה מזה, הרי שבאותה השעה הם גם קשורים בקשר נצחי. לשני האחים אמנם מטרה משותפת, אך דרכם ותפיסתם שונה (או כפי שהתבטא איליי במילותיו הנהדרות: "יש לנו אותו דם. אנחנו פשוט משתמשים בו בדרכים שונות" - עמ' 154). איליי, האח הבכור, הרגיש והמתחשב, זה שחש רגישות רבה לסוסו הפצוע, ונפשו יוצאת כאשר נער צעיר הולך לצפות בקרב יריות אלים. וצ'רלי, הדמות הגסה, האימפולסיבית, זו השקועה באלכוהול וזנות, וכמעט ואינה יודעת רגש מוסרי מהו. השילוב של שני דמויות הללו, בטינופת, בצחנה ובריח של המערב הפרוע, מעוררים למחשבה, הרהורים קלים ובעיקר לתענוג צרוף.

אדגיש: הספר אינו טומן בחובו עומקים פילוסופים ותהיות אקזיסטנציאליסטיות נשגבות, וטוב שכך, זהו סוד קסמו. הוא בלול בהומור קל, סרקזם, וכמובן אלימות, שכולם יחד נכתבו מתוך פן פילוסופי דקיק, ופרודיה קומית על 'משמעות החיים'. ובכל זאת, כאמור, צפות להן תהיות והגיגי לב אודות היחס והרגישות כלפי הזולת, תלות בתוך המשפחה וגעגועים פשוטים...

הכתיבה, מצד אחד, אומנותית משהו, שזורה היא באירוניה ובהלעגה, ומאידך היא זורמת וכיפית. הפרקים קצרים וקלים לעיכול, וההומור והצינות נשפכים כבקבוקי הברנדי. אני לא חושב שהספר הוא בגדר של חובה, הוא אינו מהספרים ש"כל קורא מוכרח לקרוא", ובלעדיו ההשכלה מחוסרת. אבל, הוא בהחלט ספר קליל, נחמד, שנון וכיפי - אני ממליץ עליו בחום!

» ביקורות נוספות של הגיונות
» ביקורות נוספות על האחים סיסטרז