“ה'אחים סיסטרז', של פטריק דה-ויט, הוא ספר מושלם. נקודה. המערבון מתרחש במערב הפרוע, במקום שאין חוק ואין דיין. סוסים רוצחים, שיכורים וגנבים - אלו הן הדמויות הדומיננטיות, ומי שניחן במיומנות שליפת האקדח הוא השולט ובעל השפעה. הכל מותר והכל אפשרי. ניהיליזם בהתגלמותו. העלילה פשוטה בתכלית, בעל השליטה, קומודור, מטיל על שני שכירי החרב, האחים סיסטרז, צ'ארלי ואיליי, לחסל את קרמיט וורם. הרומן מסופר מנקוד”

“**** על כריכת הספר, כתוב: "מערבון פוסט מודרניסטי חתרני". המשפט הזה לקוח אולי מהגירסה האנגלית של הספר, אבל כך או כך, נראה שהמוציאים לאור בונים על העובדה שרוב קוראיהם לא לגמרי מבינים את המושג פוסט מודרניזם, ולא - חוסר פואנטה הוא לא ממש פוסט מודרניזם, אלא רק היבט אחד שלו. לחילופין, ייתכן שהמשפט הזה נכתב כי אין כאן שקר מוחלט מאחר שאפשר למעשה לדחוף כמעט כל יצירה, טקסט או משפט שנכתבו בעשרים השנה הא”

“זה שוב מקרה של ספר ותסריט שנכתבו יחד, רק שיש פה איזה טוויסט. זו לא העלילה כי היא פחות או יותר סטנדרטית. פה שיחקו עם הליהוק. קחו לכם איזה מערבון שיש בו שני אחים, רוצחים שכירים ידועי שם, דוהרים לעבר משימת החיסול הבאה שלהם, תשאירו את כל התפאורה, את העיירות הצרובות ובתי הזונות ומחפשי הזהב, אפילו קצת אינדיאנים, ורק את הגיבור, האח הצעיר, תחליפו. פשוט תעיפו משם את איסטווד או את ג'ון וויין או את מי שבחרת”

“תמימות היא התייחסות לכל נושא כפשוטו, חוסר יכולת לראות זוויות אחרות ומורכבות המסתתרות בו. בדרך כלל היא מאפיינת ילדים וחלק מ"החוכמות" הילדותיות שאנחנו כל כך מתענגים עליהן מבטאות תמימות. בשפה העברית "תמימות" משמעה גם שלמות. אולי אלה שהמציאו את השפה חשבו שהיא מידה שמן הראוי לשאוף אליה. הספר הזה עוסק (גם) בתמימות, והמספר את הסיפור אמנם אינו ילד, ולפעמים גם לא כל כך חמוד, אבל הוא תמים באופן שובה לב.”

“ה'אחים סיסטרז', של פטריק דה-ויט, הוא ספר מושלם. נקודה. המערבון מתרחש במערב הפרוע, במקום שאין חוק ואין דיין. סוסים רוצחים, שיכורים וגנבים - אלו הן הדמויות הדומיננטיות, ומי שניחן במיומנות שליפת האקדח הוא השולט ובעל השפעה. הכל מותר והכל אפשרי. ניהיליזם בהתגלמותו. העלילה פשוטה בתכלית, בעל השליטה, קומודור, מטיל על שני שכירי החרב, האחים סיסטרז, צ'ארלי ואיליי, לחסל את קרמיט וורם. הרומן מסופר מנקוד”

“**** על כריכת הספר, כתוב: "מערבון פוסט מודרניסטי חתרני". המשפט הזה לקוח אולי מהגירסה האנגלית של הספר, אבל כך או כך, נראה שהמוציאים לאור בונים על העובדה שרוב קוראיהם לא לגמרי מבינים את המושג פוסט מודרניזם, ולא - חוסר פואנטה הוא לא ממש פוסט מודרניזם, אלא רק היבט אחד שלו. לחילופין, ייתכן שהמשפט הזה נכתב כי אין כאן שקר מוחלט מאחר שאפשר למעשה לדחוף כמעט כל יצירה, טקסט או משפט שנכתבו בעשרים השנה הא”

“זה שוב מקרה של ספר ותסריט שנכתבו יחד, רק שיש פה איזה טוויסט. זו לא העלילה כי היא פחות או יותר סטנדרטית. פה שיחקו עם הליהוק. קחו לכם איזה מערבון שיש בו שני אחים, רוצחים שכירים ידועי שם, דוהרים לעבר משימת החיסול הבאה שלהם, תשאירו את כל התפאורה, את העיירות הצרובות ובתי הזונות ומחפשי הזהב, אפילו קצת אינדיאנים, ורק את הגיבור, האח הצעיר, תחליפו. פשוט תעיפו משם את איסטווד או את ג'ון וויין או את מי שבחרת”

“תמימות היא התייחסות לכל נושא כפשוטו, חוסר יכולת לראות זוויות אחרות ומורכבות המסתתרות בו. בדרך כלל היא מאפיינת ילדים וחלק מ"החוכמות" הילדותיות שאנחנו כל כך מתענגים עליהן מבטאות תמימות. בשפה העברית "תמימות" משמעה גם שלמות. אולי אלה שהמציאו את השפה חשבו שהיא מידה שמן הראוי לשאוף אליה. הספר הזה עוסק (גם) בתמימות, והמספר את הסיפור אמנם אינו ילד, ולפעמים גם לא כל כך חמוד, אבל הוא תמים באופן שובה לב.”