ביקורת ספרותית על קרס - תולדות הלבנה #3 מאת מאריסה מאייר

---

--- הביקורת הזו מוקדשת לגלית ---

היא מוקדשת לגלית, כי בביקורת האחרונה שלי האשימה אותי גלית בהתנשאות כלפי ז'אנר הרומן הרומנטי, האשמה שיש בה מן האמת...
אלא שכשקניתי את הספר השלישי בסדרת "תולדות הלבנה" ב"עברית" גיליתי לחרדתי שהוא מוגדר תחת הז'אנר "רומן רומנטי". אבוי.

וכאן נשאלת השאלה, מה בעצם נכלל תחת ההגדרה "רומן רומנטי"?
האם כל ספר שיש במרכזו רומן בין שני אנשים נחשב לרומן רומנטי?
לא יודעת מה אתכם, כשאני חושבת על רומן רומנטי, אני לא חושבת על אנה קארנינה, לא על גיא אוני, לא על הקפות ביער ולא על מלבד הכלב אפילו שבלב כל הספרים האלה מתקיים רומן בין שני בני זוג (לפחות). ואלו כמובן דוגמאות אקראיות בלבד.
אני אפילו לא חושבת על אהבה ודעה קדומה, או על הספרים של ליאן מוריארטי ולא על ספרים כמו סדרת "תולדות הלבנה" ושאר ספרי פנטזיה מהז'אנר, אפילו שאלו ספרים שבהם באופן מובהק מאוד - הרומן עומד במרכז הסיפור, והסיפור נטווה סביבו.

כשאני חושבת על "רומן רומנטי", עם ההדגשה הכפולה הזו "רומן" ו"רומנטי", אני חושבת על ספרים נטולי ערך מוסף, ספרותי או אחר. ספרים שטווים פנטזיה שאמורה להרטיט את לב הקוראת (כן, הם מיועדים במובהק לקוראות בלבד) וזהו. הם בנויים ברשלנות על שבלונות מוכרות שאולי היו חדשות ומרעננות בזמנן אבל זמנן תם מזמן והן הספיקו להתמחזר ולהישחק עד דק.
דוגמאות?
אמממ... אין לי, נו. אני לא קוראת כאלו.
אני משערת שהם קיימים בגלל - בגלל - בגלל הכריכות של ספרם שאני נתקלת בהם.
עם התמונות המרמזות מלפנים והתוכן המשמים מאחור.

ואולי אני בכלל טועה בהגדרת הז'אנר?

בכל אופן, העובדה היא שקניתי ספר, ולא סתם אלא שלישי בסדרה, ומסתבר שהוא מוגדר כ"רומן רומנטי", לפחות איפשהו בעולם. גם אם אני נרתעת מההגדרה.
ורומנטיקה היא אחלה, ויופי של דבר, וכל עד לא מתבוססים בה מעל ומעבר ויש לספר איזשהו ערך מוסף, חברתי, משפחתי, ספרותי, הומוריסטי, מד"בי, בדיוני בלי ה-מ של המד"ב, וכל עוד יש לספר תוכן מעבר לבני הזוג הנמסים זה בתוך עיניה של זו ומתחשמלים ממגע ידו/ידה וכן הלאה וכן הלאה, אז אחלה.
רק שמבחינתי זה לא "רומן רומנטי", לפחות לא בהגדרה שלי.

סדרת "תולדות הלבנה" שלשמה, לכאורה, התכנסנו פה, היא סדרה כיפית.
היא מבוססת באופן קלוש מאוד על אגדות ילדים ידועות.
האם הביסוס הזה הכרחי?
לאו דווקא. מספר לספר נראה שהמרחק בין האגדה המקורית לסיפור העלילה מתרחק, והקשר שטווה הסופרת בכל זאת - מאולץ.
חוץ מזה, היא סדרת פנטזיה/מד"ב (כן, אני יודעת שאסור לערבב, אבל פה אני באמת לא בטוחה. היא מתארת עולם עתידי עתיר חידושים טכנולוגיים בפרט בתחום הגנטיקה והרובוטיקה, עם זאת היא מתארת גזע של בני אדם שלהם יכולת שליטה מוחית באנשים אחרים, שלמיטב זכרוני אין לו הסבר שאפילו מתיימר להיות מדעי), עם אוסף רעיונות שאולי אף אחד מהם לא הכי מקורי בעולם בפני עצמו, אבל בסך הכל הם יוצרים עולם מעניין שכיף לקרוא עליו.
יש קונפליקט בין בני כדור הארץ לבני הלבנה - שעזבו את כדור הארץ לפני שנים רבות והתקדמו והשתכללו הרבה מעבר לבני כדור הארץ מהם נפרדו לפני שנים רבות (רעיון שהופיע כבר אצל אסימוב, אגב), יש רעים וטובים ועולם שצריך להציל, וכן - יש רומנטיקה, כי בכל ספר נוספות דמויות מאגדת ילדים אחרת ושם, כזכור, תמיד יש נסיכה יפה ומישהו שיחיה באושר ועושר.
סדרה קלילה וכיפית שאני נהנית לקרוא.

» ביקורות נוספות של רויטל ק.
» ביקורות נוספות על קרס - תולדות הלבנה #3