ביקורת ספרותית על פלא מאת ר"ג' פלאסיו
ספר מעולה

---

אנשים נוטים להתרחק ממקרים יוצאי דופן, הם לא אוהבים לצאת מאיזור הנוחות שלהם.
ואני? אני בתוכם.
למרות העובדה שבשנים האחרונות עבדתי המון עם אוכלוסיית החינוך המיוחד, אני לא סומכת על עצמי לחלוטין.
ואיך אוכל? אני מכירה את עצמי טוב מדיי. תמיד ללב שלי תהיה סיבה "טובה" למה להתרחק מהם.
אלה ששם? כואב לי מדיי לראות אנשים שחיים ככה.
ואלה שלידם? בטח הם לא רוצים אותי בקרבתם.
ואלו שמולם? איך מישהי כמוני תוכל לעזור להם?

אוגי, גיבור הסיפור, ילד בכיתה ה', חי עם פרצוף מעוות, שום דבר לא במקום הנכון. הוא אפילו לא נחשב לחינוך מיוחד או בעל צרכים מיוחדים, ולמרות זאת כולם מתרחקים ממנו.
כשקראתי חשבתי "אוי מסכן.. למה ילדים הם כאלה רעים", אבל במחשבה נוספת ניסיתי לדמיין, ותנסו גם אתם, מישהו בגילכם עם פרצוף שכולו מעוות. האם היחס שלכם אליו יהיה כפי שאתם מתייחסים לכל אחד אחר? שווה בין שווים כפי שהוא באמת? אני רוצה להאמין שאצלי זה יהיה כך, ושלא ארגיש שום רתיעה, ושאף אחת מהסיבות ה"טובות" לא תופיע במחשבות שלי.
בשביל זה צריך קמצוץ אומץ והמון טוב לב.

ספר מקסים.

» ביקורות נוספות של חיפושית
» ביקורות נוספות על פלא