מָה אֲבַקֵּשׁ בְּשִׁירַי?
לָצֶקֶת אַהֲבָה,
לְכֻלְּכֶם אַחַי וְרֵעַי
וְלָאָרֶץ הַטּוֹבָה.
לָגַעַת בָּכֶם, וְלוּ לְדַקָּה,
בְּמִשְׁפָּט, מִילָה אוֹ הֲבָרָה.
אֶל הַלֵּב אֶחֱצֶה מִנְהָרָה,
כְּמוֹ זוֹהִי הַמַּתָּת,
לוּ שִׁירָתִי תִּקָּרֵא,
בִּידֵי בְּרִיָּה אַחַת.

שירי אהבה, לאדם, לארץ ולטבע, נקבצו לאוסף מענג זה, המקרב את קוראיו לחיים עצמם ולשיר. שירה אותנטית, מליצית ויחד עם זאת בגובה העיניים, המאפשרת פניות להתבונן, להרגיש, להקשיב בלי היסח הדעת ולחוות בעוצמה, ולהביע את התחושות במילים הנכונות. המשותף לשירה הוא אהבת הזולת, אהבת האדם באשר הוא, והשירים כמו מנגנים רגעי חסד והזדהות עמוקה, משקפים את הקורא ומשתקפים בו, כבבואת שכיית חמדה.

"חננאל ", חנן לשנובולסקי, גדל בבית חם וספוג אהבה. את השירים הבוסריים החל לכתוב עוד בהיותו חייל צעיר והם הונחו "במגירה ". הכתיבה הייתה בפרצים ובהפסקות. אלה שנכתבו לאחרונה היו לשירים הכלולים בספר.