ביקורת ספרותית על האיש שהיה יום חמישי - הספרייה של בבל # מאת גילברט קית' צ'סטרטון
ספר טוב

---

גבריאל סיים הוא בחור פיקח ואמיץ.
כבר די הרבה זמן שנמאס לו מכל מיני חוכמולוגים שמזיקים לחברה עם הרעיונות הטפשיים וחסרי האחריות שלהם, ובראש החוכמולוגים נמצאים האנרכיסטים שנואי נפשו.
איפה מוצאים אנרכיסט, ועוד מהזן הקיצוני? כמובן נואם בפארק לונדוני.
סיים שם פעמיו לפארק ומתעמת עם גרגורי, האנרכיסט הכשרוני שכוחו המכשף בפיו.
מכאן מתחילה העלילה לצבור תאוצה בקצב מסחרר.
מזימות, ריגול וריגול נגדי, הטעיות, הזיות, אלימות קיצונית מרומזת (ולא מתממשת), מרדפים מוטרפים לחלוטין - וכל זה בספר שנכתב ב-1908.

מה צ'סטרטון ניסה לעשות כאן? לא לגמרי ברור לי.
האם זהו רומן פילוסופי-אידאולוגי? האמירות המוחצות נגד האנרכיזם ונגד תפיסות אקדמיות מסוכנות ואוויליות מעידות שכן. ניכר כי הביקורת נחצבה מקירות לבו של הסופר.
אבל זה לא מכסה את שלל האלמנטים הספרותיים המהנים והמפתיעים שיש בספר.
הספר הזה הוא כיף גדול וייחודי.
יש בו רמיזות דתיות (נוצריות כמובן) חזקות, יש בו הברקות הגותיות, ויש בו תנופה מקורית אמיתית וכיפית לקריאה.
אם מישהו הצליח / יצליח להבין לאשורו את סיום הספר שהותיר אותי תוהה ותמה - אנא צור קשר בהקדם. (:

לשון הספר עשירה וחיה מאד, יוצאת מהדפים מרוב חיוניות. הישג.
כל הכבוד גם למתרגם משה דור על עבודתו המצוינת.

מומלץ ביותר.

» ביקורות נוספות של עמיחי
» ביקורות נוספות על האיש שהיה יום חמישי - הספרייה של בבל #