הביקורת נכתבה ביום רביעי, 29 באוגוסט, 2018
ע"י אגס
ע"י אגס
בס"ד
"אתה לא אתה כשאתה רעב"
קראתי את המשפט הזה לפני איזה חודשיים כשבאמצע סרטון צצה לי פרסומת לאיזה חטיף עם הכיתוב:
"אתה לא אתה כשאתה רעב"
ומאז זה עצבן אותי כי אפשר לומר גם:
אתה לא אתה כשאתה עייף,
אתה לא אתה כשאתה ערני,
אתה לא אתה כשיש לך זבוב על האף,
כאלו מה העניין??????
ותכלס לא הצלחתי להבין עוד נקודה( זהירות אזהרת חפירות )
כי מי החליט שאתה זה אתה כשאתה שבע ואחרי שאכלת?
וכשחושבים על זה זה די מוזר אנחנו בבסיס בני אדם-
-מכניסים משהו לפה לגוף שלנו.
והדבר הזה גורם לנו להשתנות!!!!!!!!!!!
עזבו מראה והשפעה גופנית,
זה משפיע על הרגשות שלנו אם אנחנו עצבניים(שמשהו יביא לי שוקולד ארגגגגגגגגגגג)
שמחים ומרוצים,
כך שאולי אנחנו האמתיים זה אנחנו הרעבים אנחנו לפני שהכנסנו לגוף שלנו כל מיני צורות שונות
שאנחנו קוראים לזה מאכלים??
שתכלס זה ידוע שאדם מתפקד לפעמים יותר טוב כשהוא רעב הן שכלית והן גופנית...
(כן אני יודעת ילד רעב לא חושב... אבל אולי אם הילד היה ניזון ממשהו אחר ולא אוכל מאכל אלא ניזון מגז וכולי... אולי כל המהות של החשיבה הייתה משתנת אולי הילד היה משדר את מה שאנחנו קוראים לזה מחשבה שלו?? מי יודע...)
אולי המזון רק מחליש אותנו????? מוריד מהרמה השכלית שלנו ובמקום מזון היינו יכולים לחיות על גזים או אדמה????
בקיצור אולי המזון זה בעצם תוצאה של קבוצה של חייזרים ששתלה לנו את האוכל כדי שנאכל אותו והוא ישפיע עליינו ונהיה "אתה זה אתה כשאתה שבע"
אולי באיזה מרתף חשוך יושבים כמה אנשים מחככים כפיים בהנאה,
בזמן שהם צופים בנו בולסים חבילות שוקולד (למה אני נתקעת על השוקולד??????) ומה שאנחנו קוראים לזה (כי כך הורגלנו והושתלנו) אוכל
בזמן שהם ניזונים מגזים וכולי שגורם להם להיות ה"אתה" האמיתי...
אחרי שקראתם אם קראתם את כל התאוריות המעצבנות האלה תבינו תתחושה שלי שקראתי את
משחקי הרעב כי כך זה ממש עובד שם...
יושבים כמה אנשים
וגורמים לנערים ממחוזות שונות לשחק בלרצוח אחד את השני!!!!!!!!!!!!!!!!!
גורמים לשאר האנשים אשכרה ליהנות מלצפות בזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אחרי שקוראים את המצב הזה כבל לא יודעים מה קורה אצלינו אולי גם אנחנו התרגלנו למצב שלאנשים אחרים הוא נראה בלתי נתפס אכזרי ואלים(לא יודעת אם המילה אולי מתאימה פה או שזה אמיתי....)
הספר מדהים בכך שגם הסופרת סוג של מצליחה להשפיע עלינו...
אף פעם לא קראתי את הספר הזה עד שעכשיו כי תמיד חשבתי שהרעיון של הספר אלים וזה מדי מזעזע...
ועכשיו בקיץ נסענו לחופש ואמרתי לספרנית אני חייבת ספר טוב!!!!!!!!!!!!!!
שיהיה לי מה לעשות בטיסה....
אז היא הביאה לי את זה.... זרמתי כי אמרתי שם כל כך הרבה אנשים אוהבים את זה אז יאלה...
בוא נגיד שזו היתה החלטה נכונה...
בקריאה באמת שוקעים בעולם הזה ולאט לאט מתרגלים לרעיון הזוועתי הזה ופחות מזדעזעים מהשאיפה להרג...( מה שמעורר עוד שאלה אולי סוזן קולינס היא חלק מקבוצת אנשים שמנסה להרגיל אותנו לרעיון הזה??!!??)
עוד נקודה זה שהספר הזה גורם לאכילה מופרזת.....
הן בגלל שלהם פשוט אין!!!
והן בגלל שכשיש סעודות אז יש!!!
אחרי שבטיול הקודם שלי מצאתי את עצמי אוכלת בננה ותפוז לארוחת צהרים( !!!!!!!!! )
הפעם נערכתי והבאתי מאגרים של שוקולד ומנות חמות...
אבל מצאתי את עצמי מכרסמת אותם אט אט תוך כדי הקריאה בספר....
בקיצור ספר יפה שגורם לך לשקוע בעולם אחר לא מומלץ לאנשים בדיאטה.....
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
