ביקורת ספרותית על האש של ג'ינקס מאת סייג' בלקווד

---

אנחנו כל כך אוהבים קופסאות,

אנחנו אוכלים מתוך קופסאות,חיים בתוך קופסאות,נוסעים בתוך קופסאות

יצורים מקופסקים נתקעים בפינה של עצמם.

בונים קופסאות שיאכסנו עוד קופסאות שיאכסנו עוד קופסאות ברקורסיה איןסופית,

וכן אנחנו רוצים "לצאת מהקופסה" יותר נכון משתוקקים לברוח ממנה,

מתפארים בכך שהתקדמנו,הקופסה שלנו היא "מכילה" את כולם,
עשינו כבר קפיצה חופשית מאותה קופסה ישנה, חיים בחוץ, חופשיים,"מקבלים"
כל זה בו בזמן שאנחנו עסוקים בלבנות את הקופסה הבאה.

אנחנו מכניסים פתקים של יצורים שקפסקנו כל כך הרבה פעמים, לקופסה כחולה, רק כדי שקופסאות אחרות ינסו להרכיב ממנה קופסא חדשה שתקפסק עוד ועוד


-----------------------------------------


"הוא לא יתיאש עד שהגיע לפינה.
הקיר פנה וחזר בדרך שממנה בא הייתה לו תחושה שאם יסתובב וילך בכיוון השני הוא יקלע בסופו של דבר לאיזו בעיה.
הוא היה לכוד בקופסה.
אז,כן.
כנראה שעליו ליצור את השביל שלו דרך הקיר"


באורוואלד יש הרבה קופסאות: אנשי זאב,טרולים,אנשי הסנאי,מכשפות,קוסמים ועוד הרבה

אבל גם יש את מלתוס איש זאב שקורא את סורט,ושומר מחברת עם רישומים של ילדיו הגורים,

יש את סניק טרול שהוכיח שהוא יכול להיות שופט לא רע בכלל,

יש את ג'ינקס מאזין שמצליח לשמור על איזון גם אם בדרך הוא צריך לעבוד קשה,

ויש את העצים בעצם אורוואלד היא העצים,
ואת סופי וסיימון והילדה וסטיה ועוד כל כך הרבה.........

וכך הם נלחמים באיומים מבחוץ ומבפנים, על השבילים ושלא כי "לעולם לא תגיע לשום מקום אם לא תרד מהשביל"
ושוברים ביחד ולחוד את הקופסה
מקימים את האומה החופשית והעצמאית של האורוואלד(יאאייי!!),



-------------------------------------------

יש תקווה
כי בואו לא נשכח בכל אופן


אנחנו חיים על כדור כחול, 

» ביקורות נוספות של אגס
» ביקורות נוספות על האש של ג'ינקס