ביקורת ספרותית על קפקא על החוף מאת הרוקי מורקמי
ספר בסדר

---

כבר כתבתי בעבר שקשה לי להתחבר לספרים שבהם הקשר למציאות הולך ונאבד ככל שהעלילה מתקדמת.
לצערי הרב, כך גם עם הספר הזה.
הספר רווי בכל מיני תפיסות פילוסופיות שונות ומטאפורות שונות לחיים.
מידי פעם זה תופס ומנער אותך, כמו הפסקה על הציפור על הענף:

"נניח שציפור עומדת על ענף דק," אומרת סאאקי-סאן. "הרוח מניעה את הענף הזה בחוזקה. ובכך, נע בחוזקה גם שדה הראייה של הציפור, נכון?"
אני מהנהן.
"וכשזה קורה, איך אתה חושב שהציפור שומרת על יציבות הראייה שלה?"
אני מניד בראשי. "אני לא יודע."
"היא מניעה את ראשה מעלה ומטה לפי תנודות הענף. בפעם הבאה שנושבת רוח חזקה, כדאי לך להסתכל על הציפורים. אני מסתכלת עליהן מהחלון הזה. אתה לא חושב שאלה חיים נורא מעייפים שאתה צריך כל הזמן להזיז את הראש שלך לפי תנודות הענף שאתה יושב עליו?"
"כן, אני חושב שכן."

אבל רוב הפעמים פשוט הרגשתי שאני מחכה שמשהו יקרה.

מורקמי מעולה בתיאור סיטואציות, דמויות ופעולות.
קל מאוד להבין איפה הדמויות נמצאות ומה הן רואות.
אבל הספר הזה הוא לא לכל אחד:
היו פה כמה רגעים מטלטלים מאוד, אבל בסופו של דבר יצאתי מותש מהספר הזה.

» ביקורות נוספות של עמיר
» ביקורות נוספות על קפקא על החוף