ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 6 במאי, 2018
ע"י זוהר
ע"י זוהר
הספר מספר את סיפורה של שופטת בשם פיונה מיי. הסיפור מתואר כך ששני המישורים העיקריים של חייה של פיונה, עבודה וזוגיות, משתלבים זה בזה. פיונה נתקלת בקשיים בשני המישורים אלה והדרמה שבסיפור היא, כביכול, בהתמודדותה בשתי החזיתות. אלא שבשני המצבים נראה שהאדישות של פיונה מקשה עליה לרדת לעומקם, או, אפשרות שבעיני סבירה יותר, שהמחבר לא מצליח להתחבר לעולמן הרגשי של הדמויות שהוא יצר.
העלילה נפרסת בפני הקורא כבר מתחילת הספר ולא חלה התפתחות רבה מעבר למידע הראשוני שהקורא מקבל. יתרה מזאת, סוגיית טובת הילד חוזרת שוב ושוב, על הפילפולים המשפטיים והמוסריים שבה (שאין בהם יותר מדי עומק, שוב) ואיאן מקויואן מצליח להתיש את קוראיו אפילו בספרון של 190 עמודים. הרגשתי שהספר מרפרף על פני כל מה שקורה בו, ואי אפשר למצוא עומק בשום מרכיב. הדמויות נראות אדישות למצבן ומתעלמות זו מזו שלא במכוון. התחושה הכללית היא שאפילו לאיאן מקיואן לא היה כוח לספר הזה.
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
עמיחי
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
אני דווקא חשבתי שזה ספר מעניין, לא מהכי טובים של מקיואן, אבל לא רע בכלל.
|
|
|
מורי
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
כך בדיוק חשבתי אני. אצל מקיואן זה לרוב ספרים יומרניים וחסרי עניין.
|
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
