ביקורת ספרותית על טובת הילד - ספריה לעם #706 מאת איאן מקיואן

---

טובת הילד, או טובת השופטת?

יש קולנוע אחר, שרעייתי ואני אוהבים ללכת אליו, הוא שוכן במבנה מחודש של קולנוע ישן מאוד, בו פוגשים בעיקר אנשים מבוגרים, שעדיין חשוב להם להרגיש את טעם הקולנוע השכונתי של פעם.

טובת הילד, הסרט שהוקרן בקולנוע השכונתי, מבוסס על הספר של איאן מקיואן, הוא סרט רגיש, יפה ונוגע, המצליח להציב תמונות חיים ודילמות מורכבות. הוא נגע וטלטל אותנו, כמי שחצינו, או שאוטוטו חוצים את קו השישים (למשל רעייתי). בסיימו שאלנו את עצמנו, שאלה חובקת עולם, מהם החיים לאחר השישים, נקודת ציון מלחיצה ומקשישה?

גם אם ננסה להדחיק את המציאות הנוגה, ההכרה שעם חלוף השנים עברנו שינויים משמעותיים, היא עובדה מתריסה, שגרמה לנו להחליט על שינוי משמעותי, להפסיק את מרוץ העכברים ולצאת לגמלאות. האם נצליח לרפא את השחיקה שחוללנו בחיינו. האם נצליח להשתנות ולגלות את עצמנו מחדש?

מספר ימים לאחר שצפתי בסרט, נברתי בערמת הספרים, לחפש את הספר טובת הילד.

בפיונה, שופטת בית המשפט העליון לענייני משפחה, ממש התאהבתי, היא בת חמישים ותשע, אוטוטו, שישים, שופטת מעורכת בשיאה המקצועי. אנחנו מלווים אותה במלאכת השיפוט. היא ניצבת על דוכן השופטת, מורמת מעם, סמכותיות, אדיבה, מחליטה בקור רוח, חותכת ישר ולעניין, מנסחת בתבונה וברגישות את פסיקותיה, כהכרעה בין קונפליקטים מוסריים וחוקיים. פיונה היא אישה לעניין.

לעומת פיונה אשת הברזל הניצבת על כס המשפט, מציב מקיואן, את פיונה האישה השברירית בזירה המשפחתית. היא עייפה ולחוצה מחץ, לוקחת עבודה הביתה לתוך הלילה. היא חייבת להשלים פסק דין, העוסק בדילמה נוראיות, האם להפריד בין תאומים סיאמיים, באופן שגורלו של האחד יהיה לחיים והשני למוות, מעין משפט שלמה שחושף הכרעות אמיצות. אבל מה קורה שהקריירה משתלטת על הבית? מקיואן מציג דילמה אכזרית, מה הם המחירים אותם משלמת אשת הקריירה בזוגיות שלה?

בעלה ג'ק ניגש אליה ולפתע שואל, מתי שכבנו בפעם האחרונה, ובהמשך הוא מוסיף, אני מבקש לקיים רומן מהצד, אך להמשיך לאהוב אתך, משמע לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אמירה שגרמה לי להזדהות עם פיונה הפגועה ולכעוס על ג'ק, פרופסור להיסטוריה עתיקה, שפעם כתב על יוליוס קיסר, וקיבל תהילה לרגע. כעת הוא דואה מכוחות העילוי של ספר יחיד. רציתי לצעוק אי ג'ק, אצלך אף אחד לא הולך למות, יוליוס מת מזמן, ואילו אשתך חורצת דיני נפשות, איך זה שאתה לא תומך בה, שותף לחיבוטי נפשה המיוסרת בלילות נטולי השינה, ומה שמעניין אותך זה רק סקס?

בערב כשהיא שופטת תורנית, היא נאלצת לתת פסק דין מידי, האם להורות לבית החולים לתת לאדם, נער כמעט בן -18, עירוי דם, שבלעדיו הוא קרוב לוודאי ימות. הילד והוריו מסרבים לקבל את העירוי, מכיוון שמדובר בעניין הנוגד את אמונתם ככת עדי יהוה. בכדי להכריע, בצעד יוצא דופן, פיונה מחליטה לבקר את אדם בבית החולים, ולהתרשם אישית מעמדתו, המפגש הזה ישנה את חייה וחייו.

מקיואן, מציב דילמה מוסרית מורכבת בליבת העלילה. האם פיונה כשופטת וכאדם שוויתרה על חוויית ההורות, בכדי שילדים לא יפריעו לקריירה שלה, יכולה להחליט החלטות גורליות לחיי ילדים והוריהם, העשויות להיתפס כפרוצדורה משפטית מנוכרת ופטרוניות, הנוגדת את זכות ההורים והילד להחליט מה טוב או מוסרי עבורם? השאלה הזאת מרחפת ברקע העלילה, בצורה מאופקת ואינטליגנטית. בכפר סבא שלא ידועה בנימוסים בריטיים, הטיחו במהנדסת העיר שלנו את השאלה, איך את יכולה לקבל החלטות על בניית בית ספר, שבמוקדו עומדת טובת הילד, מבלי שיש לך ילדים?

באו ונחזור לשופטת שלנו, האם הפסיקה שלה היא רציונלית בלבד, או שהיא מושפעת מהטיות רגשיות, לא מודעות, כמו המשבר המעיק עם ג'ק. האם במקביל כובד פסיקותיה המשפטיות, בעולמה הלכאורה מובדל ומוגן, מחלחלות בצורה לא נשלטת והרסנית לחייה האישיים? השאלות האלו מקנות ממד אנושי מכמיר ומרגש לפיונה השופטת, כאדם בשר ודם, אישה של חזקות וחולשות גם יחד.

מקיואן מאפשר לנו להביט ברגעי החסד והשבר של פיונה, בזיכרונות חייה ובמחשבותיה הכמוסות. בכך הוא גורם לנו לתהות, האם נגזר עלנו לחיות במערכת קונפליקטים המורכבת מערכים מנוגדים?

ולבסוף נותרה שאלה אחת:

החיים מהם, ואהבה מהי? את השאלה הזאת ישאלו שניים, נער מתבגר, רגיש וסוער, ואישה בוגרת, רגשנית ומאופקת. שאלה שליוותה אותי זמן רב אחרי שהפכתי את הדף האחרון בספר.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על טובת הילד - ספריה לעם #706