ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 24 באפריל, 2018
ע"י עמיחי
ע"י עמיחי
כשהגרמנים פלשו להולנד ב-1940 הייתה קלרה אשר-פינקהוף בת 44. אשת חינוך, אם לשישה ילדים, ואלמנה.
אשר-פינקהוף בחרה לספר את סיפור השואה של יהדות הולנד באמצעות עשרות סיפורים קטנים על ילדים ומשפחותיהם (בתחילה במעין גטו באמסטרדם, אח"כ במחנה העבודה הכפויה וסטרברוק, ואח"כ במחנה הריכוז ברגן-בלזן).
במבט חומל, כאוב ומשתתף היא מוסרת לנו את החוויה של להיות ילד/ה או נער/ה שאירוע אכזר וקיצוני תולש אותם מחייהם ובאבחת חרב מעביר אותם לעולם מקביל של סבל, געגוע נורא והישרדות נפשית ופיזית.
הטון של אשר-פינקהוף חרישי, מאופק ומלא רחמים.
כמחנכת אוהבת היא עוקבת אחר גיבוריה הקטנים, תמהונם, וכוח החיות המתייסר שעוד פועם בתוכם.
פה ושם צצה במפתיע ישועה קטנה - איש "המדים הירוקים" (כנראה הולנדי ולא גרמני) שמגלה התחשבות בלתי צפויה, או מנהל הולנדי שמציל - ולו לשעה קלה - את עובדו היהודי המסור ומשפחתו.
אשר-פינקהוף עצמה ניצלה כתוצאה של עסקת החלפה חד-פעמית בין גרמניה לבריטניה, ולמי שהיה מסמך שקשר אותו לפלשתינה ניצל.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
עמיחי
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
לי, חני ורויטל, תודה על תגובותיכן.
|
|
|
רויטל ק.
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
אני חושבת שבאחת המקראות בבית הספר היה סיפור או שניים
מתוך הספר הזה.
אחפש אותו. |
|
|
חני
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
נפלא ועצוב...
|
|
|
לי יניני
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
זוכרת שקראתי אותו מזמן מזמן. תודה
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
