ביקורת ספרותית על שר הטבעות - אחוות הטבעת - שר הטבעות [מהדורה מחודשת] #1 מאת ג'ון רונלד רעואל (ג'.ר.ר) טולקין
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 20 במרץ, 2018
ע"י דז'נייב האב


יש משהו שאני רוצה להודות בו. משהו שמאוד לא נעים לפתוח, אבל החלטתי שהגיע הזמן. אני רוצה שאנשים ידעו מי אני באמת, יכירו אותי כמו שאני. זה לא כזה פשוט. בהתחלה ניסיתי לברר, ניסיתי להלחם בזה. כל פעם שהנושא התקרב לזה ניסיתי להעביר נושא במהירות. זו הייתה תקופה לא פשוטה. בהתחלה הכחשתי הכל, סירבתי להאמין, הכחשתי לא רק כלפי הסביבה, אלא גם כלפי עצמי. היית עצבני, כנראה כי סירבתי להכיר באמת. בהמשך ניסיתי לפתוח במשא ומתן מול עצמי, סירבתי להכיר במצב. לא רציתי להאמין. כשהבנתי שזה לא יעזור נכנסתי לדיכאון עמוק. אבל עכשיו קיבלתי את זה. אני מוכן לומר את זה בקול - אני לא אוהב פנטזיה! זה מי שאני! אני רוצה שיקבלו אותי ככה, בלי לנסות לשנות אותי או להסביר לי שזה לא תקין!
אז אחרי שהוצאתי את זה, בתקווה שלא יעשה פה לינץ' ( במקרה שאתם ממש רוצים - טראנטור, תשאלו איפה גר הארי סלדון, משם ימינה, שמאלה וימינה, והגעתם ), אני יכול לכתוב את דעתי על שר הטבעות. הביקורת תעסוק בספר הראשון בתרגום לוטם.
אז לפני שפפר תרצח אותי בדם קר - זה ספר טוב. נראה לי. אני מקווה. את הספר התחלתי לקרוא תחת איומים בחיים ובנפש ( "תקבל את זה כמחמאה, אתה אדם חכם שקורא ספרים טובים, ואנחנו רוצים שתקרא עוד ספר טוב, ותאהב אותו" ). כמה ימים אחרי איומי הרצח הנ"ל קיבלתי את הספר בתרגום לבנית. פפר ועוד אדם ( להלן שאול ) הבהירו לי שדמי בראשי אם אני קורא את תרגום לבנית, וככה חיכיתי עוד כמה ימים, עד שחבר הביא לי את מהדורת לוטם. הללויה! אז לאחר כל ההקדמות הלא קשורות, התחלתי לקרוא ביחס דו ערכי - רבים וטובים אמרו לי שזה ספר מעולה, והתדיינו על נושאים עמוקים ומורכבים בו. מצד שני - ספיילרו לי את הספר מכאן ועד ההודעה החדשה - ( ***ספויילר! "מה? זה שאמרו לך שהם זרקו את הטבעת לתוך הר געש זה בכלל לא ספויילר! הספויילר זה הסוף שהם חזרו לפלך!" תודה רבה... אין כמו משפט כזה כדי לגרום למישהו לקרוא ספר...*** ). כמו כן, זה פנטזיה. אני צריך לשים לב לפרטים. את העובדה ש"יהושפט" זו קללה בספר מערות הפלדה ולא שם, הבנתי רק בעמוד 70. אני לא חזק בפרטים כאלה, אני שונא לזכור שמות, ואני לא מוצלח בזכירת מקומות ושמות של דברים חשובים. רק לקראת עמוד 300 הבנתי מה זה מינאס טירית, ואין לי מושג איזה דמות שייכת לאיזה גזע, מה תפקידו בכוח, מי שונא את מי ולמה, ומה לעזאזל הולך בסיפור הזה.
מבחינת השפה - שפה יפה, גבוהה. אני כותב מזעזע, אבל אני מסוגל לקרוא שפה גבוהה די בקלות, ( בסדר, הסילמיריליון היה מעבר לכוחותי. אבל זה לא בר השוואה ), אז לאחר פחות ממאה עמודים זה לא הפריע. הפחד העיקרי שלי היה שהוא יהיה כמו ההוביט, שנשברתי בפרק הראשון, למרבה המזל גם חשד זה לא התממש.
ביחס לכל האזהרות - הספר היה תקין ונהדר, מלבד כמה פרטים קטנים כמו עלילה ( עלילה? מה זה? ), כמה קטעים מוזרים נורא ( זה לא שאני שפוי לגמרי ), ושירי היתולים ( מופלא! הזכיר לי את שלושה בסירה אחת. ממש אהבתי את שיר האמבטיה. ).
ואם כבר בשירים עסקינן, מאוד אהבתי את השירים של טום בומבדיל - שירים קצרים וחמודים. סיפרתי לשאול שמאוד נהיתי מהשירים, ותגובתו הייתה שלרוב אנשים מתפלאים מהעולם העשיר, מהפוליטיקה הסבוכה, מהמורכבות של הדמויות, מהעלילה ( יש דבר כזה? למה אף אחד לא מספר לי שום דבר? ) ובאופן כללי מהרבה מאוד דברים ששירים לא נכללים בהם בשום צורה. תמיד ידעתי שאני אדם מיוחד.
מלבד השירים, אהבתי את התיאור החי של ארצות האלפים, רק חבל שהוא לא קוצץ לחמישית ואז הוא היה ממש נהדר. זה הזכיר לי קצת את הגיבן מנוטרדם, היה אפשר להוריד מעל מאה עמודים ואף אחד לא היה מרגיש בהבדל. יש אנשים שאוהבים את זה, שאול, אחי, אחדים מחברי, ולפעמים אפילו אני. אין זה פוגע בהם כהוא זה, והם שפויים ונורמלים ( טוב. הם לא. הם ממש לא. הם בשום צורה לא. אבל זה לא קשור ישירת לעובדה שהם אוהבים לקרוא קטעים משעממים וחסרי תכלית. )
ועכשיו אני אדלג לסוף, ואזהיר מראש שיש כאן ספויילרים קשים וכבדים מנשוא, ולכן לא מומלץ לאנשים שלא קראו את הספר להמשיך הלאה.
הסוף מבאס. נורא מבאס.
הסוף של זרמי חלל לא מבאס. ספויילר לזרמי חלל - אסימוב קומוניסט רציני ולפי הספר העולם הולך להיות במצב מזעזע.
הסוף של ילד האתמול לא מבאס. ספויילר לילד האתמול - הם חוזרים לשבט של הילד, כנראה הם ימותו.
הסוף של המשחק של אנדר לא מבאס. טוב, הוא כן. הוא נורא מבאס. הוא מבאס בדיוק כמו הסוף של הספר הזה, על סף המשביז וגורם למשבר קריאה שנמשך חודש וחצי. זה באמת היה כל כך נצרך? למה בורומיר בגד? ולמה סם ופרודו ברחו? זה היה הכרחי? בסוף הספר נוצר קול קטן בראש שלי שצורח שהוא מכריז על מחאה טוטאלית ושביתה כללית. באופן רשמי ושגרתי נפתחת אופוזיציה שגם כן צועקת שהיא מסרבת בתוקף ודורשת לפרק את הממשלה, או לפחות את הספר. בשלב הזה האופוזיציה והקואליציה משתפות פעולה ומסתערות ביחד על הספר בשיתוף פעולה כביר. השיתוף פעולה פוגע קשות בהגדרת קיומם, ויוצר פרדוקס קשה מנשוא. לפיכך הן קורסות לתוך עצמם ויוצרות חומר לסופר מד"ב לכל חייו. אוי. דז'נייב, תסתום.
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רויטל ק. (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
לי יש וידוי הרבה יותר גרוע:
אני די מחבבת פנטזיה (לפחות המעט שקראתי), אבל לא צלחתי את שר הטבעות.
אל תזרקו עגבניות בבקשה, המטבח כבר נקי לפסח.
(אבל אל תבואו לבדוק את ההצהרה הזאת).
האופה בתלתלים (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
נהדר לגמרי.
אני בצד שלך עם השירים.
דז'נייב האב (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
גלית - ההוביט זה כנראה עניין של גיל...
yaelhar - אני מצטט מסוף הספר -
( ספויילר גדול מאוד )
"אנחנו כולנו מפסידים. הפלוריאנים מפסידים את עולמם, הסארקים מפסידים את עושרם, הטראנטורים מפבידים את ההזדמנות שלהם, להשיג את עושרם. אין בכלל מנצחים."
"אלא אם," אמר יונז בעדינות, "אתה מבין שבגלאקסיה החדשה - גלאקסיה הבטוחה מצברי כוכבים לא יציבים, גלאקסיה שבה היקרט זמין לכל אחד, גלאקסיה שבה האיחוד הפוליטי יהיה כה קרוב - יהיו בכל זאת מנצחים. בני אדם בגלאקסיה, הם המנצחים."
הרעיון של שלום עולמי שבו הקירט נפוץ לכולם, צועק "קומוניזם אוטופי!" אני לא זוכר בדיוק את כל ההקשר של הספר ( פתחתי עכשיו כדי לצטט ), אבל למיטב זכרוני זה כחלק מפיתרון במלחמה בלתי נמנעת והצלת העולם מהמשעבדים העשירים והמושחתים.
yaelhar (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת מצויינת
גם אני לא מתלהבת במיוחד מפנטזיה, אם כי קראתי כמה יפים בסוגה זו.

אגב אסימוב בשום זמן לא היה קומוניסט, להפך.והסוף הזה של "ילד האתמול" נוסף לו כשהפך מסיפור לספר והוא מודבק, לדעתי, בלי טעם.
גלית (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
מאחר וסיימת שליש מהספר אין מה להתבאס מהסוף.
ועכשיו תסביר לי איך צלחת ספר שלם של שר הטבעות אבל לא הסתדרת עם ההוביט?(הרבה פחות תיאורים גזעים שפות ושירים)
פֶּפֶּר (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
אוקיי, הוא מנוול. לא אנחנו.
איכשהו יש לי הרגשה שדברים דחופים אכן נוטים להתגלות באופן פתאומי. אבלל אני מסרבת לאבד תקווה.
דז'נייב האב (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
אין לי יכולת להראות לשאול, את מוזמנת.
אני מכיר את הסוף של הספר מבן דוד שלי שהסביר למה לא לקרוא את הספר.
וחוץ מזה, אשתדל לקרוא היום ומחר אלא אם כן אני אגלה באופן פתאומי שיש לי משהו דחוף שאינו סובל דיחוי ואף אחד לא טרח לעדכן אותי...
פֶּפֶּר (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת אדירה. אדירה אדירה אדירה.
אני לא מאמינה שלא אמרתי לך שיש בסוף מפתח השמות והעניינים! אני גם איומה בזה, וכשהוא אומר שהם הולכים צפונה כדי לעקוף את שפלות התלים אני פשוט מאמינה לו כי אין לי מושג איפה הם עכשיו, איפה שפלות התלים ביחס אליהם ולאן לעזאזל הם רוצים להגיע.
אני מתה על השירים של טולקין. אף אחד גם לא מדבר על הרומנטיקה שלו אבל הוא רומנטיקן בנשמה ("והוא ביקש אותה לשווא / בין שלכות רבות שנים / לאור ירח וכוכב / מתחת לרקיע קרח") ועל המצבות שלו ושל אשתו כתוב ברן ולותיין שזה לא פחות ממדהים.
# ספויילר #
בורומיר בוגד כי טולקין קתולי! האדם הוא יצור מועד לחטא מטבעו! על מה אנחנו מדברים על הזמן!
#סוף ספויילר #
אל תתלונן על הסוף לפני, ובכן, הסוף. אז אתה לגמרי מוזמן להתלונן יחד.
אתה ידעת על השלכת הטבעת מHPMOR! ואתה לא יודע מה קורה בפלך. אתה לא יודע מי חוזר לשם ואתה לא יודע מה יקרה שם. ואוי בבקשה תסיים את זה לפני כב אייר כי השיעור כולל ספויילרים, מסתבר. מקסימום אערוך אותו.
הסיום גאוני. באמת, ביקורת נהדרת. עשית לי את היום אם לא השבוע. אתה מראה את זה ל'שאול' או שאני אעשה את זה?
דז'נייב האב (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
בכוונה השתמשתי בתיאור על פי מודל קובלר רוס, זה ניסיון ציני להביע את דעתי על קהילת הפנטזיה של העולם ככלל, וחברי סימניה בפרט. אנשים לרוב מתקשים להבין שיש הבדל מהותי בין פנטזיה למד"ב, ואפשר לאהוב ז'אנר אחד ולא את האחר. החלק הבעייתי שלפעמים גם חובבים מולהבים של הז'אנרים מתקשים להפנים את זה, ולפעמים פשוט לא נעים להגיד בקול שאני לא מתחבר לפנטזיה.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
לרגע חשבתי שאתה הולך לצאת מהארון... אבל אז הפתעת אותי, ויצאת מארון אחר: ארון הקסמים...
סקאוט (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
האמת שההתחלה של הסקירה הלחיצה וסיקרנה אותי! תהיתי ביני לבין עצמי מה ההתוודות שלו? טוב, אתה יכול להיות רגוע. אני מכירה לא מעט אנשים שאינם מתחברים לפנטזיה. למעשה, אני ביניהם. אני מעדיפה הרבה יותר מדע בדיוני.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ