ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 13 בדצמבר, 2008
ע"י הסמוראי האחרון
ע"י הסמוראי האחרון
אוקיי, מבט ראשון: בדידות, רוסיה שאחרי עידן הדיקטטורה ועדיין בעידן הדיקטטורה, פינגווין הזוי ועוד קצת בדידות. מתכון מושלם לאחד מאותם ספרים שקוראים מתחת לפוך עם שוקו חם.
לצערי, לא בדיוק.
בהרבה ביקורות שקראתי על הספר השתמשו בשני ביטויים בחופשיות רבה מדי, מסיבות לא נכונות:
סוריאליזם והומור רוסי.
בתור חובב סוריאליזם (א-לה מונטי פייתון) מצאתי שהפינגווין מוזר, אם כי לא מוזר מספיק כדי ממש להפוך את כל העסק לfull blown surreal weridness.
הומור זה עניין של השקפה, אישית, אולי זה נובע מחוסר היכרות עם עולם ההומור הרוסי, לא מצאתי.
יחד עם זאת, למרות האכזבה, לא הרגשתי שאיבדתי זמן. נהפוכו, האכזבה הזו, בצירוף הטוויסט העלילתי בסוף גרמו לטעם לוואי מר בנפש שמאוד תואם את מה שאני מאמין, המחבר ניסה לבטא על ידי הסאטירה על העולם החופשי החדש ברוסיה הפוסט KGBיסטית.
0 הקוראים שאהבו את הביקורת