ביקורת ספרותית על המוות והפינגווין מאת אנדריי קורקוב
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 15 בינואר, 2014
ע"י ליאת


מי שאוהב חיות, אבל ממש אוהב יכול להבין את עומקו של הספר. הקשר שבין גיבור הסיפור - ויקטור לפינגווין שלו והקשר שלהם לסביבה פרט על כל נים אצלי.הגבול בין האיש לחיית המחמד שלו מטושטש לגמרי. מי האיש ומי הפינגווין? מי ה"מבוגר האחראי"? מסביב לעולם הקטן בו חי ויקטור עם הפינגווין שלו - עולם חמים, מבודד ועצוב, יש מזג אויר קפוא, בדידות, קור אנושי, תככים ומוות. הקור שאופף את הספר מכל כיוון מצטמצם לחום, אהבה, שותפות גורל, דאגה והתכרבלות כשזה מגיע לקשר בין ויקטור לפינגגוין. בזכות הפינגווין ויקטור נפתח יותר ומצליח להתמודד ביתר קלות עם כל מני צרות שנופלות עליו (בדמות של עבודה מוזרה,ילדה קטנה שמופקדת למשמרתו ללא הכנה, מוות של אנשים קרובים, מזימות וכאוס כללי). מאד מרגש ומיוחד
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרתי (לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
אני גם לא אוכלת אותן, לידיעתך. ואני יכולה להביא לך אלפיים משפטים גרועים בהרבה שנכתבו כאן שמעידים על אנשים שלא סובלים בני אדם. זה שאני לא סובלת חיות לא אומר שאני חלילה וחס אתעלל בהן, אלך עם מעיל פרווה או אקנה תכשירים שנוסו על חיות. תעזבי את המשפטים הצדקניים האלה. אני אוהבת לראות חיות בסרט או בגן חיות. אני לא אוהבת ללטף חיות, להריח אותן, להתנשק עם סוס, או שחתול יעלה עלי. נקודה. ואם זה מעיד עלי משהו, אז שיהיה. ואם תגידי לי שמי שלא אוהב חיות לא אוהב בני אדם אני אביא לך דוגמה היסטורית מלפני שבעים שנה של עם שנורא אהב את חיות המחמד שלו, אבל אהב בני אדם הרבה פחות. (וגם היום יש לי כמה דוגמאות וגם דוגמאות הפוכות, של אנשים שמקדישים את חייהם לבני אדם אחרים, אבל כשהם רואים כלב הם עוברים את הכביש).
ליאת (לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
לא סובלת חיות?? איך אפשר בכלל להתבטא ככה? זה המשפט הכי נורא שכתבו כאן מבחינתי. בטח לאכול אותן אין לך בעיה
אפרתי (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
אני לא סובלת חיות בכלל, אבל סיפורים על חיות? אוהבת בהחלט. בעיני זה ספר מבריק ונהדר.
נצחיה (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
הסתכלות מאוד מעניינת על ספר מוזר. אהבתי.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ