ביקורת ספרותית על נמר מעופף - רומן מאת יעל טבת קלגסבלד
בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
הביקורת נכתבה ביום שני, 19 בפברואר, 2018
ע"י שונרא החתול


סתם קטילה קצרה שלא מן המניין בעקבות קריאה קצרצרה של ספר חסר עניין.
מה מעופף יותר מהר? יותר גבוה? יותר רחוק?
הנמר שבספר 'נמר מעופף' או הספר 'נמר מעופף' אחרי קריאת שני פרקים פלוס-מינוס?



הפרק הראשון עוסק בשלושה דברים:
1. אומנות מריחת לק על ציפורניים.
2. חיבוטי נפש כנים ועמוקים בשאלת צבע הלק אותו יש למרוח על הציפורניים. האם להישמע למניקוריסטית המתלהבת שמבינה עניין ומתמצאת בכל הטרנדים הכי חמים של לק בן זמננו או שמא ללכת עם המיינסטרים המיושן, הלא עדכני, השמרני והבטוח מחד שבצידו קיים הסיכון להיתפס כדודה עתיקה מאידך. דילמה מהקשות שנכתבו בספרות הישראלית ובכלל.
3. איך להכניס לתיק היד שלך כף יד מרוחה בלק טרי כדי לשלוף ממנו טלפון מצלצל מבלי לפגוע בלק הטרי. ואין זו משימה קלה וזניחה כלל וכלל. מי שהעז לזלזל בכובד המשימה יקבל פירוט מפורט ופרטני של כל תכולת התיק עד לרמה של חתיכת הטישיו עם הנזלת שנתחב לתיק כי לא היה פח בסביבה באותו הזמן ובאיזה אזימוט לנרתיק של הרוז' ממוקם הטלפון. ואז יגיע תיאור מבצעי של התמרונים והפעלולים הנועזים שגברת-יש-לי-לק-טרי-על-הציפורניים-ואני-לא-רוצה-לפגוע-בו-אבל-אני-סתומה-מכדי-לבקש-ממישהו-אחר-לשלוף-בשבילי-את-הטלפון עשתה כדי להימנע מפגיעה מחפים פשע. טוב, ככה זה שבעלך הוא מתן, אלוף במיל' עם מורשת קרב מפה דרך אהוד ברק לבוש שמלה באביב נעורים ועד לצ'אק נוריס באיזה סרט אקשן סוג ד'. גם את רוצה מורשת קרב קטנה משל עצמך ובאין מחבליים - נסתפק בציפורניים. כמובן שאחרי פעולה כל כך דרמטית שיחת הטלפון שהתקבלה הייתה גם היא דרמטית. כי אם כבר לקלקל לק טרי על ציפורניים אז לפחות שזה יהיה בשביל משהו חשוב.

הפרק השני עוסק בפקידה פלוגתית שהגיעה לפלח"ר - פלוגת חרמנים ראשית. גם המ"פ וגם המג"ד הם בוגרים מצטיינים של קורס מפ"מ - מטרידי פקידות מקצועיים. הפקידה הפלוגתית כבשה את לבו של המ"פ אחרי שסיים מחזורי הטרדה קצרים של הפקידות האחרות שהתפרשו על פני ארבעה חודשים.

איני יודעת על שום מה נקרא הספר 'נמר מעופף' (סיירת גולני?) אבל אני מקווה שהוא הצליח להימלט מהספר מהר ובלי פגע.

נראה שהאסון המשפחתי הספרותי שעליו כתבה הוא רפרור לאסון אמיתי שהומט ע"י בעלה של הכותבת על משפחה אחרת. פרקליט צמרת ששתה יין צמרת במסעדת צמרת ונהג בשכרות לכאורה בשיכון צמרת ודרס למוות אם ובנה הפעוט שאינם נמנים על שכבת הצמרת ואז קיבל פסק דין צמרת משופטי צמרת המיועד לעברייני צמרת ריצה את עונשו בתנאי צמרת וחזר להיות פרקליט צמרת.
27 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שונרא החתול (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
תודה, שדון חמוד.
תגיד, אתה קורא רק לשדים או גם לאנשים רגילים? כי יש פה אחד, סימנטוב, שלא עונה ולא בא. אתה יכול אולי לקרוא לו?
הקורא לשדים (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
לא קראתי את הספר (אני מבטיח גם לא לקרוא) אבל הביקורת שלך ממש הצחיקה אותי
וגם כמה מהתגובות שבאו בעקבותיה
שונרא החתול (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
תראי, כשזה לא זה - זה לא זה.
לפעמים כשזה לא זה, אני לא כותבת על זה ומשאירה לעצמי את זה שלא זה.
אבל כשהזה לא זה הוא לגמרי ולחלוטין וממש לא זה, אני מרגישה צורך לשתף את זה.
ואת זה שסימניה היא פתוחה ופלורליסטית ועל כל ספר יש מגוון דעות - בזה את צודקת. ואחרי שכתבתי את זה אני אלך לבדוק את זה בביקורת שלך.
לקרוא ברון - חנות ספרים (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
היי אני חושבת שכדי לקטול ספר צריך לקרוא יותר משני פרקים. אני קראתי את כל הספר ואהבתי. נכון אולי שההתחלה נראית טיפשית, אבל זה הולך ומשתנה עם התקדמות העלילה.
גם אני כתבתי ביקורת לספר והיא קצת יותר חיובית מי שמעוניין מוזמן לקרוא אותה ואולי כן יבוא לו בעקבותיה לקרוא את הספר.
שונרא החתול (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
תודה רונדנית. תגידי את זה לאסתר.
רונדנית (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
ד"ר אביגדור, דורי, שתה כוס יין אדום לצד ארוחת טובה, מבושם קלות עלה על הג'יפ ובדרך עלה גם על מכונית קטנה וישנה שעמדה באור אדום.
שונרא החתול (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
אויש, לך תמיד יש הערות צדקניות ומטיפות. מה לא ראוי? בעלה שתה יין, נהג והרג.
אסתר (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
עלי לציין שלא קראתי את הספר והביקורת הקטלנית לא מעודדת אותי לקרוא אותו. בכל אופן ההערה שבסוף הביקורת אינה ראויה. אינה שיכת לספר ולא בטוח ששונרא מצוי בכל פרטי הארוע הנדון.
Pulp_Fiction (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
יפה שקראת יצירת המופת הזו עד הסוף. באמת תיארת את זה כאשפה אמתית. מה שכתבת בפסקה האחרונה הכה אותי בתדהמה.
רץ (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
נמר מעופף, זה חתול גדול, שחשב לכבוש את השמיים, אחרי הביקורת שלך הוא צריך פשוט להעלם ולשם כך אולי טוב שהוא נמר וגם מעופף.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
אין אין,שונרא. את פשוט ענקית! אין כמוך ולא תהיה כמוך... יאללה, קבלי על זה לק



שונרא החתול (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
זשל"ב, אכן קראצי מספר מצומצמצם של עמודיצם לפני שטשתי והם באמצת היו בזבוצז של זמן. אבל אתצה טועה כי בכללצ לא התעבנצצתי אלא רק גיחכתצי על הספצר.
אבל עכשיו אני עצבנית כי אתה עצבנת אותי בכך שהאשמת אותי בעצבנות שווא. אז להפיל את העצבים עליך או שאמצא איזה ספר מעצבן ואפיל את העצבים עליו?
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
אגב - למה כוכב אחד? אם הספר הזה כה חסר חשיבות, והספקת לקרוא מספר עמודים מצוצמצם של הספר לפני שטשת, לא נראה לי שהוא שווה כל כך את העצבים. את יודעת, גם 2 כוכבים זו קטילה. לא צריך תמיד לצאת זאתי שמתעצבנת ומנסה להפיל על מישהו או משהו את העצבים שלה.
yaelhar (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
סתם קטילה קצרה של חול כדי שלא יהיה משעמם...
מיכל (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
שמות אלטרנטיביים ומתאימים יותר לספר:
נמר עף (על עצמו).
נמר מעפן.
ברוח העטיפה: נמר מרחף – ואז חורפ.
ברוח הפרק הראשון: נמר מתייפייף.
ובקיצור: נמר מתייפייף שעף על עצמו, מרחף, מתעייף וחורפ.
לילה טוב.
חגית (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
ממש ספר ברומו של עולם.
אלון דה אלפרט (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
קלגסבלד שמגסבלד
אפרתי (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת צמרת.
מסמר עקרב (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
ענק. ועל זה נאמר: נמר בנגלי קוטל נמר מעופף.
אגב, במבט ראשון הספר הזה הזכיר לי משום מה את "להעיר אריות" – בעטיפה, בשני שמות המשפחה של הסופרות, בהוצאה (זמורה-ביתן). אבל נראה שבזאת מסתכם הדמיון ביניהם.
ועוד אגב, הנמר שעל גבי העטיפה נראה כאילו הוא הולך לישון שנת ישרים. כנראה שהוא עופף לו להנאתו והתעייף. אם כבר, צריך להעיר אותו ולא את האריות.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ