ביקורת ספרותית על הגבעות הירוקות של הארץ - סדרה למדע בדיוני # מאת רוברט היינליין
ספר מעולה

---

כשסבי היה חי, הוא נהג לספר לי על ילדותו בקיבוץ, על היותו חבר במחתרת ההגנה בתור בן נוער, על הגיוס לצה"ל.
אבי מספר לי על עולם ללא טלפונים, על הילדות כילד במלחמות ישראל, על המעבר ליישוב חדש ליד רמאללה שאביו הקים.
אני כרגע פטור מלספר, אבל לפעמים אני חושב - מה אני אספר לילדים שלי? על עולם ללא טלפונים? שאני זוכר ששמעתי על "סמארטפון" והייתי בטוח שזה בדיחה? שאני זוכר את הביטקוין כשהוא עוד היה תנודתי ולא יציב?
לילדים שלי אני לא יודע מה אני אספר, ולנכדים? יכול להיות, שבעוד הרבה שנים אני אספר לילד שלי שאני עוד זוכר את השיגור למאדים, את החדשות על האדם הראשון שצעד על מאדים, את התקופה שבה לטוס לירח היה מבצע כביר ולא סתם חופשה נעימה?
אני יודע שזה מוזר לדבר על אקטואליה - אבל ביום שלישי הקרוב אילון מאסק משגר טיל למאדים. המטרה של הטיל להיות רב פעמי, כך שיוכל לחזור בעתיד. המטרה הסופית - שמאדים יהיה אתר תיירות.
הסיפור "הגבעות הירוקות של הארץ" פורסם בשנת 1947. יותר מעשרים שנה לפני שאדם צעד על הירח.
מתי אלך על מאדים?
מתי אצעד על הירח?
מתי אצא לחקור?
מתי אוכל לשיר בשקט -
ליבי רוצה הביתה, למלא את החלל
חוצה מרחבים עצומים בחלל הריק
לראות, לדמיין, להיזכר מעבר לחלל
להתבונן בפני כדור הארץ המוריק

הסתובבנו מסביב לכל גורם שמימי
חיפשנו סביב שווי אמיתי, גשמי,
תחזיר אותי שוב לחברי הוותיק
היישר לפני כדור הארץ המוריק

רוצה לחזור לעד, חולה געגועים
על הכדור שאת חיינו העניק
להסתכל גבוה, לגובהי מרומים
על הגבעות הקרירות של הכדור המוריק

» ביקורות נוספות של דז'נייב האב
» ביקורות נוספות על הגבעות הירוקות של הארץ - סדרה למדע בדיוני #