ביקורת ספרותית על הגבעות הירוקות של הארץ - סדרה למדע בדיוני # מאת רוברט היינליין
ספר מעולה

---

לפני הכל, שני דברים שגיליתי על הספר הזה שלא היה ניתן להסיק מהתקציר מאחורה :
1. מדובר באוסף של סיפורים קצרים, שמתרחשים אמנם באותו "יקום", אבל עם קשר לא בהכרח מחייב.
2. בתקציר הסקתי שמדובר בעלילה המתרחשת בזמן שבו בני האדם כבר התיישבו במערכות כוכבים אחרות וכדור הארץ (ומערכת השמש) הפכה להיות למעין אגדה. ובכן, מדובר בעלילה המתרחשת בתקופה הרבה יותר קרובה (סוף המאה ה20', תחילת המאה ה21,), במקומות הרבה יותר קרובים (בגבולות מערכת השמש).

הספר הזה הפתיע אותי. זה לא ההיינליין שאני רגיל אליו מ"לוחמי החלל", "גר בארץ נוכריה" ו"עריצה היא הלבנה". פרט לסיפור האחרון, יש הרבה פחות התמקדות בפילוסופיה, רעיונות על ממשל, ודעות לגבי יצירתה של חברה חדשה. תחת זאת, הסיפורים מזכירים לי יותר את אסימוב - יש כאן התעסקות רבה יותר בהתפתחות האנושית, הקפיצה לחלל, יישוב כוכבים והסכנות הכרוכות בכוח האטום. מה שכן, היינליין עדיין שומר על ההומור שלו. הדמויות שלו הן אותן דמויות מחוספסות וגסות שמזכירים לי שודדי-ים יותר מאשר אנשי-מדע. בביקורת הקודמת שלי על היינליין הזכירו אותו כשובייניסט. קראתי את הספר תוך כדי שאני זוכר את זה. היינליין, שתוייג כבר כפאשיסט ואנארכיסט - האם הוא גם שובייניסט ? הספר הזה בהחלט לא יעשה טוב למי שחושב עליו ככה. אכן, רוב הדמויות הנשיות הן כנועות ומשניות.

יש משהו קצת משעשע ומוזר בלקרוא ספר עתידני שהעלילה שלו אמורה להתרחש ב"עתיד" שכבר עבר מבחינתנו. במיוחד זה היה לי משעשע כשדמות אחת בספר נתקלת בלוח זיכרון לאסון שקרה בתאריך שזיהיתיו ישר כלא אחר מאשר תאריך הלידה שלי, אי שם ב 1984.
לכאורה הנושאים הם לא אקטואליים. המסע לחלל נראה לנו בימינו נאיבי, כמו גם יישוב הירח ומאדים. הספר מדבר על חיים על נוגה, כשהיום אנו יודעים שזה בלתי אפשרי בגלל תנאי הגהנום והלחץ האמוטמוספרי השוררים שם. יחד עם זאת, לדעתי זה דיי עצוב שההתקדמות שלנו נבלמה, ושאנחנו כבר לא שם בימים האלה. לדעתי זה בטח לא הופך את הסיפורים ללא-רלוונטיים, במקסימום אפשר להזיז את התאריכים מאה שנה קדימה. ובכל מקרה מסקרן לראות את דעותיהם של בני שנות ה 60' על יישוב החלל. אותי זה מרתק.

אני לא אעבור על כל הסיפורים הקצרים, אבל בסקירה ממש קצרצרה - "דלילה והחללאי", הסיפור הראשון בהחלט מכניס לאוירה. שם דווקא מדובר על אישה מרדנית שמתנגדת לבוסים השובייניסטים (ודיי מצליחה בזה). "המשמרת הארוכה" הוא בעל סוף קצת טראגי ומדבר על אומץ לב של עמידה נגד קצין בכיר המוצב על הירח שרוצה להלחם בכדור הארץ. "נהדר לחזור" מדבר על קשיי הסתגלות של ילידי הארץ שחיו על הירח 3 שנים ועתה חזרו לגור על כדור הארץ (להיינליין יש דמיון דיי מפותח, ואני מעריך את הגאונות שלו - בספר הזה הוא בהחלט השתמש בו לתאר את הקשיים וההבדלים בין הירח לארץ). "-אנחנו גם מטיילים עם כלבים" הרשים אותי בעיקר בגלל ההומור והחיספוס האהוב כל כך של היינליין. הסוף של "הגבעות הירוקות של הארץ" באמת ובתמים ריגש אותי, ו"היגיון של קיסרות", שהוא הסיפור האחרון, הזכיר לי קצת יותר את היינליין שאותו הכרתי מסיפורים קודמים. הוא הסיפור הארוך ביותר (40 עמודים), ומדבר על פוליטיקה, ממשל, חופש, פרטיות, וכו'. הסוף שלו לדעתי קצת חפוז, אבל סך הכל מדובר בסיפור מעולה.

סך הכל מדובר בקובץ ממש מעולה של ספרים. הופתעתי לטובה, ואני ממליץ בחום לכל חובבי המדע הבדיוני הקלאסי.

» ביקורות נוספות של קורנליוס
» ביקורות נוספות על הגבעות הירוקות של הארץ - סדרה למדע בדיוני #