ביקורת ספרותית על הגבעות הירוקות של הארץ - סדרה למדע בדיוני # מאת רוברט היינליין
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 1 באוקטובר, 2023
ע"י yaelhar


#
אחד הצ'ופרים של ספרייה חדשה בבית – מעבר לפינוי המוני ספרים שהתנחלו בכל מקום אחר (טוב, פינוי של כמעט כולם...) – הוא שפתאום מתגלים כל מיני ספרים שהסתתרו מאחורי עוד שורה או שתיים של ספרים במדפים הישנים... והנה גיליתי אותו ושמחתי לקרוא בו שוב.

עשרת הסיפורים בספרון הקטן הזה נכתבו בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת. באותה תקופה היתה פריחה של המדע הבדיוני. המון סיפורים קצרים התפרסמו בהמון שבועונים/ירחונים ייעודיים, שחובבי הז'אנר חיכו בקוצר רוח להופעתם. בתוך כמויות גדולות של סיפורי זיבורית, התגלו גם סיפורים מופלאים וסופרים מוצלחים, שנקודות החוזק שלהם היו חשיבה מקורית והמצאתיות. אני קוראת אותו היום, מה"עתיד" שלהם, את מה שהם חשבו שיקרה. אז היינלין ניבא (כמו אחרים) את "הזום" וגם את המכונית האוטונומית. הוא ניבא (כמו אחרים) את המחשב, אם כי המחשב שלו תופס רחובות שלמים וזקוק לצי של טכנאים מיומנים, המטפלים בו וחוצצים בינו לבין שאר האנושות. הוא לא סבר שהנישואים והזוגיות ייעלמו, אך חשב בשנים ההן שהתפקידים המסורתיים של המינים – הוא עובד ומפרנס, היא מטפלת בילדים ומעצבנת – יימשכו גם בעתיד המדומיין. את האינטרנט, הרשתות החברתיות ושיטות התקשורת שאנחנו מכירים היינלין, כמו רבים מהסופרים המתנבאים החמיצו. בספר הזה האנושות מיישבת את הירח, את מאדים ונוגה אבל התקשורת היא תקשורת רדיו ומשדר שצריך להימצא לידו. מקסימום החדשנות שהיינלין תיאר היתה להשמיש את תקשורת ה FM שמחליפה את ה AM הישנה...

כל הסיפורים בספרון עוסקים באנשים בחוץ לארץ. כלומר, מחוץ לכדור הארץ. משובב נפש לקרוא היום את הפרההיסטוריה שהיתה בשנות הארבעים-חמישים של המאה הקודמת. הסיפור האחרון "היגיון של קיסרות" צד אותי. הוא לא טוב או גרוע מהאחרים. אבל הוא מנסה להסביר את שורשי השיטה הקפיטליסטית, בה דג גדול אוכל דג קטן. לפעמים הסיפור הזה מזכיר את "אוהל הדוד תום" עם מכירה פומבית של אנשים שנועדו לעזור לעשיר להיות עשיר יותר. לפעמים הוא מזכיר את המתיישבים הלבנים בדרום אפריקה, שהכפיפו את אחיהם לחוזים דרקונים שלעולם לא יסתיימו כמו ב"הקפות ביער" המעולה. השורה התחתונה היא ששיעבוד וניצול של אנשים בידי אנשים אחרים ימיו כימי האנושות. הדבר היחיד שהצליח להגביל מעט את הדורסנות האלימה, היה לקיחת אחריות של המדינה על כל תושביה (גם העניים והחלשים). תשאלו מה לזה ולמדע בדיוני? זה מדע בדיוני. הוא עוסק תמיד בסוגיות אנושיות, גם כשהוא מתאר כוכבים אחרים וחיזרים.

ספר ישן, יצא לאור בארץ ב 1979. פונט קטנטן, נייר גס (שנשמר היטב). התרגום של עמוס גפן לפעמים ארכאי: מישהי עשתה קפנדריה, לדוגמה. מתי לאחרונה נתקלתם במונח הזה? לעתים משעשע לקרוא בעצם על המנטליות האמריקאית התמימה של שנות הארבעים והחמישים שנכתבה בידי סופרים שראו את עצמם מקדימים את המחנה בשנות אור – אך היו, למעשה, נטועים עמוק בתוך תרבותם.
23 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני שנה ו-11 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
הם יצאו מהקופסה הכי הרבה שחינוכם איפשר להם. בקצוות אתה רואה את "הבחור המחונך היטב" ותפיסותיו הבוסריות על זוגיות ומשפחה ועל הדרך בה העולם בנוי.
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-11 חודשים)
"הוא עובד ומפרנס, היא מטפלת... ומעצבנת" זה לא נעלם גם היום, אם כי יש גם הרבה מקרים הפוכים. יש תופעות שהן נצחיות כנראה. זה יפה שאנשים שהיו שנטועים כה עמוק בתרבותם הצליחו לצאת מהקופסה, גם אם לא לגמרי.
yaelhar (לפני שנה ו-11 חודשים)
תודה רבה, גלית.
התחלתי לכתוב שהספר שציינת אינו מוכר לי, ואז התברר שקראתי אותו ואף כתבתי עליו ביקורת ב 2014... ואכן את צודקת. גם בעבר הלא רחוק אנשים חיוו את דעתם בביטחון גמור איך יתפתח בעתיד העולם שאנו מכירים. להרבה אנשים יש דעה. הרבה פחות מהאנשים הם גם בעלי ענווה...
yaelhar (לפני שנה ו-11 חודשים)
תודה רבה, Mero
הזכרת לי את קוני ויליס, המסווגת משום מה כסופרת מד"ב. גם בספריה המאוחרים יחסית (שרובם מוצלחים מאד) היא מתארת המתנה לשיחה ליד הטלפון, והגשת סוודרים סרוגים ביד כמתנה לחג המולד...
yaelhar (לפני שנה ו-11 חודשים)
תודה רבה, חני.
שנים רבות לא נתקלתי במילה קפנדריה בספר. משאלון קצר שערכתי הבנתי שאנשים רבים היום לא יודעים מה המשמעות של המילה. אלה שיודעים הם אלה שמתכוננים לפסיכומטרי...
yaelhar (לפני שנה ו-11 חודשים)
תודה רבה, ראובן.
תמיד היו. העת העתיקה קראו להם "נביאים" במאה העשרים הם כתבו סיפורי מדע בדיוני...
yaelhar (לפני שנה ו-11 חודשים)
קשה לקבוע, לדעתי, את מידת השפעתם של סיפורי המד"ב להתפתחות הטכנולוגית.
בכל מקרה הסיפורים האלה הוכיחו את הרצון האנושי להשכיל ולהתפתח ולענות על שאלות שלכאורה לא היו להן תשובות.
גלית (לפני שנה ו-11 חודשים)
אני בדיוק מסיימת בפעם השלישית נראה לי אסופה של הוצאת יניב בשם הפנטזיות של היינלין.
הסיפורים טובים , גם במרחק של כ 80 שנה ולמרות הטכנולוגיה הלעיתים מסורבלת לעיתים לא קיימת ולעיתים מאד מיושנת.
איכשהו זה תמיד מזכיר לי איך חשבו ב1985 שהעולם יראה ב2015 (בחזרה לעתיד) ו1985 לא היה כל כך מזמן!
Mero (לפני שנה ו-11 חודשים)
זה עוד אחד מאותם ספרים במדף שקראתי
ואני חושש לקרוא שוב כדי שהזכרון הטוב מפעם לא יתפוגג.
היינלין בספרים מאוחרים יותר המשיך להשתמש בפקס (שיא הטכנולוגיה) וסרט סלילים כדי להעביר מידע וקבצים.
חני (לפני שנה ו-11 חודשים)
קפנדריה האם זו מילה מהבוידעם?
סקירה ממש יפה יעל
הספר פחות מדבר אלי, אולי
כפריט אנתרופולוגי הוא יהיה מעניין.
ראובן (לפני שנה ו-11 חודשים)
מעניין.
היו מי שראו לאן האנושות הולכת.
נצחיה (לפני שנה ו-11 חודשים)
יש לי את הספר הזה בבית.
בנוגע לשאלת האם חזו ועד כמה, זה קצת דומה למחקר האנתרופולוגיי שחושב שהחוקר עומד מהצד ומתבונן, אבל עצם נוכחותו משנה את התצפית. הסיפורים האלה הם אלה שבמידה מסוימת יצרו את העתיד, גם במה שכן, אבל גם במה שלא.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ