הביקורת נכתבה ביום חמישי, 4 בינואר, 2018
ע"י אודי
ע"י אודי
את הכרך האימתני הזה קראתי בשקיקה, בקצת פחות מחודש. בייור הצליח לגרום לספר בן 900 עמודים ויותר להיות קריא וקולח, וזאת על אף הרצף הבלתי נגמר של שמות דרגות הקצונה, שמות חילות היבשה, השריון והאוויר של עולם שלם במלחמה. רובדי הספר הם כמו בפירמידה: תיאורי קרבות מסועפים מהווים את הבסיס המוצק, ענייני דיפלומטיה ופוליטיקה הם השכבה שמעל והשפיץ הם האנקדוטות של החיילים בשדה הקרב הנקרעים בין געגועים עזים הביתה/רעב/קור/חום/מחלות/סיטואציות מחרידות לבין פטריוטיזם שהושרש בהם עוד מינקותם.
למעט מספר טעויות היסטוריות לא ברורות (ביוור טוען שעד סוף שנת 1942 ארבעה מיליון יהודים מצאו את מותם במחנות ההשמדה. נתון בעייתי אשר לא נסמך על אף מקור) ונקיטת עמדה נחרצת מידי במקרים מסוימים (הצדקה מוחלטת להטלת שתי פצצות האטום על יפן, שוב בלי הנמקה מתבקשת) זהו סיכום בהיר, קריא ומרתק לאחד מהאירועים ההיסטוריים העוצמתיים ביותר של האנושות.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אושר
(לפני 7 שנים ו-8 חודשים)
אושר
עוד לא התחלתי לקרוא את הספר. אבל קשה להשיג עותק במחיר סביר
|
|
|
שממית
(לפני 7 שנים ו-8 חודשים)
באמת שאלתי את עצמי, מי קורא את הספר הזה???
|
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-8 חודשים)
900 עמודים של תיאורי קרבות, פוליטיקה ודיפלומטיה, שמות דרגות וחילות?
נראה לי ספר למיטיבי מארש... |
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
