אודי, לצערי לא מסכימה איתך בקשר לקטילה של הספר. נכון שאישית מאוד נהניתי, ואני נהנית מהמון ספרים שאחרים יגידו... זה לא לגיל, זה לא לנשים.. זה לא....

ויכולה לומר כאן שניסיתי פעמיים את עמוס עוז שנחשב וואו, אחד סיימתי בקושי והשני זרקתי סליחה על הביטוי קיבינימט. משעמם, לא זורם ולא מבינה מה הפואנטה אבל אחרים יגידו הוא סופר סופר, מי מחליט???

אולי יש נקודות שאור צריך להשתפר, תמיד בחיים צריך להשתפר וללמוד, אבל להגיד שבגלל ששילמת כסף כי יש לך חלום להוציא ספר.... אז הספר גרוע, לא מסכימה.

אני חושבת וחבריי כאן שיסלחו לי, כשגדלים בגיל, פתאום הטעם נהיה לפעמים פלצאני ולא נהנים מספרים איך שהם. אני בחיי הפרטיים יותר ראלית ולא הומנית אז אף פעם לא מנסה להבין מעבר למילים, נהנית מהספר איך שהוא, ועובדה שיש הרבה ספרים שחלקם כמו שכתבו חבריי די דומים אבל כיפיים לקריאה.

דעתי האישית היא שהקטילה הייתה חדה מדיי, לא רק לחבר שלנו, אלא בכלל. מקווה שלא השתלחתי.

ערגה :) את אחלה ואת חמודה את אחלה חמודה

נטע אורן,
יש משהו בדברייך אם כי נתון לפרשנות, לפז"מ ול"מה שרואים מכאן לא רואים משם" (במקרה שלך תרתי משמע, וזאת מבלי לגרום למשבר דיפלומטי בין ישראל לוושינגטון).
לעניין הביקורות שלך, never say never.
בריאות ואריכות ימים.

פואנטה היקרה,
הכוונה שלי באנונימי הייתה שצריך מעט מאוד אומץ כדי להשתלח בכל בעולם ואישתו בחסות האנונימיות:
"אור כתב ספר שלא היה עובר לקטורה באף הוצאה" (דווקא עבר)
"כל אלה שכתבו ביקורת חיובית על הספר של אור סתם השפריצו כוכבים כי הם מכירים אותו מהאתר"- אני דווקא התרשמתי שהם באמת נהנו מהספר.
בעלות ההוצאה לאור שתיים הן רודפות בצע - על סמך מה הקביעה הזו? על סמך ספר אחד מההוצאה שלא אהבת? ההתרשמות שלי היא שהן דווקא כן מאמינות בספרים שהן מוציאות לאור.

אני עצמי לא מתכוונת יותר לפרסם ביקורות בסמניה. אחסוך לך את התגובה פואנטה: אף אחד לא יתגעגע אליי. הביקורות שלי לא מעניינות אף אחד וכיוב'
אני, אגב, מאחלת לך רק טוב.

חחחחחחח פואנטה אין עלייך!

אני בהחלט חושב כך אבל קשה לומר שאתר סימנייה הוא העולם החדש - אתר ארכאי ובעייתי כמעט כמוני

לא חשבתי אחרת אבל גם ניילונים לא טריים נשארים די שקופים.
אתה לא חושב שבחור בן 32 אמור לדעת איך לבצע פעולה כה פשוטה כמו ביטול לייק, במיוחד לנוכח קריאתך הנרגשת "זה העולם החדש, תתקדמו."?

פואנטה ינוקא, תודה על ההצעה, אך בשלב זה הניילונים כבר יבשו ונשאיר את זה כך שלעולם לא נהיה בטוחים what we do in the shadows
ואכן הלייק נלחץ כנראה בטעות מודה אני לפניך ואין לי מושג איך לבטלו

אליס הקשישא מקדיתא
קודם כל ברכות שלא נכנעת לנוהג הפרובינציאלי של קידום מקורבים וסלבס ופרסמת את הגיגיך במימון עצמי!
למה שלא תואיל בטובך לשתף אותנו בפרי יצירתך ונעשה פסטיבל קריאה וכתיבת ביקורות בשלל סגנונות גם על כתב ידך ונסיר את הניילונים בצוותא?

נ.ב. בעניין "לא נתתי לו שום לייק או וואטאבר שנותנים פה" – לא יפה.
לייק מספר 36, הביקורת מופיעה בדף שלך. אולי נלחץ לך בטעות? Shit happens

נטע אורן, אודי לא יותר אנונימי ממך.
שניכם לא תקבלו קו אשראי בנקאי לפי הבלוג בסימניה או תמונות הפרופיל המרנינות.
חוץ מזה, כמו שאמרת, כל אחד יכול לפרסם ביקורות על ספרים, בפרט בסימניה – אתר שכונתי חביב שרוב הזמן מעלה עובש, וביקורות כמו זו של אודי קצת מנערות את קורי העכביש ומעוררות דיון, שאולי הוא לא לטעמך ולא לפי סגנונך אבל ככה זה בארצנו הקטנה:
חם ולח, בולענים ופקקים בכבישים, גונבים מיסים ומנופפים בידיים.
אבל היי, יש לנו תוכנית טלוויזיה 'יצאת צדיק'.

אני לא חושב ששוק הספרים קורס. מה שכן - הוא התאים את עצמו לעידן הזה, בו לספרות יש מתחרים עוצמתיים, המעלים דופמין באינסטנט, בלי צורך בסבלנות או ההכרח לצלוח קטעים פחות סוחפים. אז הספרים שהולכים טוב, הם אלה שיוצרים מספיק באזז או הופכים לטרנד אופנתי. ואגב זה לא מאוד שונה מפעם.
יש בימינו רבי מכר כבירים מכל הז'אנרים האפשריים. ספרות ירודה תמיד הייתה ותמיד תישאר(ואני לא מדבר על הספר של אור, חלילה). אבל יש גם כותרים איכותיים מאד שהפכו לרבי מכר.
לגבי הסקירה הנוכחית אני רואה זאת כך: ברגע בהמחבר הוציא את הספר לאור, היא כבר לא שלו בהרבה מובנים. ביקורת שלילית היא לא דבר נעים בכלל, אך בעיניי על הסופר להודות לכל מי שטרח לקחת את הזמן ולקרוא את יצירתו ואף לשלם עליה מכספו(אלא אם יש לו אינדיקציה שהקטילה תוכננה בכוונה תחילה).
אז בהצלחה אור, הגשמת חלום, אבל אף אחד לא הבטיח שזה יהיה קל. דרכך רק החלה וזה הצעד הראשון. אחרי הכל אם לא היינו נופלים, לא היינו לומדים ללכת.

כותבים קאנוניים (עוז, שלו) וגדולי ספרות עולם זה לא העשרה של עולם הספרות הישראלי, זה עוד מאותו דבר - על תרגומים אין ויכוח - עם עובד יודעים לקנות יופי של ספרים שהצליחו כבר ממילא - עם עובד כבודה במקומה מונח, ספריה לעם שהיתה בספרייתו של כל פועל ארצישראלי עשתה שירות גדול לאומה - אנחנו מדברים על ספרות חדשה שעושה את דרכה במעלה הקאנון, אם יש עדיין כזה - ההוצאות הוותיקות לא משקיעות בסופרים חדשים והסופרים הוותיקים ממחזרים עצמם כל שלוש שנים והשיקולים הכלכליים של קידום רבי מכר וסלבים לא מייצרים ספרות טובה - אז מה אמור לעשות כותב חדש, טרי מהניילונים? לשיטתך הוא אמור או לפרסם בהוצאה גדולה או לא להיות... לשיטתי יש עוד כמה אפשרויות, ומאחר שראיתי הצלחות גם בדרך הזו אני לא שולל, גם אם מסכים שבדרך האחרת אנו נאלצים לברור היטב על מה אנו משחיתים את זמננו.

איפה כתבתי משהו על ההוצאות הוותיקות גאד דאמאיט? מתי אמרתי משהו על עם עובד? קרא שוב את הביקורת.
בסך הכול ציינתי תופעה אכזרית בכמה הוצאות שמנצלות כותבים ומפיקה ספרים שלא עוברים את הרף המינימאלי הנדרש. אין להן להוצאות האלה כל כוונה להעשיר את עולמנו בספרים ראויים אלא להעשיר את הכיס שלהן דרך הכותב.
אבל בהזדמנות זאת כן אומר משהו על עם עובד: סיפור על אהבה וחושך, 100 שנים של בדידות, בלשי הפרא, הרפתקאות המדהימות של קוואליר וקליי, נער האופניים, האחים קרמאזוב, יונה ונער, הזר, התיקונים.
רשימה חלקית ביותר של ספרים שנמצאים בפתנאון. תראה לי עוד רשימה שמתקרבת לזה בכל ההוצאות הקיקיוניות שפזורות כאן.

אין שום צורך בגילוי נאות אני לא מכיר את המחבר ולא קראתי את ספרו ולא נתתי לו שום לייק או וואטאבר שנותנים פה. ומצד שני אני די בטוח גם מקריאת התגובות האחרות שהמחבר לא הגיע לרמת שאט הנפש שינגיאהרה מעלה בקוראיה והגברת הנ"ל גם לא זקוקה לי או לך כדי שנעודד אותה - יש כאן הערת אזהרה לקורא התמים והיא לגמרי במקומה. הדבר היחיד שאומר בתגובה לתגובתך הוא שההנחה שמשתמעת מדבריך כאילו ההוצאות לאור הותיקות והמסורתיות הן איזושהי חותמת של איכות (בזמן שכפי שידוע לי ממקור ראשון הן גובות מהסופרים הלא רווחיים כסף בדיוק כמו הוצאת שתים החביבה עליך) לא עומדת במבחן המציאות ולראיה ספרות הזבל שיוצאת השכם וערב מן ההוצאות הללו (אפילו "עם עובד" המהוללה נפלה בגדול עם הטלנבולה ההיא על המטבח שזכתה לפני שנתיים בספיר ביכורים) כך שטחנות הרוח שאתה נלחם בהן דון קיחוטה, הן לגמרי מדומיינות.

היי אליס, הלייק היחיד שנתת אי פעם בסימניה הוא לביקורת שכתב אור שהם. אז נראה לי שמתאים כאן איזה גילוי נאות.

דבר שני, בורות או לא את עולם המו"לות יצא לי להכיר ממקור ראשון משני סופרים מכובדים שלא נדרשו לשלם שקל להוצאות הספרים שלהם וצר לי לאכזב אותך הם לא סלב ולא מקורבים. פשוט סופרים. בעלת הוצאת 'שתיים' סיימה לחלטר ב"מגירה" כמנחת סדנאות ופתחה הוצאת ספרים שמגרזנת חולמים וחולמות כדי להפיק את הספר שלהם ואחר כך יכולה להרשות לעצמה להחתים אותם על חוזה שכאילו נראה מפרגן ביותר.

שלישי, שוק הספרים אולי קורס אבל מספר הכותרים שיוצא בכל שנה רק עולה. שאלת את עצמך למה? אולי כי שוק הספרים הפך לבית חרושת להגשמת חלומות? תן לנו כמה עשרות אלפים ונפיק לך ספר. ספר שנעלם אחרי שבועיים מהמדפים כדי לפנות מקום לחולמת אחרת.

לגבי הסגנון "הבוטה והמעליב" שלי: "עיון ברשימותיך האחרות ברור מדוע סוג כזה של ספרות נחותה יהיה אהוב עליך - ספר ריק מתוכן ומלא במניפולציות רגשיות שמפעילות את בלוטות הגועל והדמעות ושהועתקו מאלף סרטים סוג ז' (לא ספרים, סרטים) שעוסקים בנושא הפדופיליה." זה אתה כתבת בעידון יתר. אבל הסופרת היא אמריקאית, לא איזה חבר מוכר אז זה מותר. "איפה ואיפה". תרגמה את זה יפה פואנטה.

אומר זאת שוב - על אף הצרימה והחריפות - כי לשם זה התכנסנו פה: המוצר שאור שהם מוכר לא נכנס להגדרה של ספרות. נקודה. זה לא ספר זה. אין רמת כתיבה, אין פיתוח דמויות, אין היגיון פנימי. יש בעיקר זלזול בקורא. ובתכלס אני כמעט בטוח שהאשמה אינה נעוצה בו. מישהו (או מישהי) התעניין בעיקר במה שיש לארנק שלו להציע, פחות באיך שהוא כותב.

ספרות זו אמנות נעלית. נעלית מכל ז'אנר אומנותי כלשהו לדעתי. הגיע הזמן להחזיר עטרה ליושנה. יש גבול, והוא נחצה יותר מדי פעמים.

תודה אליס. לא יכולתי לכתוב את זה טוב יותר.
רציתי להוסיף רק שאותה מגמה הנוגעת להוצאת ספרים חלה גם על תחום הביקורת על ספרים. בעבר ביקורות על ספרים פורסמו בעיקר במוספי ספרות והיו שמורות לאלה שבחר עורך המוסף. היום כל אחד יכול לפרסם ביקורות על ספרים בסימניה, בבלוג פרטי וכו'. אני אוהבת לקרוא את הביקורות המצויונות שמתפרסמות כאן. הביקורת האנונימית , המתלהמת, מלאת שגיאות עובדתיות של אודי איננה לדעתי אחת מהן.

תגובה יפה. אהבתי את ההקבלה לאינדי, מסכים איתה.צריך ריבוי סגנונות וטעמים, גם בספרות.

הוצאה לאור בתשלום - הו האימה!! קראתי את הביקורת הקטלנית של אודי ואין לי הרבה מה להוסיף עליה מאחר ולא קראתי את הספר. האם הסגנון בוטה מתנשא ומעליב? כן. האם יש בו ממש? לא יודע. האם צריך לחוס על רגשותיו של הסופר? ממש לא.
מה אור היה יכול ללמוד מהביקורת הנ"ל? אין לי מושג. אם אודי הוא באמת מורה ומחנך הוא צריך לדעת שבכל ביקורת יש מקום להצעות לשיפור, יש מקום להצביע על החולשות וגם על החוזקות - אם אור לא כתב ספר מעולה בפעם הראשונה זה לא אומר שלא יכתוב ספר טוב יותר בפעם השניה - אז אם כבר אודי נכשל כאן כישלון חרוץ כמורה וגם כמבקר מאחר שהביקורת שלו כללית ולא משתמשת בשום כלי ביקורתי קביל ובכל זאת הוא מתיימר לתת כאן ביקורת ספרותית - חבל.
לגבי ההוצאות העצמאיות - ניכרת כאן בורות הן של כותב הביקורת והן של המגיבים בנוגע לשוק הספרים דהיום
1) ספרי ביכורים של כותבים שאינם סלבס או מקורבים למי מההוצאה לא מתפרסמים ללא מימון מחבר נקודה. לא בכנרת, לא בספרית פועלים, לא בכתר ולא בידיעות. כך שכל הלרלור המיותר על נשים בנות 40 אמידות שמוציאות ספר בתשלום הוא פשוט מיזוגני ותו לא. נכון שמרגע שמקצוע הכתיבה הפך להיות לא רווחי בישראל, חלה נטישה של גברים את התחום והוא נותר פתוח סוף סוף גם לנשים שבגיל 40 פנויות יותר להתעסק עם מה שחלמו עליו תמיד וככל תחום שנפתח לפתע לנשים, אין בו כסף...
2) שוק הספרים הישראלי קורס כבר שנים בזכות חנויות צומת וסטימצקיובשל חוסר עידוד ממשלתי של ספרות מקור ישראלית - סופרים מצליחים ממשיכים לפרסם אבל את הכסף עושים מתרגומים בחו"ל ולא מהארץ.
3) עולם המו"לות הישן שתיעדף קבוצה מצומצמת של סופרים, (חלק מההוצאות היו קשורות גם לאליטת ההתיישבות העובדת זצ"ל ופרסמו כמובן ממיטב חבריה) הוא הפטריארך הישן והטוב שחלק מהמגיבים פה מתגעגעים אליו - אבל האמת היא שהוא לא היה כזה טוב ומיטיב, בטח לא לכולם, והרבה מאד כותבים טובים לא נכנסו לקונצנזוס בדיוק בגלל התפיסה המקובעת והמיושנת של מהי ספרות טובה - כל זה לא אומר שכל ספר באשר הוא יהיה מוצלח ושווה את הזמן היקר שלי אבל פלורליזם ספרותי הוא ערך שעלינו לשאוף אליו- הלקטורה של הוצאת שתיים למשל אינה מחוייבת המציאות - הרי יש מספיק הוצאות בתשלום שאין בהן לקטורה - החליטו השתים להעמיד אמות מידה מקובלות לספרי ההוצאה (לנדאו למשל היתה עורכת התירגום של זמורה ביתן שנים אי אפשר לומר שהיא לא מבינה בתחום) וזה דבר טוב - אין שום קשר לעובדה שהן גובות תשלום על הספרים - כפי שאמרתי קודם גם ההוצאות המסורתיות גובות תשלום ועליהן לא יצא קצפכם.
4) שוק הספרים הישראלי עובר תמורות ומהמורות, מה שהיה לא ישוב, והניסיונות העצמאיים של סופרים והוצאות קטנות לפרוץ הם מבורכים ולא צריכים לזכות לקיתונות הבוז שנשפכים כאן - במוזיקה קוראים לזה מוזיקת אינדי והיא מוזיקה שנעשית בלייבלים קטנים (במימון היוצרים), לא כולה משובחת אבל היא בהחלט ניסיונית ולא פעם מצליחה, בתיאטרון קוראים לזה פרינג' - לא ברור מדוע אי אפשר לקבל שאותם תהליכים מתרחשים גם בספרות לאחר שכל מוסדות הביקורת האקדמיים ובעיתונות התפוגגו.זה העולם החדש, תתקדמו.

ולסיום, לאחרונה התוודעתי לכמה ספרי ביכורים של סופרים עצמאיים שלא רק שהצליחו בארץ הצלחה גדולה, גם נקנו לתרגום על ידי הוצאות לאור מכובדות מאד בחו"ל - גם קודם מתי מעט הצליחו לפרוץ לשוק העולמי ומאד משמח לראות שזה קורה גם לספרים עצמאיים.

תודה נשמות, וסחתיין על הדיון.
כן ירבו.

ובכן, אביא את עשרת השקלונים שלי:
אני סבור שחבר סימניה כותב הספר לאחר שנשם עמוקות (אני מניח) יוצא אך נשכר מן הביקורת העניינית הזו - א. צא ולמד הרי נקודות למחשבה לפעם הבאה. ב. לא פחות חשוב ואולי הרבה יותר עד כי עברה בראשי המחשבה אולי הביקורת מוזמנת - אני חושב שמאז שאני כאן בסימניה לא הייתה חשיפה כה משמעותית לספר, אני שלא הייתי ניגש לקרוא את הספר הזה, הביקורת הפעילה את הסקרנות וכנראה שכן אעשה זאת מתוך רצון לבדוק במה אמורים דברים והאם אני מסכים עם דברי הביקורת או עם דעות אחרות שנכתבו. אז לו אני כותב הספר ייתכן הייתי נהנה מהביקורת. אני חושב שמה שבער באודי יותר מכול הוא נושא הוצאות הספרים היעדר לקטוריות וכן הלאה ובנושא זה אני מסכים לחלוטין.

אודי, ביקורת מעניינת ביותר, כתמיד. הסגנון שלך צורם מדי פעם בעיניי, אבל הביקורת מצוינת.

אני בטוח שגם אם אור התבאס קצת ממה שנכתב כאן, הוא ממשיך הלאה בראש מורם.

"מכמונת געגועים לפניך" / אלכס אפשטיין - תודה! רשמתי לפני

ראובן, סורי שאני עוקפת אותך בסבב הסכמות ומסכימה עם סאנשיין שמסכימה איתי. וכן, מה שנקרא move on.

סיפור לפני פיזור:


זה לא לימון

- אתה צלם?
- לא, אני צייר.
- ומה אתה מצייר?
- ברקודים.
- אני אוהב ברקודים. אתה מצייר מופשטים?
- לא, רק פיגורטיביים. סרוק את זה, למשל.
- זו מקטרת?
- משהו לא בסדר עם הסמארטפון שלך. זה לימון.

"מכמונת געגועים לפניך" / אלכס אפשטיין

אני מסכים עם סאנשיין בעניין העקרוני,
שביקורת צריכה לשקף את דעת הכותב.
נעימה או לא.
ובלי קשר לגבי הערתה חני לגבי מורים-
אני לא יודע איך כיום, כשהייתי ביסודי רובן היו מורות
וחלקן בראייה לאחור היו הכי רחוק שאפשר מ'דמות חינוכית וערכית'.
גם חלק בתיכון.
רוצה להאמין שכיום הדרישות והרמה השתנו.

מסכימה עם ערגה ופואנטה. לא ידעתי שאודי מורה, אבל זה לא אמור לשנות משהו, כי זה אתר שבו אנשים כותבים ביקורות על ספרים, עניין שהוא כשלעצמו לא כזה רציני, ולא חממת בית ספר.
גם מורים הם בני אדם, ולצפות מאדם שמתעסק במקצוע הזה להיות מורה עבור אחרים גם בשעות הפנאי שלו נשמע לי מוגזם ואפילו רעיל.
אני פשוט כל כך לא מסכימה עם דרך החשיבה הזאת, כי אני חושבת שהיא מזיקה ורחוקה מהאמת הקיימת, שלא כולם הולכים לחבב ולהיות בצד שלך, וכשהעניינים מסתבכים הדבר היחיד שבאמת יש לך להיאחז בו הוא אמת.
האמת היא שאודי נתן חוות דעת שנשמעת כנה ואותנטית לו כבן אדם וכמבקר.
אנחנו כאן כדי לכתוב ביקורות כנות, וזה בכלל לא קשור לרגשותיו של כותב הספר, שעם כמה שהיה נחמד שהם רלוונטים לדיון - הם פשוט לא.
ואני בטוחה שהסופר יודע את זה.
ואני בטוחה שהוא מבין שבעולם הזה צריך לדעת לקבל גם חוות דעת טובות וגם שליליות, ואני בטוחה שהוא קיבל את זה בדרכו שלו.
רגשותיו של הסופר הם לא העניין כאן, ומי שמרגיש לא בנוח עם זה שיעשה חשבון נפש עם עצמו, האמת היא שזה הרבה יותר קל לקבל חוות דעת של מישהו כשמבינים שזה כל מה שזה... לא מקלות בגלגלים או קיצוץ כנפיים, פשוט חוות דעת.

אם אני הייתי כותבת ספר ומישהו היה מעביר חוות דעת כזאת עליי ואומר שאין לי כישרון כתיבה?
ברור שזה היה מזיז לי.
כי זה בדיוק כמו שהוא יגיד שאני לא צריכה לכתוב נקודה.
אבל בחיי שהייתי מעדיפה לקבל את הביקורת הזאת ופשוט לכתוב ספר עוד יותר טוב, מאשר שינהלו דיון שכזה עליי ככותבת ולא על הספר שלי.
אז תכבדו את הסופר בבקשה, ודברו רק על היצירה שלו, כי חוות הדעת הלא נעימה הזאת כנה ורצינית, ואולי היא עושה דווקא למישהו, אבל אני לא חושבת שזה למי שאתם חושבים.

אני תומכת באודי כאדם שקרא ספר ובאור שהם כאדם שכתב ספר, בדרך שבעיניי מכבדת את שניהם ואת האמת על כך שזה פאקינג עצם העניין לתת דעה כנה, כל אחד בסטייל האישי שלו, ואני לא חושבת שהוא חרג מהגבולות של עצמו כמבקר ואדם בשום צורה.
וזאת דעתי הלא חשובה על העניין.
אני באמת פשוט חושבת שהכי טוב זה שתעברו מזה הלאה...

כשמישהו (לא חשוב שמות) כותב באתר הזה "ספר פח" או זבלון - אין זעזוע עד עמקי נשמות. למה? כי הסופר לא כאן, וגם אם הוא קורא את הדברים, הוא לא "חבר".
אז כן, יש דרך ויש דרך: אֵיפָה וְאֵיפָה

ערגה יקרה, יש דרך ויש דרך.
אני מהאנשים שעדיין חושבים
שמורים הם מובילי דור, מחנכים.
אפשר להתווכח על טעם ואפילו לגיטימי.
אפשר לעשות הכל עם רגישות.

חני, אני לא מבינה מה הקשר לזה שאודי מורה.
הוא בסך הכל הביע את דעתו על הספר. וזכותו המלאה לעשות את זה גם במילים חריפות כשהדבר בוער בעצמותיו.
קיצוץ כנפיים זה שאומרים למישהו לא לכתוב או איך לכתוב או כמה לשתף ומה לשתף.

אודי כמורה מה זה עושה שמקצצים למישהו את הכנפים ואת החלום?
אפשר להיות קצת יותר עדין ולשקול מילים לפני שיורים אותם.
הרי הבחור חלם, ואם העולם נמדד במעשים ולא בדיבורים, הבחור עשה גם עשה.
ואפשר לאהוב בהחלט גם ספרים זורמים קלילים וגם את הכבדים ממאות עברו.
לתקופה ההזוייה שאנו חיים בה הספר התאים לי בול, אבל לומר זה לא ספר זה קשה לשמוע.
לך לסטימצקי תבקר את מורי, יש לו קיר שלם שם של רומנים מלאי זימה ותשוקה, וזה מה שקוראים היום.
אז הספר של אור דווקא מאיר את השכונה.

אז יאללה, תן בראש

אמן. כשאכתוב ספר, אכתוב בהקדשה בהתחלה שלו: "לאודי, מחכה בקוצר רוח לחוות דעתך"

חחחחחחחחחחחחח מת! שאלת שאלה, ענית במקומי ואמרת שזו תשובה טיפשית... איזה פולניה אתה זשלבנו.
אולי הנאחס ישבר כשתכתוב ספר.

אודי, יש ספר שמישהו מסימניה כתב ואהבת לשם שינוי?
ובאופן כללי, יכולת לכתוב קטילה כזו על כל ספר בהוצאת שתיים. למה לא עשית זאת?
ואם התשובה שלך לשאלה, היא שאתה לא נוהג לקנות ספרים מההוצאה הזו כי אתה מחרים אותה, אז למה את הספר הזה קנית? כדי להוציא עליו את העצבים?

מה שכן, אני מסכים איתך שבספר הזה יש פגמים והוא לא מושלם. יכולתי להבין חלק מהנקודות שהעלית. מה שכן, מסכים עם חלק מהחברים פה שאמרו שיכולת לעדן מעט את הניסוח ועדיין להגיד אותו דבר כך שכולם יבינו את המסר שאתה מעלה פה.

אודי לא קראתי את הספר. שמחתי שהזכרת את "השקיעה" של אסימוב. הרעיון של "חושך על פני הארץ" אינו חדש.

מבלי להתייחס לספר של אור, כל ההתייחסות לספרים, הן ע"י מו"לים (גם גדולים) והן ע"י רוב הקוראות השתנתה מאד בשנים האחרונות.
גם הוצאות ספרים גדולות דורשות מהסופר מימון, ופחות בררניות. היום הנטיה היא להוציא לאור ספרים מעוטי עמודים או מימדים, עם פונטים גדולים ודפים עבים. המטרה היא שהקוראת תסיים את הספר מהר ותרכוש את הבא. שמעתי הרצאה בנושא והמרצה הגדיר זאת יפה. "כך סיפור קצר הופך לנובלה, ונובלה הופכת לרומן". נדמה לי שמוכר לכולנו.
כשנכנסים לחנויות של של רשתות הספרים הגדולות ההרגשה היא כמו כניסה לסופרמרקט. צורת סידור הספרים במרכז החנות, בערמות, לפעמים גם על המדפים, כולה מודרכת ע"י שיקולים כלכליים. הספר הפך למוצר ואיבד את מהותו הערכית .ההתייחסות לקוראת היא כאל צרכנית בלבד, לא כאשת תרבות.

גם הקוראות השתנו. רובן מעדיפות היום ספרים קלילים ומהירים יותר. אני יודעת זאת גם מהספריה בה אני שואלת ספרים. אופי הספרים המגיעים לספריה השתנה. מנהלת הספריה טוענת שעלה מאד הביקוש לרומנים רומנטים ופשוטים. למעט מאד קוראות יש היום זמן, רצון וסבלנות להעמיק. התופעה אינה ייחודית רק לספרים.

בראייתי הסובייקטיבית רוב הספרות שאני בוחרת לקרוא היא ספרות טובה. הייתי שמחה לו רמת הספרים היתה גבוהה יותר והגרפומניה שמשתוללת במחוזותינו היתה נבלמת. יחד עם זאת כל אחת רשאית לבחור את ספריה כרצונה.
(נקטתי לשון נקבה כי ספרי פרוזה נקראים בעיקר ע"י נשים).

מוריה-זה נכון לגבי קשקשנים.
כמו אלה שהזכרתי-צ'יילד ובאלדאצ'י.
כל מיני רומנים רומנטיים בגרוש כמו ניקולס ספארקס.
לא חסר.
אבל יש להם שוק.

יופי של קטילה, ובאמת, אינני בטוחה שההתנצלות בסיומה נחוצה. אין לי ספק שאור יעריך את כנותך. יש בינינו סופרים שחיים בשביל ביקורות מעין אלה; נוקבות, כנות ולא מפולטרות. מאחלת לעצמי קוראים חסרי עכבות כמוך, לטוב ולרע.

בנוגע לתחום הוצאות הספרים, ובלי שום קשר לסופר המדובר אותו טרם קראתי - זה מזכיר לי את שיעור הילודה. למרות שיש הרבה יותר מדי, ממשיכים לעודד אנשים ליצור עוד ועוד. שפע של קשקשנים חסרי כשרון כנגד מחסור בקוראים נלהבים. מי שזה לא בוער בו, שלא יעשה את זה - חד וחלק. חייבים להרים את הרף.

יש סיכוי כזה :) אבל הגעתי להחלטה מושכלת לא לקבול יותר על המצב הקיים - זה רק עושה קמטים.
לגבי רף מינימאלי כלשהו, מי יודע מה הוא?
מה שמרגש את מירי רוזובסקי או נשים אחרות בנות 40+ (באמת לא שמתי לב למגמה של ההוצאה, ואולי אין כזאת), לא מרגש אותי.

מה שנתי ק , מה שבת-יה

לגבי ההוצאה עצמה- ממש לא מסכים לקטילה.
יש לה כמה ספרים ממש טובים ואני מאמין שהם מכוונים לאיכות כך שהטיעון על 'לקטורה' לא ממש תופס.
אינני בקי בצד הכספי ולכן לא נכנס לנושא.
קראתי את הספר ולדעתי הסקירה מרחיקת לכת בהצבעה על אי דיוקים (כמו שהחיים על כדור הארץ ייתמו בשנייה שתכבה).
צריך להתייחס לספר כאל סוגת פנטזיה בדיונית-משעשעת (כמו אסימוב או ארתור סי. קלארק בלי קשר להבדל התוכן וסגנון) כי הוא כזה.
הוא לא מכוון להיות מדעי ומדוייק ואין בזה שום רע.
אישית מה שמצא חן בעיני הוא זווית הראייה של דמויות שונות שאחת מהן היא חמור, אז מה?
ואם מדברים באופן כללי על ספרות שמדרדרת את האיכות הכוללת- לי צ'יילד עם ג'ק ריצ'ר שהחל טוב ונלעס עד זרא ועדיין נחטף
כמו גם דייויד באלדאצ'י והג'אנק הממוחזר שלו.
אפשר להתווכח עד מחר אם הספר טוב או לא.כל אחד וטעמו.

נתי, ו"גם לנקות את הראש עם מותחנים, רומנים ל"משרתות" וכו.. זה אחלה, אני גם עושה את זה לפעמים. הביקורת שלי היא על ספרים שלא מתקרבים לרמה הזאת מה שמאפיין את הוצאות הספרים הנלוזות האלה. יש כאן ניצול ציני של חולמים וחולמות, על אף שחלקם חסרי מודעות עצמית. בכל מקרה דעתי ברורה ממה שכתבתי למעלה: שמונה דקות לא עומד ברף המינימאלי הנדרש להוצאת ספר. הוא ברמה נמוכה יותר - בבחינה הכי אובייקטיבית שיכולתי לעלות בדעתי לעשות כקורא - מהספר למשרתות או מהמותחן הבנאלי ביותר שקיים בשוק. זה לא ספר. נקודה. ושוב מצטער על "הברוטליות". המסר שאני מנסה להעביר חשוב לי יותר.

פואנטה, דנו פעם אני ואת בנושא הזה ואם זכרוני אינו מטעה אותי קבלת על המצב הקיים. הוצאת ספרים אמורה להשקיע בספר, והיא תשקיע בספר רק אם תראה לו עתיד כלשהו. ותכלס בואי נגיד את האמת אלה שהשפריצו ארבעה או חמישה כוכבים על הספר לא היו עושים את זה אם שם הכותב לא היה מוכר להם. נסי לקרוא אותו בעצמך. צריכים להציב רף מינימאלי כלשהו.

כשבן אדם מרגיש צורך לכתוב בביקורת: "אין כאן סגירת חשבונות" - זה בדיוק מה שזה.

zooey- דווקא הבנתי שהוצאת עם עובד די התדרדרה בשנים האחרונות.

היי אושר, אני לא יודע למי התגובה שלך מכוונת, אבל בכל אופן אני לא חושב שלמישהו יש פה משהו נגד אור שוהם אישית, ההפך. הוא אהוד באתר והספר שלו זכה גם לתגובות חיובות רבות אז הוא יכול לנשום לרווחה. ובכל זאת צפה פה בעיה חשובה מאוד שאפשר וצריך להתייחס אליה. ושוב, לא כל מי שרוצה להוציא ספר צריך להוציא ספר. צריך להיות איזשהו תהליך של סינון אחרת מרוב כותרים שיוצאים (רבים בינוניים ומטה) אין פנאי להגיב לכולם ובכך לקיים דיון - והדיון הוא הרי הלב הפועם של עולם הספרות. בשביל מה בכלל להוציא ספר אם אף אחד לא יקרה אותו? ואיזה ערך יש לספר שעבר לקטורה אלסטית מאוד?

***אור שוהם**** הוא אדם בדיוק כמתוכם, שהצליח להוציא את החזון שלו לפועל. בבקשה תפסיקו לתקוף את **אור שוהם** .
פגיעה עצמית של אנשים בעצמם היא מובן מאליו
במיוחד שהקולקטיב יוצא נגדם.
פגשתי מישהו שאמר שהוא כתב 150 עמודים ואמרו לו
לשלם עשרות אלפי שקלים לפרסום- אז הוא לא היה
'סופר'.

אם מישהו פרסם ספר בעשרות אלפי שקלים ויש לו מה
להגיד, כנראה זה מאוד חשוב לו...

אם אני יכתוב ספר אני לא יבקש שיוסיפו אותו לסימניה ולא יהיה לי אכפת מה יחשבו עליו,
הכתיבה והיצירה פרי מוחי היא להנהתי האישית.

פחות מתחברת לנהי הזה, בפרט לזה שלא יוציאו ספרים בלי מימון. זה לא "פשוט ככה".
כל אחד רוצה להיות זמר ואם לא זמר אז שחקן ואם לא סופר אז משורר.
מי אני שאגיד למישהו לא להוציא ספר על חשבונו או ללכת להתבשל עם עצמו עד שלא יהיה בוסר.
"לעולם אינך יודע למי אתה כותב. כל ספר הוא מכתב בבקבוק המושלך הימה, בתקווה שיגיע לגדה השנייה." / איזבל איינדה

אף אחד לא ימיין את ה"בקבוקים" והם רק ילכו ויתרבו. אז תתמודדו.

ברור לי שאני מפסיד ספרים טובים, אבל לא חסרים לי ספרים תודה לאל אז אם אני פוסל את 80% מספרות המקור אז אולי אני מפסיד שניים שלושה הברקות אבל אני חוסך לעצמי הרבה זמן וכסף מבוזבזים.
ויד עדיין הוצאות שלא דורשות כסף כמו בבל ועם עובד, שהוציאו בשנים האחרונות ספרי ביכורים שזכו להצלחה ביקורתית וזכו בפרסים. יש דרך אחרת.

zooey glass- חבל שזה כך.

לגבי הוצאץ שתיים- אומנם לא קראתי רבים מההוצאה הזאת אבל קראתי את נמר בירושלים מאת אורן ולדמן וזהו ספר מקור מקסים ביותר. חבל להכליל הוצאה שלמה.

לגבי מה שכתבת לגבי סופר בוסרי- איני מתכוונת לאור ולא מתכוונת להוצאת שתיים אבל ידוע לי מהוצאות אחרות שכל עוד אתה מספק להם את הכסף הנדרש, יוציאו לך את הספר, והדבר מתרחש בעיקר בהוצאות עצמיות, ההוצאות האלה זירזו את תהליך היווצרתם של ספרים, כולל הבוסריים שבהם.
לצערי, הזמנים אינם הזמנים שמאיר שלו, סמי מיכאל ורבים וטובים פעלו בהם, עולם הספרות השתנה ולא לטובה. גם לימודי הספרות ומדעי הרוח מדשדשים בהתאם.

היי סקאוט, מי שיש לו חלום להוציא ספר ולא מצליח להוציא בלי מימון אז שלא יוציא. פשוט ככה. מי שמתחיל כתיבת רומן צריך לצאת מנקודת שאולי לא יקרה כלום עם כתב היד אחרי סיימו. גם ככה לא מתפרנסים יור מכתיבה, אז זה לא אמור לשנות את שגרת חייו.

zooey glass- לצערי עולם הספרות מחרחר חרחורי גסיסה כבר מזמן. כל כך הרבה ספרים יוצאים בגלל ריבוי ההוצאות וריבוי הטכניקות להוציא ספר שגם אם הספר שלך נמצא בחנות, הסיכוי שהוא ייקרא הוא קטן מאוד עד אפסי...לזה גם תוסיף את הירידה בקריאה.

אישית אני חושבת שלהוציא ספר ב-25 אלף שקל זה גניבה של הסופר. מצד שני, מי שיש לו חלום להוציא ספר, מה ייעשה? ההוצאות הגדולות לא ממש מגיעות לכל הספרים שנשלחים אליהן וגם אם כן לוקחים הרבה מאוד זמן.
מצד שני, כסף תמיד קובע. זה היה רק עניין של זמן עד ששיקול כלכלי יכנס גם לעולם הספרות שכביכול "נקי" משיקולים כאלה. [והוא לא] אני מניחה שגם לא היו דורשים מהסופר העתידי כסף אם היה סיכוי שהספר שלו ימכר טוב בחנויות ובאתרים.

אודי, תודה על הביקורת, שבין היתר מעלה כמה נושאים מעניינים חוץ מהספר הנסקר עצמו.

קודם כל - הוצאת ספרים במימון המחבר. אני כעיקרון נגד, ולכן מהותית אני נגד הוצאת שתיים, לעולם לא קראתי בה ולא אקרא בה, וגם ככה רוב הספרים היוצאים בה נכתבו על ידי אנשים שיכולים להרשות לעצמם את הלוקסוס הזה, ורוב האנשים האלה (כלומר נשים, בדרך כלל, בנות ארבעים פלוס, אמידות מאוד) כותבים ספרים שלא במקרה לא מעניינים אותי ומדברים על נשים אמידות בנות ארבעים פלוס. מאותה סיבה הפסקתי לקרוא ספרות מקור בעוד כמה וכמה הוצאות, חוץ מאלה שהתחייבו שהן לא דורשות תשלום עבור הוצאת ספרים. אני רדיקלי בעניין הזה ולכן אני סבור גם שהחטא הזה איננו של ההוצאות (עבשות וחסרות מעוף, כן, אבל מתקשות להתפרנס) אלא של הסופרים המשלמים, ואני מנצל את ההזדמנות כדי לפנות לסופרים כאלה: ופרים יקרים שמתים כבר לפרסם משהו - כשאתם מממנים את הוצאת הספר שלכם אתם תוקעים עוד מסמר בעולם הספרות, וככל שעולם הספרות נהיה איזוטרי יותר ככה יש לכם פחות קוראים. מה שיקרה הוא שתגשימו חלום אבל זה יהיה חלום מת, ספר ללא קוראים הוא ספר מת. בין מימון הוצאת ספר לבין לא להוציא ספר עדיפה לכולם האפשרות השנייה.

הספר שסקרת נכתב על ידי גבר צעיר, אבל אם הסקירה אמינה היא מאשרת את הרושם שלי שספרים שיצאו במימון עצמי לעיתים קרובות מדי אינם בשלים לפירסום, בין אם זאת איכות הלקטורה והעריכה ובין אם זאת בשלות הסופר עצמו. קראתי כמה ביקורות של אור ואני לא יכול להגיד שאין שם כישרון, אבל מאוד יכול להיות שמישהו היה צריך להגיד לו - אור, לא. בזמננו קשה לדחות סיפוקים אבל לסופר לוקח שנים להבשיל ויש במות שבהן אפשר להבשיל באופן ערוך ומבוקר כמו כתבי עת. פעם סופרים היו קודמים משתבחים על ידי כתיבת סיפורים קצרים ופרסומם, אבל היום החלום הוא להצליח ברגע אחד, כולם רוצים להיות סינדרלות.

ובכל זאת, לא היה לי נעים לקרוא את הביקורת שלך. קטילה על עיתון זה משהו אחד, אבל קטילה באתר חברתי וידידותי זה משהו אחר. אמת ברוטלית, גם אם היא אמת, היא ברוטלית. אני חושב שלמען הנימוס יכולת לרכך כמה משפטים מבלי לפגוע במסר. לאור שקורא אותנו אני אומר שלא יתעלם מהביקורת הנוקבת הזאת, אלא ההפך. היא היחידה שתעזור לו להתפתח ככותב. ואם היא הכאיבה, אין דבר, סימן שצריך להפשיל שרוולים ולעבוד. אני מקווה שאת כתב היד הבא הוא יגיש אחרי אחרי הרבה קריאה, התפתחות ולמידה, ובעיקר אני מקווה שהוא לא יממן את הוצאתו.

וואו, לא נעים להודות, אבל אני דווקא נורא אוהבת ביקורות קטלניות מהסוג של "האיכות - לאן". אגב, בהרבה מקרים ביקורות של אנשים שקוראים אך ורק סוגה עילית ובטוחים שהשמש (שמונה דקות וכל זה) זורחת להם מהאחוריים מהווים המלצה מצוינת לשאר בני תמותה רגילים שאוהבים לקרוא גם ספרים רציניים וכבדים וגם לנקות את הראש עם מותחנים, רומנים ל"משרתות" וכו'.
מזכיר לי קצת שכאשר אליטיסטים מהממים שואלים אותך איך אני יכולה לראות כדורגל, אני עונה להם שבמחצית אני קוראת דוסטייבסקי.
אכפת לך לקרוא גם את הספר שלי ולקטול? אני ממש אשמח להמלצה

שטיינבר ומושמוש, הצחקתם. כאילו שתאוריות מדעיות קשורות למה שנראה לנו ולהיגיון כלשהו.
ניכר שהכותב לא עשה תחקיר כלשהו בנושא כנדרש.
מצאתי את זה בתור התחלה:
https://did.li/FIUNf
משפט המפתח שקשור לענייננו: "כדור הארץ ייבלע בתוך המעטפת המתפשטת של השמש, עם מרבית אם לא כל כוכבי הלכת במערכת השמש, אבל גם כך, הוא כבר לא יאפשר קיום חיים הרבה לפני כן, בשלבים מוקדמים יותר של התפשטות השמש."

לא מדויק: אור השמש מגיע לעינינו 8 דקות לאחר שנשלח, לכן 8 דקות לאחר שהשמש תכבה, בעיקרון נפסיק לראות אור. לא מדויק: ההוצאות (הידועות) קוראות כתבי יד רק של קבוצה קטנה וידועה מראש-חברים וסלבס, והתוצאה ירידה קבועה ברמת הספרים, תחשוב אם משתתפת ב'ספרות' אותה קבוצה קטנה בהכרח זה הולך ויורד. לא מדויק: עולה 60,000 להוציא ספר, לא 20,000. הוצאת שתיים כאילו הוצאה איכותית ובאמת היא כמו ההוצאות הרבות הלא ידועות שיש שלוקחות את הכסף ומוציאות, מעבר לזה אין להן מחוייבות לכותב ואין להן מערך שיווק. כול זה לא אומר שלמרות הכול לא יכול לצאת (בטעות) ספר טוב, כי זה לא מה שמעניין את ההוצאות, ואני נותן את הקרדיט לאור שהם. בהצלחה.

לא קראתי את הספר, בגלל סחף העניין המרשים (מאוד) שהוא מעורר כאן באתר, קראתי את מבחר הביקורות עליו. וכאן העלת אודי נקודת מוצא לדיון על הוצאות הספרים בפורמט העצמאי והבעייתיות (ללא ספק) כשלאחרונה כל אחד למעשה יכול להוציא ספר בלי קשר לרמתו ולתוכנו ובלבד שיש לו התקציב לכך (לא מתייחסת לספר הזה אלא בכלל), וכן, מצד אחד זו סיטואצייה שאולי מעודדת יוצרים ליצור, מצד שני, לא, היא לא מעודדת בטוב לדעתי. חייבת להיות איזו ביקורת איכות איזו ביקורת תוכן. חייבת להישמר איכות עפ"י קריטריונים ברורים. בהחלט נושא לחשיבה לעוסקים בדבר. (אם כי על עצמי כקוראת אני סומכת שאדע לברור את הטוב עבורי ולשלוף אותו מתוך ערימות הקש. ונשאלת השאלה - צריך, נכון וחשוב לנקות את הקש מראש או להותיר לקוראים לברור בו)?
וגם שני אגבים: האחד, אני לא בטוחה כמה אכן נסגרות חנויות ספרים או כמה אנשים קוראים פחות - כן יש מעבר טבעי לקריאה דיגיטלית (גם אני למשל, לרוב) ולרכישת ספרים דיגיטליים, יש בספרייה הדיגיטלית הרבה יתרונות שאני מוצאת, וכל אחד וטעמו. וישנה רשת 'סיפור חוזר' שתחייה שאולי נוגסת ביסים (טובים וברוכים) ברשתות.
השני, באילת יש לפחות 5 חנויות ספרים.

אני יש לי שאלת הגיון: כשחנויות ספרים נסגרות ומעלים את רף הקבלה להוצאת ספר, לא קורה מצב שיותר חנויות ספרים ייסגרו?

המו"ל של הוצאת כרמל (הוצאה איכותית על גבול אליטיסטית, נכון?) מכר אותה ל"ידיעות ספרים" כי אין יורשים למפעל חייו. אם בארזים נפלה שלהבת...

עכשיו לעניין ההוצאה שתים. הלכתי רגע לבדוק באתר שלהם. שתי נשים עם רזומה, מתחייבות לכל מה שמתחייבות שם (בין היתר, להיות הוצאה איכותית. ברור, מי לא רוצה?), אחת מהן מירי רוזובסקי. קראתי את הספר שלה "כל הדרך הביתה ועוד סיפורים", וזאת השורה התחתונה: "היו לו רגעים אבל בגדול – שגרתי ודי סתמי. לא עברתי את כל הדרך...".
אז כן, יש בעיה. רק לא בטוחה שהצבת רף ולקטורים וסלקטורים הם הפתרון.
אולי כל אחד ואחת פשוט יקראו את מה שמתאים להם ועונה על הרף האישי, ואם לא - אז מרפרפים הלאה, למצוא ספרים טובים זאת עבודה ומיומנות שאני בעיקר רוצה לעשות בעצמי, ולא מצפה ממישהו אחר שיעשה במקומי.

אודי לא קראתי את הספר המדובר, אבל הסקירה שלך מרשימה מאד בכל האמור בניתוח שלך וגם בכנות ובישירות. מבין ומעריך את רצונך לחוס על הקורא לגבי ספר שזו דעתך עליו. עם זאת, ככל שהדברים אמורים בכותב הספר, נראה לי שאפשר לתת יותר משקל לכך שהכותב הוא לא רק סופר, ומשום כך אכן "מזמין" כל ביקורת ובכלל זה ביקורות קטלניות. כל שאוכל לומר הוא שנתת לי דוגמה מצוינת מדוע לא לכתוב ביקורות על ספרים שכתבו עמיתים בסימניה.

למה אתה חושב שאם השמש תפסיק לקרון, כולנו נמות תוך שנייה? לדעתי, נחיה לפחות יומיים-שלושה — עד שנמות מקור. יש להניח שהטמפרטורה תרד באותו קצב בו היא יורדת במשך הלילה — מעלה כל שעה בערך.

לטעמי הספר מעניין ומפתיע מהסיבה הפשוטה שעד כמה שאני יודע לא מצאתי ספר פרוזה שעוסק בנושא הזה ומבחינה זאת שהם מצליח לא רע. ואם הוצאת שתים שקראתי כמה מספרייה ואהבתי, השכילה להוציא את ספרו, אז נותר לי רק לברך על האומץ שלהם.

אודי, כשאתה כותב ביקורת חריפה כל כך (וזו זכותך) לפחות תדייק בפרטים. הספר של אור לא יצא בהוצאה עצמאית אלא בהוצאה לאור "שתיים" בה דווקא יש תהליך לקטורה כנראה די קפדני לפי איכות ספרים אחרים שקראתי מהוצאה זו (את הספר של אור לא קראתי).