ביקורת ספרותית על מלחמת העולם השנייה מאת אנטוני ביוור

---

ספר בן 1000 עמודים שלא מצליחים אפילו לגעת במימדי הקטסטרופה. ביוור כותב היטב אבל זה בילתי אפשרי.
לתאר מערכה מורכבת שהקיפה יבשות, עמים ואנשים רבים כל כך וגרמה ליותר מ–60 מיליון אנשים לאבד את חייהם לא נשכח פצועים ובני משפחות חללים. מאות אלפי עובדות אינסוף סיפורים אישיים מתנקזים לסיפור ענק. היה כאן ניסיון ספרותי לכתיבת הסטוריה בילתי אפשרי.

אנטוני ביוור בתחילת ספרו מספר סיפור "קטן" על חייל יפני שנכנע לצנחנים אמריקאים בנורמנדי (פורסם בצילום ידוע).
בשם ג'ונג שהיה בכלל קוריאני שגויס בכפייה לצבא היפני ולחם למענם במנצ'וריה. כעבור שנה נפל בשבי הצבא האדום ונשלח למחנה עבודה. ב–1942, כשהצבא האדום נדרש לסיוע, הוא גויס לכוחותיו, ובתחילת 1943 כבר "הצליח" ליפול בשבי הצבא הגרמני בקרבות באוקראינה. ב–1944, כשהוורמאכט היה זקוק לסיוע, הוא הולבש מדים גרמניים ונשלח לצרפת. אחרי שנכנע הועבר למחנה שבויי מלחמה בבריטניה ומשם עבר להשתקע בארצות הברית, עד מותו ב–1992. הרבה מזל היה לג'ונג, ששירת בעל כורחו בצבאות יפן, ברית המועצות וגרמניה, והצליח לצאת מהמלחמה על רגליו בריא ושלם. הסיפור הקטן והמגוחך הזה, שתי פסקאות בקושי מאלף עמודים. מעלה באופן גובל באבסורד את מימדי הטימטום.
גדולתו של הספר כשאר ספריו המעבר מהמיקרו למקרו מהחייל הבודד מהנער שנקרא לדגל אחרי שמוחו נשטף. על ידי פוליטיקאים וגנרלים ששיחקו בבני אדם כבלוח שח-מט.

ב 1 בספטמבר 1939 החיילים הגרמניים עוד רגע אמורים לפלוש לפולין הוא כותב כך: "הם תהו בבדידות ובחשיבה על סיכוייהם להישאר בחיים וקיוו שלא ימיטו חרפה על עצמם. בעודם ממתינים לפקודה תיאר אחד המפקדים את סביבת הרפאים שבתוכה נמצא: 'היער האפל, הירח המלא והאובך הקל מעל פני הקרקע יצרו תמונה מן האגדות'. ואז, בשעה 04:45 נורו הפגזים הראשונים". התיאור הזה מאפשר לקוראים לראות את החייל הגרמני הקטן — החושש, המקווה לטוב — בתוך כוחות הסער הגרמניים. מעטים מתארים את הפלישה כך ההסטוריונים נוטים לתאר גיסות וגנרלים כאן הפחד, חוסר וודאות. האדם הקטן מול המערכת שאינה יודעת רחם.

ישנו תיאור מרשים מעורר רגשות מעורביםמ של ברלין בסוף אפריל 1945, כשהיטלר מתקשה להאמין שהפקודות הברורות שלו מופרות על ידי בכירי מפקדיו. הוא ממשיך לשגר מברקים שמורים למפקדי הוורמאכט להציל את ברלין ולא את הארמיות שלהם, ומצהיר בפקודות ש"ההיסטוריה והעם הגרמני יבוזו לכל מי שלא יתמסר בכל מאודו, בנסיבות המצב, להצלת המצב והפיהרר". אבל כולם מתעלמים מפקודותיו תושבי ברלין, תולים סדינים או ציפיות מחלונותיהם לאות כניעה "למרות הסכנה שנשקפה מצד סיורי הס"ס, שקיבלו פקודה להוציא להורג את כל מי שימצאו באחד הבתים האלה".
אותם תושבי ברלין שהעלו את היטלר לשלטון ולקחו חלק — מי במעשה ומי במחדל — במעשים הנפשעים ביותר שאפשר להעלות על הדעת האנושית וכעת נמצאים רועדים בבתיהם, מחוצים בין כוחות הברית לחיילי הס"ס.
לסלוח או להאשים אלפי ילדים ונשים לא מעורבים שרצו בסך הכל להמשיך בחייהם וגם הם שלא בטובתם נקלעו למערבולת האיומה הזו.
ישנם התיאורים של המלחמה ביפנים -הקרבות של האמריקאים והכל ברמת מיקרו ומקרו הפרטים הקטנים הם שעושים את הספר לספר מצויין.
המסקנה המתבקשת לאחר קריאת אלף העמודים ששוב כסילותם של מנהיגים ושל "עדרים" של בני אדם שמאמינים בכוחם עולים במחיר של סבל לא יתואר לדור שבתקופתו מתרחשים הארועים ולדורות שאחריו.
ספר חובה לכל מי שעדיין חושב שמלחמה היא דרך לפתור בעיות.
שמאמין לסיסמאות הנבובות. ספר חובה לחזק את ידיהם של אלו שטוענים שיש לעשות הכל למנוע מלחמות.
שמבינים שמלחמה היא תמצית הרוע האנושי . ומוטלת אחריות על כל בן אנוש בר- דעת לעשות כל שביכולתו למנוע זאת.
לדעתי ספר חובה!!! לדעתי שעור מאלף מתאים לכל זמן ולכל מקום שבו המלחמות עדיין לא תמו.

» ביקורות נוספות של מיכאל
» ביקורות נוספות על מלחמת העולם השנייה