הביקורת נכתבה ביום ראשון, 25 במאי, 2025
ע"י אודי
ע"י אודי
כתיבת ספר מד"ב טוב מצריכה היכרות עם עולם המדע והחידושים האחרונים בפיסיקה, ידע כלשהו עם המתמטיקה וידע טוב ואולי אף מעבר לזה עם הפילוסופיה. לכול זה יש להוסיף היכרות עם ספרות המד"ב וגם כישרון כתיבה לא יזיק. לכן לדעתי מד"ב הוא סוגת עלית. ספר מד"ב טוב הוא כזה שנשען על רעיון מוצק ומוצדק, הוא לא רק מהנה לקריאה, אלא גם מספר לאנושות משהו על עצמה. סולאריס, טרילוגיית המוסד, חולית, קץ הילדות, הם דוגמאות ספורות למה שהמד"ב עשה לספרות בכלל ולנו הקוראים בפרט.
הרבה כותבים מתחילים וגם כאלה שפחות, נוטים לבחור לכתוב בז'אנר הזה כי הם טועים לחשוב שזה קל. רעיון מגניב עולה לראש (נגיד השמש נכבית פתאום) וסביב זה נטווים כמה פרקים ואז זה קורס כמו מערכת פלנטות שהשמש נכבית בה פתאום. בלי פיתוח של רעיון פילוסופי , בלי יצירת יקום הגיוני ומוצדק שיתמוך ברעיון המגניב, הספר נידון להיות גימיק מביך שלא עומד בפני עצמו. רבים וטובים הציצו ונפגעו.
אין הרבה ספרי מד"ב ישראליים ואלה שישנם לא מתעלים מרמת הגימיק. ניסיתי בעבר לדגום כמה כאלה והעובדה שלא נותר מהם שביב זיכרון מדברת בעד עצמה. ועדיין, כשכותב ישראלי אמיץ מנסה בכל זאת לכתוב מד"ב זה ראוי להערכה גם אם התוצאה אינה משביעת רצון. אז מה שיש לנו כאן? אסטרופיזיקאי בגמלאות מטייל בעולמות אחרים בדירתו הקטנה בנחלאות (זה כמעט תמיד נחלאות או רחביה) של ירושלים של שנות ה-80. הספר מתמקד בשינויים המתמטיים והפיסיקליים שהחוקר החביב גילה בפלנטות אחרות (בעיקר ערך הפאי שבפלנטה אחרת הוא שווה 1.52367) שמסתבר שגם משפיעות על הכדור שלנו ולא לטובה. עד כאן עלילת מד"ב שגרתית לחלוטין שלא לומר בנאלית. כדי שהיא תעניין היא זקוקה לכתיבה טובה, לעולם מקורי ואמין, לכמה רעיונות מיוחדים שנובעים מהקונפליקט האינטרגלאקטי ובמיוחד לאפיון מקורי של ירושלים. כשאתה בוחר לכתוב על הבירה של ישראל אתה ממשיך מסורת מפוארת של כותבים בעלי שם ענק: עגנון, ראובני, שלו, עוז, שחר (רשימה חלקית). לא פשוט.
נתחיל בכתיבה. היא בדרגה אחת או שתיים מעל בוסר. שום דבר מקורי, מעניין או מיוחד. כתיבה רגילה שמזכירה ספרות לבני נוער צעירים בלי שהעלילה והנושאים העיקריים עשויים לעניין בני נוער. הדימויים והמטאפורות צפויים ולא מרגשים והדיאלוגים החיצוניים והפנימיים - הספר כתוב בגוף ראשון - מזכירים שיחת חולין באוטובוס. גם אפיונה של ירושלים כתובה באותה דרך, וכירושלמי שבילה את ילדותו, את נעוריו ואת בחרותו באותם המקומות הפזורים בספר בשנות ה -80 ו ה-90 לא יכולתי שלא להתאכזב מרה. ירושלים כאן היא ניימדרופינג סתמי של שמות רחובות ואזורים. גם תיאור התקופה מסתכם בשם המותג "פרידמן" של תנור החימום.
הסיפור מסקרן אך מעניין בקושי. אין הסברים מד"ביים מרתקים על הדרך בה גילה ד"ר אורבך לטייל בגלקסיות רחוקות, אין הסבר משכנע אם בכלל לסיבה שבמקום מסויים פאי יכול להיחשב אחרת וזה מוזר כי מדובר בכותב משכיל שבכריכה גאים לספר שהוא בעל תואר שני בכלכלה וחובב מד"ב מושבע. הסיפורים והתיאורים הם התכה של מד"ב ופנטזיה עם נטייה לפנטזיה, סוגה שאין צורך בהסברים לכל ההוקוס פוקוס שמתרחש בה.
מה בכל זאת עניין אותי ומשך אותי עד לכדי מחצית הספר? הבדידות העצומה שחש אורבך ממותה של שושנה אשתו. הבדידות הקיומית ואובייקטיבית שלו מסופרים ברגישות ונוגעים בליבו של הקורא. כך גם עברו של הד"ר הקשיש ויחסו אליו. יכול להיות שאם הייתי ממשיך וקורא את הספר עד תומו הייתי מגלה דברים אחרים והתרשמותי הייתה אחרת אבל א. התאכזבתי מספיק כדי שאבין לאן הולך כל העסק ב. רשימת הקריאה שלי ארוכה מדי, עד שלא אמצא דרך להתעסק עם הזמן לא אוכל לתת יותר מדי צ'אנסים .
שבוע טוב ושקט.
21 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של אודי
» ביקורות נוספות על רשומות הכוכבים הנידחים של דוקטור אורבך - או: מה יקרה ליקום ולתודעה ביום שבו 1.52367 >=π?
» ביקורות נוספות על רשומות הכוכבים הנידחים של דוקטור אורבך - או: מה יקרה ליקום ולתודעה ביום שבו 1.52367 >=π?
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
המורה יעלה
(לפני 3 חודשים)
לא.
אם הייתי מבקשת משהו כזה עוד הייתי סלחנית כלפיו, אבל סתם ביקשתי שנכתוב יחד סרט אימה, חשבתי שהוא ייתן לי להישאר בגבולות הסרטים שאני אוהבת. אבל לא! הוא התעקש והוא התחיל להמציא דברים ממש מעוותים שבחיים לא חשבתי עליהם ולשאול אותי לגביהם כל הזמן... כאילו הוא גייס מידע משילוב של כל הפגישות הרעילות בתולדות הקולנוע עד שלא יכולתי לישון (עד היום תכלס)
|
|
|
אודי
(לפני 3 חודשים)
גם את ביקשת ממנו לצלות אותך?
|
|
|
המורה יעלה
(לפני 3 חודשים)
הצ'ט ג'יפיטי
לא קובע. יש לי "חשבון" איתו כבר
|
|
|
אודי
(לפני 3 חודשים)
תודה שופי
תודה עמיחי, מתכנן קריאה שנייה בקרוב מאוד. אין כבית, יעלה. רק ה-Chatgpt מרשה ורק אם זה "לצורכי אמנות וביטוי מיוחדים". |
|
|
שופי ינשופי
(לפני 3 חודשים)
ירון אבטיליון כוכבון נידחון,
כתבת ספר. כתבו ביקורת על הספר שלך. אין לך שום דבר לומר על הביקורת? כאילו, זה שניתן להשיג את הספר בכל המקומות שכתבת זה יפה מאוד, אבל זה לא המקום לפרסם את זה. זה המקום להגיב ולכתוב מה דעתך על הביקורת שהכותב טרח וכתב. לא ככה? אודי, אתה תותח. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 3 חודשים)
OMG
|
|
|
ירון אבטליון מדע בדיוני 3.141592
(לפני 3 חודשים)
אני שמח מאוד להודיע שהחל מהשבוע ניתן יהיה לקנות את הספר גם בסטימצקי וגם בצומת!
גם בחנויות פיזיות וגם להזמין באתרים. ומצרף כאן כמה לינקים שימושיים לרכישת הספר :
קישור לדף הספר בהוצאה : https://www.orion-books.co.il/product/1204/%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%9b%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a0%d7%99%d7%93%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%93%d7%a8-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%91%d7%9a.aspx באתר מנדליי : https://www.mendele.co.il/product/reshumothakokhavimhanidakhim/ בעברית : https://www.e-vrit.co.il/Product/35767/%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%93%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%93_%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%9A תודה לכולם ולמנהלי האתר! |
|
|
פואנטה℗
(לפני 3 חודשים)
אם כבר בכוכבים עסקינן, אני מחכה לכוכב של מר אפלטון, המחבר המשכיל.
ביקורת מנומקת גם אם לא אוהדת גם אם רק חצי ספר. אין חצי כוכב. |
|
|
אפרתי
(לפני 3 חודשים)
כוכבים נופלים, וו נפל.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 3 חודשים)
את אוהבת פאנטה? זה מלא צבע מאכל.
שום דיסטופיה. כבר הכרזתי על מה. אבל אל תעצרי את נשימתך. יש לי בינתיים רק כריכה אחורית. |
|
|
אפרתי
(לפני 3 חודשים)
פואנטה אני כבר מחכה לספר שלך. אני מתארת לעצמי שאצלך אלה הכוכבים שכבים וזה גורם
שאין כוכבים נופלים ונסגר נתיב המשאלות. דיסטופיה.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 3 חודשים)
אז לא.
תם ונשלם. סגור חתום כבוי וגמור. יום ירושלים שמח. |
|
|
עמיחי
(לפני 3 חודשים)
סקירה טובה, אודי. תודה.
ובמקביל - בהצלחה למחבר, חבר סימניה. טוב שהזכרת לי שעדייין לא קראתי את "עד ירושלים" של ראובני. |
|
|
המורה יעלה
(לפני 3 חודשים)
יפה
שהשקעת בלשאול את האקדמיה.
אז אין כבית? |
|
|
אודי
(לפני 3 חודשים)
שאלתי את האקדמיה והצדק עם אפרתי, המילה כבית אינה תקנית.
וכרגיל, הצחקת :) |
|
|
פואנטה℗
(לפני 3 חודשים)
שוב אני...
הרשו לי לפקפק. לפי האקדמיה: כדאי לשים לב שהמילים כבוי ומכובה מתארות מצב 'גמור'. אחרי שכיבו את האור – האור כבוי או מכובה. לעומת זאת הצורות נִכְבֶּה וגם כָּבֶה – פירושן שברגע זה מתרחש תהליך הכיבוי: "הנייד שלי כבר כבוי ואני רואה שגם שלך כָּבֶה עכשיו". אז נראה לי שגם *כבית* זה בסדר גמור, שווה ערך לנכבית. אלא אם כן זה כבר תהליך שהסתיים ואז כבתה/נכבתה. בכל מקרה, בספר שלי אין לי דילמה כזאת. |
|
|
אודי
(לפני 3 חודשים)
השמש נכבית :)
תודה על התיקון אפרתי. תודה יעלה. |
|
|
אפרתי
(לפני 3 חודשים)
אודי, למה השמש כבית? ככה זה בעברית? אני פשוט לא מכירה. אין פה קינטור או משהו כזה.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 3 חודשים)
קראתי שבגלל הסכר הענק שבנו בסין, השתנתה התפלגות מסת כדור הארץ
וזה הגדיל את מומנט האינרציה שלו.
אני אכתוב על זה ספר! (גם לי יש תואר שני אז הכריכה האחורית כבר מוכנה...) |
|
|
המורה יעלה
(לפני 3 חודשים)
אודי -
כתבת ברגישות, התרגשתי גם אני מזכרה של שושנה... אולי כדאי לסופר בספר הבא לשים את הדגש יותר על יחסים בינאישיים, כמו במעט ספרי המד"ב והפנטזיה שקראתי: אשתו של הנוסע בזמן, סדרת הארי פוטר, המשחק של אנדר, ועוד כמה. אני חושבת שכל סופר נשען על החוזקות שלו, סופר מתחיל לא תמיד יודע מה הן - אז זו ביקורת אינפורמטיבית שבעיקר בתחון המד"ב היא חשובה.
|
|
|
פילנפיל
(לפני 3 חודשים)
ספר מד"ב ישראלי כלשהו שיכול להמליץ עליו?
|
21 הקוראים שאהבו את הביקורת
