ביקורת ספרותית על מה שאליס שכחה מאת ליאן מוריארטי
ספר מעולה

---

מה היה קורה לו הייתי קמה מחר בבוקר ומגלה שנמחק לי עשור של זכרונות? זו שאלה שליוותה אותי בשבועיים האחרונים תוך כדי קריאה בספר הזה.

אליס נפצעת במהלך אימון בחדר הכושר ומתעוררת לגלות שלמרות שהיא בת 29, נשואה טרייה, בהריון ראשון ומרגש ומאוד מרוצה מחייה, שאר העולם, האנשים סביבה והחיים התקדמו בעשור והיא למעשה כבר פסיעה מגיל 40, עם שלושה ילדים והחיים כבר לא כאלה טובים ומאושרים, בעצם, תלוי את מי שואלים.

אז איך מתמודדים עם הידיעה שהמח שלך חושב שאת נמצאת בנקודת זמן מסוימת בחייך כשלמעשה עברו עשר שנים, המון דברים קרו מסביב וכל הזכרונות מאותם השנים נמחקו ואין לך גישה אליהם?

הסופרת, ליאן מוריארטי, שקראתי ספר אחד שלה בעבר שהיה בסדר גמור אבל לא יותר מדי מרשים, מספרת את סיפורה של אליס במציאות חדשה ישנה בצורה מופלאה וסוחפת. אליס מנסה להבין מה קרה למערכות היחסים שלה עם בני משפחה וחברים, ואיך היא הפכה לאישה שהיא התעוררה לגלות.

לאורך כל הקריאה תהיתי מה עצמי של 2007, הייתה אומרת על עצמי של 2017. איך היא הייתה מתמודדת עם כל השינויים שעברו עליה בעשור האחרון, עם הפרידות, האבל, המעברים, השמחה, העצב, כל מה שהפך אותי בעשור האחרון להיות האדם שאני היום. עם כל מאורע שעבר על אליס, גיבורת הספר, עצרתי לחשוב על משהו דומה שעבר עליי בעשור האחרון ואיך הייתי מתמודדת איתו אם הייתי במצבה.

לקח לי המון זמן לסיים את הספר ולא בגלל שהוא לא סחף אותי, באותה מידה יכולתי לסיים אותו גם בלילה ללא שינה, אלא בגלל שכל כמה עמודים מצאתי את עצמי עוצרת ומהרהרת בהחלטות שעושה או עשתה אליס והדמויות האחרות בספר, בעבר אותו היא לא זוכרת ובהווה החדש ללא הזכרונות הרגשיים.

לקראת הסוף קרה לי מה שקורה לי בהרבה ספרים מהסוג הזה, שאני לא רוצה שייגמר, פשוט דהרתי לקראת הסיום, רק כדי לגלות איך הסיפור נגמר (וכמה שעות לאחר מכן נעצבתי שאליס ומשפחתה כבר לא חלק מחיי).

זה ספר על חרטות והשלמות, על אנשים ממוצעים שמנסים לחיות את חייהם בשלום ומתמודדים עם בעיות בנאליות ולא פשוטות, זה ספר שתופס אותך בגרון, מעמיד לך מראה מול הפנים, ושואל "מה הפכת להיות?". זה ספר מעולה שלקח לי זמן להתחיל לקרוא בגלל דעות קדומות על הסופרת בשל יצירה קודמת פחות מרשימה וזהו בהחלט ספר שאני ממליצה לכל אחת ואחד לקרוא כדי לקבל פרספקטיבה על החיים.

» ביקורות נוספות של Reut.Zaro
» ביקורות נוספות על מה שאליס שכחה