“#
הספר הזה הצליח להימלט מגורל של "קומדיה רומנטית" מתקתקה ובנלית, בזכות מוצאו הצרפתי. הוא כתוב בהרבה חן, ההומור שלו מחליק על מהמורות הז'אנר – הנה הצעירה היפהפייה שהיא גם עיוורת וחסרת אונים. הנה הצעיר שאומץ על ידי השגריר ואשתו, שמצאו אותו בתוך פח זבל ליד השגרירות בסוריה. הנה הלברדור הנאמן המוצא את גבירתו במרחקים בלתי נתפסים. "נראה לכם?" שואל הספר בקריצה. "אל תקחו אותי ברצינות" הוא מציע לקוראיו. "נסו לזרום אתי, מה כבר יכול להיות?"

כשהופיעו הביקורות על הספר, חשבתי שאני לא רוצה לקרוא אותו. כחובבת כלבים יש לי בעיה עם כלבי נחייה. אם הם "עובדים" בשירותו של חובב כלבים – זה סידור נפלא ששני הצדדים יפיקו ממנו תועלת. אבל – לעתים נמסר הכלב לעיוור שאינו מתייחס אליו כאל יצור חי, עם רגשות. לא מזמן יצא לי לעבוד עם גבר עיוור שיש לו כלב נחייה. הוא אדיש לכלב אבל אשתו ממש לא אוהבת כלבים. בשעות שהכלב אינו עובד הוא סגור במרפסת. לא מכים אותו, לא מרעיבים אותו אבל מבחינתם הוא מכשיר.
אני ממתינה בקוצר רוח שמישהו ימציא מכשיר שיאפשר לעיוורים להסתדר באופן עצמאי ברחובות. משהו שיהיה "עיניים" מכניות, יעזור למי שצריך אבל לא יהיה יצור חי, עם רגשות. בחזון אחרית הימים שלי עיוורים שאוהבים כלבים יגדלו אותם כי הם אוהבים אותם, לא כמכשיר הישרדות.

הסיפור הוא כמובן במסגרת ה"לא ייאמן", מספר סיפור בלתי אפשרי. הוא פותר בעיות בדרך שונה ממה שהורגלנו בספרים אמריקאים. למשל – לא חייבים לנצח את היריב. אפשר לשתף איתו פעולה, לתועלת הדדית. לא מוכרחים לשנוא את אלה שגרמו לכם עוול. אפשר להצליח יותר (לגרום להם לאכול ת'לב מספק לא פחות מהשפלתם הישירה) ועל כל אלה מנצח הומור מתוחכם ועליז, לא מתאמץ "להצחיק בטירוף" אבל גורם הנאה ולא מזלזל באינטליגנצייה. חיבבתי אותו ונהניתי מהשנינות של ואן קואלארט ומגישתו המרעננת. לפעמים זה מה שצריך הרופא לרשום כדי לרומם מצברוח ירוד.”

“הספר הזה הוא הסודה סטריים של הקיץ!

בונבון של ספר שגיבורו הוא ז'ול.

מי זה ז'ול?

הולך על ארבע.

זהו כלב נחיה שמלווה את אליס. ז'ול ליווה את אליס לכל מקום עד שקרה נס, בזכות ניתוח חדשני והשתלת קרנית שב מאור עיניה שלאליס.

מה קורה לז'ול בעקבות "הנס"?

ז'ול מאבד את משרתו, כי כבר אין צורך בשירותיו. אבל... יש אור בקצה המנהרה...

בדרך לניתוח ז'ול ואליס פגשו בשדה התעופה את זיבל בן ה-42. לאחר שני תארים אקדמאים ועוד משרות נעלות, הוא בחר במשרת מוכר מקרונים, בטעמים שונים בדוכן בשדה התעופה.

המפגש הזה מבסס את הקשר הראשוני בין שלושת הדמויות המאכלסות את העלילה. ההצטלבות הזו מהווה רגע מכונן. זיבל מרגיש אהבה ממבט ראשון, וז'ול חש בניצוץ בעיניו של מוכרן המקרונים... אז ז'ול החכם יודע לנצל חלונות מזדמנים, ומחליט להפיק תועלת מהעובדה הזו לתועלתו.

לאחר שז'ול הועבר לפציינט אחר הוא לא מוותר! הוא נחוש בדעתו לשוב לחיבוקיה של אליס, ובדרכו שלו מגיע לדוכן המקרונים של זיבל בשדה התעופה, ויחדיו הם יוצאים למסע "החיפוש אחרי אליס".

האם הם מצאו את אליס?

האם ז'ול הצליח במשימתו?

ספר מקסים שמומלץ מאוד ולא רק לבעלי כלבים.

הכתיבה קצבית, משעשעת ונוגעת ללב ומגוללת לקורא בשני קולות קולה של אליס וקולו של זיבל.

הכתיבה של דידייה ואן קואלארט כובשת ומרגשת, במיוחד בקטעי המחשבות שעברו בראשו של ז'ול. באומנות נהדרת דידייה מצליח להאניש את ז'ול ולהכניס את הקורא לדמותו.

איך אפשר לא להתאהב בז'ול? כבעלת כלב בעצמי התאהבתי בז'ול מיד.

ממליצה בחום ואל תופתעו אם יתפסו אתכם מחייכים לעבר הספר.

בשורה התחתונה: אהבה ללא תנאים.
לי יניני
אריה ניר –הוצאה לאור, פרוזה-תרגום, מתרגם: דורית דליות, 246 עמודים, 2019”

“אני אוהבת ספרים בהם הגיבור הוא פרוותי, הולך על ארבע. ללא ספק ז'ול הוא אחד היפים מהזן הזה. לקחתי אותו לחופשה ולא היה מושלם ממנו (אחד, אבל לא היחיד, כן?). הוא ספר קליל ומתוק המתאים לימים הלוהטים המגיעים אלינו. בדיוק במידה. אהבתי את הכתיבה מלאת ההומור של דידייה ואן קואלארט, ואפילו הרגשתי את הקריצה שליוותה אותי במשך כל הקריאה. אהבתי את היכולת של הסופר להאניש את ז'ול ולתת לקורא הצצה אל תוך ראשו, השיתוף ברגשות שלו זה אחד הדברים המתוקים ומחממי הלב שכל אוהב כלבים יזדהה עם זה, ויאהב את זה. ברור.

זיבל בן הארבעים ושתיים, נושא בשני תארים אקדמאים מכובדים, בעל משרה נחשקת ששכר נאה בצידה. אלא שכל זה בעבר, והיום הוא מוצא את עצמו עומד מאחורי עגלת דוכן המוכרת מקרונים בטעמים בשדה התעופה אורלי. שם הוא פוגש באליס העיוורת ובכלב הנחייה שלה ז'ול. מכאן נקשרים שלושת אלו בקשר מיוחד.

אהבתי את כיוון הזרקור אל נושאים מעניינים כמו עולמם של כלבי הנחייה, ומה קורה איתם כשהם מופרדים מבעליהם, או חלילה כשהם הופכים למובטלים? פשוט זה לא מסתבר.
ספר מתוק על אהבה, על אנשים, על מכשכשים פרוותיים, וגם אם הסוף צפוי- הדרך לשם היתה מהנה בכל דף ודף.”

“ספר קוקטי בניחוח ובטעם צרפתי על ז'ול כלב נחיה צייתן ומאומן של גברת חיננית בשם אליס, עיוורת כתוצאה ממקרה טראומטי בעברה.
אליס וז'ול נהנים זה בחברת זו הוא קשוב לצורכיה והיא מחזירה לו אהבה.
אליס היא שדרנית ברדיו וז'ול מתלווה אליה לנסיעותיה.
באחת הנסיעות נקלע בדרכם ז'יבל מוכר בדוכן מקארון שמתאהב באליס ממבט ראשון, הוא עוזר להם בשעת מצוקה וז'ול הנאמן זוכר זאת לו לטובה.
אך שוד ושבר, אליס עוברת ניתוח להחזרת מאור עיניה והינה ז'ול מרגיש עצמו מיותר, כבר אין צורך בשרותיו ככלב נחיה, הוא נכנס לדיכאון לאחר שאליס נאלצה להחזירו על מנת שילווה עיוור אחר, ז'ול לא מוכן לקבל את רוע הגזירה ופונה אל האדם הראשון שעוזר לו אל ז'יבל משדה התעופה, אשר מופתע לראותו.
המפגש בניהם משנה לז'יבל את חייו, הוא מפוטר נשאר ללא קורת גג ויוצא למסע אחר אליס אהובתו העיוורת ובעלת הכלב ז'ול.

ז'ול וז'יבל עוברים הרפתקאות יחדיו - עד למפגש הבלתי נמנע עם אליס, הידיעה כי אליס כבר רואה ותפקידו החדש של ז'ול
כל זאת בספר מקסים מתוק ומרגש.

מומלץ ביותר”