ביקורת ספרותית על ז'ול מאת דידייה ואן קואלארט
ספר טוב

---

את הספר ז'ול התחלתי לקרוא בחשש קל בגלל התיאור שלו בכריכה האחורית אבל כל ספר שאחד הגיבורים הראשיים שלו הוא כלב הוא ספר מבורך ששווה קריאה לדעתי.

במרכז הספר עומדות שלוש דמויות מרכזיות, אליס, זיבל וז'ול. אליס היא עיוורת הנעזרת בכלב נחייה בשם ז'ול שמשמש לה כעיניים ושומר ראש, הם פוגשים לראשונה בזיבל בדוכן המאקרון בו הוא עובד בשדה התעופה כשהם בדרכם לניתוח חדשני שאמור להשיב לאליס את היכולת לראות אחרי שנים כעיוורת. ממש לפני שהם עולים למטוס ואחרי שזיבל מרגיש שפספס את ההזדמנות עם אליס הוא נלחץ לעזרתם ומרגשים גם את אליס אבל בעיקר את ז'ול.

הספר מספר לנו את סיפורם של שלושת הגיבורים מנקודת ראותם של זיבל ואליס מהרגע שנפגשו בשדה התעופה בצורה מיוחדת ונהדרת של מסע מרתק אותו מכתיב בעיקר ז'ול שמתגלה ככלב מאוד נבון ועם לא מעט רצונות ומשאלות.

היה מעניין לקרוא בספר הקצר הזה על העבר של זיבל ואיך הגיע לאן שהגיע, בין התקוות של אמא שלו ממנו ועד שהפך למוכר בדוכן מאקרון בשדה התעופה וגר במגורים זמניים קבועים בחדרון צפוף, ועל עברה של אליס שהפכה מנערה רואה ושמחה לאישה עיוורת הנעזרת בכלב נחייה. אבל הכי התחברתי לז'ול, כלב הנחייה הנהדר שגורם לרוב מי שהוא פוגש להתאהב בו ולהתפעל ממנו.

הספר כתוב בצורה מעניינת ועם הרבה רמיזות במהלכו לאירועים שיתרחשו בהמשך וקרה מידי פעם שחזרתי אחורה בעמודי הספר כדי לבדוק שוב פרט שנראה לי בקריאה ראשונה שולי ולאחר מכן התברר שלא כך.

ספר קליל, זורם ומעניין לקריאה.

» ביקורות נוספות של Reut.Zaro
» ביקורות נוספות על ז'ול