ביקורת ספרותית על מה שאליס שכחה מאת ליאן מוריארטי
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 1 ביולי, 2018
ע"י yaelhar


#
כמו כל הספרים של מוריארטי שקראתי, גם הספר הזה עוסק במערכות יחסים. בני זוג, אחיות, ילדים וחברים - נושאים טריוויאליים שאינם מפסיקים לעניין למרות ריבוי העיסוק בהם. רקע הסיפור גם הפעם הוא החיים הפרבריים בסידני, אוסטרליה, הנראים דומים לחיים מהסוג הזה בעולם המערבי: חיים סביב בית הספר וחיי הילדים מנוהלים בקפדנות, ויתור על בחירת חברים פרטנית למען מערכות יחסים עם ההורים של ילדים אחרים באותם גילאים. עסקנות, קידום ענייניו החברתיים של הילד/ה הפרטי/ת והרמת "פרוייקט" קהילתי כלשהו כמוצא ליכולות שאינן באות לידי ביטוי בדרכים אחרות.

ומה היא אומרת? שגם זוגיות שמתחילה טוב פגיעה ל"מחלות" כמו חוסר תשומת לב, הסטת העניין לנושאים או לאנשים אחרים. גם קשר אמיץ בין אחיות יכול להתנוון בגלל כאבי-לב או פרשנות שגוייה. וילדים הם שמחה אך גם עול כבד, והיעדרם הוא מום, לא פחות. מי שאינו מצליח לאזן בין התחומים השונים בחייו מפסיד הכל. נראה לי שהעובדה שהתובנות האלה אינן מקוריות או יצירתיות במיוחד, אינה גורעת מאמיתותן.

הקטליזטור הפעם הוא שיכחה. נניח שאפשר היה לשכוח 10 שנים בהן הצטברו רעלים וכעס ולחזור להיות כמו בראשונה – מה יקרה? זה מה שקרה לאליס. מכה בראש "מחקה" לה 10 שנים. זכרונות, אירועים משמעותיים וגם סוג של התפתחות אישית מהצעירה התמימה נותנת האמון, הנלהבת לחיים עתידיים שהיתה, לאשה עסוקה, עם שיגרת "סידורים" ו"צריך", משטר תזונה קפדני, שהמירה את הצחוק והכייף בעסקנות וביקורת ואת התקשורת הבינאישית הבלתי אמצעית בפוליטיקה.

הספר, כאמור, מעניין וכתוב טוב. אז למה 3 כוכבים? כי הסיפור לא אמין. אני חושבת שלא תמצאו אדם שבעשר שנים משנה את עורו והופך מהותית לאחר. אם פגשתם אשה בת 40 שתלטנית, מנהלת את חיי כולם, שאפתנית ואוהבת לעמוד במרכז, דמיינו אותה בת 9 – ותראו את התכונות האלה, בהתאמה לגיל. מוריארטי משנה את אישיות גיבורתה מקצה לקצה כי היא רוצה להגיד דברים על הגלגל שאינו עוצר, עליו אנחנו רצים וחושבים, בטעות, שאנחנו מתקדמים. הבחירה שלה כסופרת מובנת אבל מבחינתי עדיף כמה תובנות פחות על סיפור המניב שפע רעיונות לחיים נכונים על חשבון אמינותו.
27 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה ברברה
באיחור אופנתי...
ברברה (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תכננתי להגיע אליו מתישהו, אבל "לא אמין" זה לא כוס התה שלי.
תודה!
yaelhar (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
שונרא - באמת חשבתי שהיא יודעת גם לאפות...
מסכימה שפעמים רבות היא ממחזרת, כותבת סיפור למיגדר אחד ומוותרת על אמירות אוניברסליות. אבל בחברה שלנו - במיוחד בזו שהיא כותבת עליה - יש הפרדה חדה בין התפקידים המגדריים. וכשכותבים משהו אוניברסלי יש פחות סיכוי להזדהות.
yaelhar (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, אפרתי
אני חושבת שהיא יודעת לטוות ולספר סיפור, ומצביעה על תחומים בעייתיים בחיינו. הבעיה היא שהיא לא ממש מתרוממת מעל הסיפור שלה.לכן אחרי מספר ספרים אתה מרגיש "שיחזור"
אפרתי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
בעיני סודו של הבעל כתוב ברמה או שתיים מעל שני האחרים. בעיני אליס וסודות הם יותר ספרי נשים נחמדים, כתובים בהומור עם אמיתות חיים מהחיים.
סודו של הבעל הרבה יותר פיוטי, הרבה יותר ספרותי, הרבה יותר מרגש, הרבה יותר חכם.
אני יודעת ששונרא מלגלגת על כל ליאן והעוגות ורויטל מדרגת את הספרים באופן שונה ויעלהר גם.
אבל זה לפי עניות דעתי ומה לפי עניות דעתכם? (זאת אגב, בדיחה מהחיים)
שונרא החתול (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
טוב, ערוץ לאפיית עוגות זו דרכי ללגלג על ליאן מוריארטי. אני לא חושבת שבאמת יש לה ערוץ כזה אבל זה רק מפני שבדרך עקלקלה ונסתרת היא הצליחה לכתוב ספרים שבדרך עקלקלה ונסתרת היו לרבי מכר, ולכן אין לה זמן לזוטות כמו יוטיוב. ועם זאת אני משוכנעת שבלוגים של עקרות בית חובבות טאפרוור ואמניות קאפקייקס הן אבן שואבת עבורה.
והכישורים שהכי פחות מרשימים אותי הם בישול ואפייה. כל אחד יכול. כן, גם את.
yaelhar (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, שונרא. אני חושבת שאת צודקת.
בדיוק כמו שאר הדפוסים, סגנון כתיבה ודיבור (וגם הומור וזווית ראייה) הם מהתחומים בהם יש שינוי מועט, אם בכלל. אפשר ללמוד לכתוב בלי שגיאות, נניח, לשפר את התחביר אבל הסגנון נשאר.

גם לגבי מה שכתבת על מוריארטי אני מסכימה. למרות שחיבבתי את שני הספרים הראשונים שקראתי, היא חוזרת על טכניקות ועוסקת באותה סביבה סוציולוגית.

לגבי ערוץ לאפיית עוגות - הפתעת אותי. לדעת לאפות הוא מהכישורים שיש לאלה שאני מקנאה בהם...
שונרא החתול (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
אני לא מאמינה שאדם יכול להשתנות באופן מהותי ומשמעותי ולכן ליאן מוריארטי תמשיך לכתוב ספרים סתמיים ובינוניים, ובין ספר סתם אחד לספר סתם אחר היא תמשיך לנהל ערוץ יוטיוב מצליח לאפיית עוגות עם מיליוני צפיות של מעריצות פתיות.
רויטל ק. (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
שיהיה שינוי דפוסים.
לפחות חלק מהשינויים שאליס עוברת יכולים להיות מוסברים כשינויי דפוסים.
(כאמור, לא סביר במיוחד בין 30 ל40)
yaelhar (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, אלון. מסכימה איתך לגמרי.
yaelhar (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, אפרתי
מסכימה איתך. שינוי התנהגותי אפשרי ולמעשה קורה כל הזמן. שינוי דפוסים - יותר קשה אבל אפשרי בתנאים מסויימים. שינוי אישיותי אינו קורה עד כמה שאני יודעת. גם לא עם טיפול נפשי מעמיק וארוך טווח.
אלון דה אלפרט (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
לא נכון. הם עושים מה שכולנו עושים: מתעדפים את ההתנהגות שהם מחצינים.
אפרתי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
ויותר מזה, ראיתם כבר כמה אנשים מגעילים לבני משפחותיהם ונופת צופים בעבודה, או ההיפך? אז מה, הם שינו את אישיותם בין שעות אחר הצהריים ולפני הצהריים?
הם שינו את דפוס ההתנהגות.
אלון דה אלפרט (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
מנסיוני הדל, אני חושב שהתנהגות אפשר לשנות, ומנהגים ומסורות וקבעונות. אפשר. גם אם זה נדיר. אבל מהתבוננות מעמיקה בילדים שלי, בעצמי, בהורים שלי ובאנשים שמקיפים אותי כל חיי יש לי מסקנה ברורה וחותכת: הגרעין, הגרעין ממש - לא משתנה מהלידה ועד המוות. לא חזרה בתשובה, לא טבעונות, לא התאסלמות, לא שבע שנים באשראם, לא מחנה ריכוז. הבנאדם הוא מה שהוא. רק הדברים החיצוניים עשויים להשתנות.
אפרתי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
ובכלל, כל הרעיון של חזרה בתשובה (לא במובן הדתי, אלא ההתנהגותי) מבוסס על זה שעבודה עצמית חשובה ביותר. אחרת, אם נולדתי רעת לב זה תירוץ כדי להתעמר בסביבתי? לא ולא.
יותר קל לאנשים שנולדו עם שפע של תכונות טובות, אבל אלה נולדו אחרת, אינם פטורים מעבודה עצמית, ההיפך.
אפרתי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
אני חושבת שבהחלט אדם יכול לעבור בכל גיל שינוי משמעותי בהתנהגות. לא באישיות הבסיסית, לא בתכונות האופי, אלא בהתנהגות, שהיא לפעמים פועל יוצא של חינוך עצמי או חינוך סביבתי. נכון שזה קשה מאוד. אבל אפשרי? בהחלט.
נניח שאני אדם שאוהב להתערב ולהציע עצות בחיי ילדי הנשואים (נניח... אני באמת משתדלת שלא) שניים שלושה ברוגזים רציניים ילמדו אותי לקח ראוי, לא? אז לא שאשתנה, אבל ההתנהגות שלי תשתנה.
אני חושבת שזו רק דוגמה אחת מתוך רבות של שינוי התנהגותי שאינו קשור לתכונות שעמן נולדתי אלא לאופן שבו חינכתי את עצמי.
אני, לדוגמה, וזה ממש וידוי אישי, נולדתי וגדלתי רחפנית, אסטרונאוטית, מבולגנת, חסרת מיקוד ומה לא. גדלתי בבית שממש לא טיפח את כישורי הסדר והניקיון. טוב, הייתם צריכים לבוא אלי הביתה ולפתוח ארונות כדי להבין למה הפכתי. מילדה שלא מכינה שיעורים, לא לומדת למבחנים (קיבלתי ציונים טובים וקראתי ספרים לכן לא עלו על הבעיה) שאין שום מחברת תקינה בילקוט שלה ומשאירה תיק אוכל בחנות אחת ומעיל בחנות אחרת, הפכתי להיות אדם אחראי שלא מפספס יום עבודה (אפילו עם חום).
אפשר להשתנות, תאמינו לי.
yaelhar (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, רויטל.
אני לא נתקלתי במי שעבר שנוי אישיותי. שנוי התנהגותי, למידת כללים חדשים, אפילו שינוי דפוסי התנהגות - ראיתי. שנויים אישיותיים לא ראיתי. אבל עוד לא ראיתי הכל (-:
yaelhar (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
רב תודות אור קרן.
צודק בהחלט.

אני חושבת שכל הספרים שנכתבו בעולם (למעט ספרי הדרכה טכניים) עוסקים במערכות יחסים אמיתיות או מדומיינות.
yaelhar (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, וונדי פן
אני חושבת שהמנהלת שלך צדקה. התוכן משתנה, כישורים נרכשים אבל איפיונים אישיותיים נשמרים כל עוד האדם חי.
רויטל ק. (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
זו לגמרי נקודת חולשה של הספר
הזכרתי את זה גם בביקורת שלי, למרות שסך הכל אהבתי אותו יותר ממך.
(מה שכן, אני כן מכירה מקרים בודדים של אנשים שעברו שינוי אישיותי גדול. נדיר אבל קורה, ומן הסתם סביר יותר בין גיל 9 ל20 מאשר בין 30 ל40).
אור קרן (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת מעולה. רק הערה קטנה: נראה לי שכל ספר עוסק במערכות יחסים בין הדמויות שמאכלסות אותו.
וונדי פן (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
המנהלת שלי פעם אמרה לי שאדם כשהוא בן 7 וכשהוא בגיל 70 מתנהג אותו הדבר. בין לבין עוד יכול לעבוד על עצמו ועל אחרים פה ושם.
לא קראתי את הספר, אבל סתם הפסקה האחרונה שלך הזכירה לי את זה
יש בזה קמצוץ אמת





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ