ביקורת ספרותית על סיפורם המופלא של טריסטן ואיסולד מאת ז'וזף בדיה
ספר מעולה

---

היתה לי אתמול נסיעה מראשון לנתניה. איך שאני עוצר לחכות לקליינט עומד לי מול העין עץ קלמנטינה עם איזה עשרים שלושים קלמנטינה כל אחת יש לה גודל לא יותר מהכדור של היויו אבל נראית בדיוק איך שאלוקים התכוון שיראו אותה. היה לי מזל ההוא עד שירד הספקתי לאכול חמש שהיה להם טעם כמו של אלה שהיו אצל שכן של סבתא שלי שלא היה מרשה שניקח מתי שלקחנו. לפעמים אם יש לי מזל אני מוצא כאלה קלמנטינות. יש לי הרבה קליינטים בהייטק. אלה חושבים שהכל הם המציאו כאילו לפני שהיה סלולרי אנשים חיו בלי כלום. אפילו שאני מסביר להם שהטעם של הקלמנטינה באמת לא אותו דבר אבל לא לטובה לא עוזר. דוגרי אני חושב שלא המציאו כלום יעני בסדר יש איזולירבנד ויש רובוט רומבה אבל אמיתי לא המצאנו כלום. בסוף מה מעניין בן אדם הא? את מי הוא אוהב מי אוהב אותו על מי הוא יכול לסמוך ומי יכניס לו איך שיסובב לו את הגב. לא ככה? כל השאר שטויות. אז פה זה בדיוק ככה אמיתי. אתה הולך איזה שלוש מאות ארבע מאות שנה אחורה ויש לך סיפור כאילו כתבו אותו היום. גם הכל עם אהבה ובגידה ומלחמות בדיוק כמו שיש היום ועוד הוסיפו על זה אקסטרה כמו בסיפרי פנטזיה יעני שיקויים וקסמים ככה שבסוף יש לו בדיוק הטעם של הקלמנטינה של אז.

» ביקורות נוספות של סימנטוב
» ביקורות נוספות על סיפורם המופלא של טריסטן ואיסולד