ביקורת ספרותית על לקרוא מחדש את התנ"ך - כתבים אתאיסטיים בתורה בנביאים ובכתובים מאת אליה ליבוביץ'
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 11 בנובמבר, 2017
ע"י Pulp_Fiction


האם כל מה שחשבנו על התנ"ך אינו נכון? הייתכן ואותו חיבור, הנחשב לעמוד התווך של כל ספרי הקודש ביהדות והנצרות, לא הובן כראוי ורבים מכתביו בעצם שוללים אלוהות במובן שאנו רגילים לחשוב עליה?


אליה ליבוביץ טוען שכן. המחבר למעשה מציע פרשנות אלטרנטיבית לרבים מסיפורי התנ"ך- פרשנות הנשענת על הנאמר שם במדויק ולא על מסורות, מדרשים ופירושים מהעולם האמוני שעוטפות את הטקסט המקורי. בתוך כך מטפל המחבר ברבות מפרשיות התורה, הנביאים והכתובים כגון: משפט שלמה, בריאת העולם, עקדת יצחק, בלעם, מרגלים ואחרות.


ליבוביץ קובע כי מושגים כמו אינטואיציה, פסיכולוגיה, גלקסיה, דנ"א וכדומה לא היו ידועים בתקופה הקדומה ולכן הם לא חלק מהשפה המקראית. לפיכך מושגים כמו "יהוה" או "מלאך יהוה" אינם מהווים התערבות של ישות מטאפיזית בעולם הפיזיקלי, אלא גירויים שבאים לאדם מהסביבה החיצונית או מתוך תובנה פנימית ומעוררים אותו לפעולה. למעשה מילים כמו "אלוהים" מחליפים מושגים מדעיים מודרניים.


קריאת הספר דורשת עיון בתנ"ך בתחילת כמעט כל פרק ולכן אינה קלה וזורמת. עם זאת היא שווה את המאמץ ומרתקת. הכרתי מן סתם סיפורים כמו משפט שלמה או פרשת בלעם, אך ניתוחו הנפלא של ליבוביץ גרם לי לראותם באור אחר- מובן והגיוני יותר. המחבר עוזר לקורא בן זמננו, להכיר את החוכמה ואת הפן האנושי האוניברסלי שבסיפורים, להבינם ואף להזדהות עם הנפשות הפועלות. פירושיו מרחיבי אופקים, ובמקרים רבים לא סותרים את הראייה המסורתית - אמונית, אלא להיפך – פגשתי כבר ניתוחים מסורתיים דומים מאוד לאלו של מחבר הספר.



עבורי אישית, התנ"ך תמיד היווה סוג של עקב אכילס מבחינת ידע כללי- הרגשתי שאני לא מספיק מכיר אותו. סוגיות רבות הכרתי רק באופן מעורפל. הגשתו המבריקה והמיוחדת במינה של ליבוביץ את סיפורי ספר הספרים לקורא המודרני הייתה בשבילי לאוצר של ממש.




אולם התנ"ך אינו ספר אתאיסטי. בשום אופן המחבר לא הצליח לשכנעני בכך. נהפוך הוא, כל מהותו הוא להדגיש את נוכחות אלוהי ישראל ולהראות את התערבותו הישירה בכל הסוגיות הארציות. אמנם ניכר כי הסופר מבין ומכיר את התנ"ך היטב ובכל זאת מתן פירוש אתאיסטי לסיפורים ומשפטים רבים, אותם הוא מנתח, נראה מאולץ ותפור בצורה גסה.




לדוגמה, כשהוא מנתח את עשרת הדברות הוא דן באופן שבו הסופר המקראי מציג את אלוהים על בסיס הדיבר 'אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים':
"...אין שום מרכיב מקרי בפסוק זה ואי אפשר להזיז בו אפילו אות אחת מבלי להשחית את התוכן שאותו רוצה המחבר להביע.
יש לשים לב תחילה למה שהמחבר אינו מציין כסימן היכר של אלוהים. על פי התפיסה העממית הנפוצה, היה אפשר לצפות לכך שאלוהים יציג את עצמו כבורא עולם. התורה כולה נפתחת בסיפור בריאת העולם בידי אלוהים. יצאת מצרים היא בוודאי אירוע משני וכמעט חסר ערך בהשוואה למעשה בריאת העולם. אי הצגת האלוהים כבורא העולם ממש רועמת. למעשה הסופר אומר כאן: דע לך שאלוהים איננו בורא העולם. אילו חשב הסופר שאלוהים אכן ברא את העולם, לא יתכן שלא היה מציג את אלוהים ככזה. אחרי הכל, בריאת העולם היא התנאי ההכרחי לעצם קיומם של הסופר והקורא וכמובן של מצרים ובני ישראל וכו'. אילו האמין הסופר שאלוהים ברא את העולם, את הצגתו את אלוהים כמוציא את בני ישראל ממצרים אפשר להמשיל למי שמציג את...מיכלאנג'לו כמי שטאטא פעם את ריצפת הקפלה הסיסטינית. לכן, תשע המילים הפותחות את עשרת הדיברות הן קודם כל הצהרה שבשלילה. זהי קריאה מהדהדת שאי אפשר לטעות במשמעותה : העולם לא נברא על ידי אלוהים. אין מתכנן תבוני לעולם..."


ובפרק הבא הוא ממשיך:
"אלוהי הדיבר הראשון הוא הביטוי לזיהוי של אמת פסיכולוגית עמוקה על נפש האדם שאליה הגיע הסופר המקראי, ושאליה הוא מצרף גם תביעה מוסרית- פילוסופית מן היהודי. הדיבר הראשון קובע שאלוהים הוא היכולת האנושית לצאת מבית עבדים. אלוהים הוא מותר האדם מן הבהמה בסגולתו הייחודית לא להיות משועבד לשום גורם בעולם, בפרט לרצונות או למעשים של בני אדם אחרים. הדיבר הראשון הוא גם תביעה מן היהודי לממש את היכולת הזאת. אלוהי היהודי הוא חתירתו הבלתי נלאית של היהודי להיות בן חורין. בעיקר מבחינת עצמאותו בעולם הרוח, בתחומי האמונה, הדעת והתבונה."





באופן דומה לוקח פרשיות נוספות ולאחר שמנתח אותם בהרחבה מוסיף אמירות כמו: " זה מוכיח שאין ישות מטא – פיזית" או "אין התערבות אלוהית בעולם הפיזיקלי". גם כשהניתוחים האלה מעניינים, מנוסחים היטב ויכולים לקסום לאדם משכיל וליברלי, קשה להתייחס אליהם ביתר רצינות מבחינת אמת היסטורית אפשרית.


בנוסף, באם ספר התנ"ך הוא למעשה ספר אתאיסטי, הייתי מצפה מהמחבר להתמודד עם השאלה "מיהו יהודי?" בכלל, כיצד ניתן היה לקיים עם לאורך אלפי שנים ועוד בגלות, אם לא הייתה לו את יראת אלוהים המסורתית. ולשם מה נועדו כל החוקים והצווים בספר 'ויקרא'?



הספר גם לא חף מניחוח פוליטי. באחד הפרקים הוא מתנפל על אנשי 'גוש אמונים' וטוען שהם למעשה סותרים את כוונת המקרא בדרכיהם. זיהיתי גם רמיזות עבות למדי במספר מקרים בהקשר של מנהיגות ושלטון נוכחיים.




לסיכום מדובר בספר שכתוב בשפה יפה, אינטליגנטית, קריאה ועשוי לתרום לכל קורא בין אם הוא מסכים עם המחבר ובין אם לאו. בזכותו ידיעותיי בתנ"ך עלו מדרגה (גם אולי כי במקרה שלי זו לא חכמה גדולה). הוא מספק זווית מדעית -ליברלית מתקדמת אודות התנ"ך. עם זאת רעיונותיו, סביר להניח שלא באמת משקפות את המציאות המקראית גם מנקודת מבטו של סופר מקראי כלשהו, מתקדם ככל שהיה לזמנו.





17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
תודה רץ,אני חושב שכדאי לך לקרוא את הספר.
רץ (לפני 3 חודשים)
מעניין
נעמי (לפני 3 חודשים)
כמו כל שיעור, מן הסתם. אבל כשיש כבר מורה טוב, אז זה נלמד בעניין ולא בשביל לסמן וי לבגרות. אני רחוקה מ-א-ד מלהיות בקיאה בתנ"ך, אבל לפחות הטעם הטוב נשאר.
אגב זה המקצוע השלישי (ראשון ושני - מתמטיקה ואנגלית) מבחינת רמת ההשקעה שנדרשה ממני כדי לקבל ציון טוב.
בת-יה (לפני 3 חודשים)
נעמי, כנראה שלימודי התנ"ך, גם אצל הדתיים, תלויים במורה ואולי גם בבית הספר. היכרותי עם בתי הספר
הדתיים בעירנו העלתה תמונה די עגומה. מעט מאוד תלמידים בכלל מכירים את התנ"ך, בניגוד לכל הספרות שמפרשת.
רק שהם אינם יודעים בדיוק על מה הפירוש, ולכן ההבנה שלהם מערבת את התנ"ך עם אגדות שכל רב ממציא לעצמו.
באחריות מלאה אני אומרת שצריך להתבייש על מה שמלמדים בבתי ספר דתיים מסויימים.
נעמי (לפני 3 חודשים)
אתה רק לא יודע איך מלמדים אצל דתיים. בהתלהבות, בעניין, עם המון צידה לדרך. תורת חיים. מתגעגעת לשיעורי תנ"ך.
מחשבות (לפני 3 חודשים)
אני יודע איך מלמדים. שום הרחבה, שום רקע גאוגרפי, שעמום טוטאלי.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
תודה, יעל. לא יודע איך מלמדים תנ"ך היום, אבל בזמן שאני הייתי בתיכון זה היה לא מלהיב.
yaelhar (לפני 3 חודשים)
הביקורת מעניינת
אני לא מאוהבי התנ"ך - האשימו את מערכת החינוך, בבקשה. אבל מפעם לפעם יש כאלה שיודעים לגרום לו להראות מרתק.
כרמליטה (לפני 3 חודשים)
מחשבות - תיקנתי.
מחשבות (לפני 3 חודשים)
כרמליטה, התפקרתי? אני לא חושב שהייתי אי פעם דתי באמת.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
תודה, כרמליטה. גם אביו של הסופר,ישעיהו ז"ל בנוסף להיותו גאון היה מורד ופרובוקטור לא קטן.כאדם דתי, דרכו בדת הייתה מיוחדת במינה ויש במגזר הדתי שיאמרו כי דבריו על הדת ועל אלוהי ישראל גובלים בכפירה או כפירה ממש. בנו פיתח כנראה פילוסופיית חיים משלו המבוססת במידה רבה על הגותו של האב. עם זאת ספק אם ישעיהו היה מקבל את דבריו.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
בת-יה, תודה רבה על תגובתך המעשירה. את צודקת מאוד לגבי שאול. בעיניי דוד זוכה להערכת יתר מוגזמת ממש במסורת ישראל.בספר המחבר מנתח באופן מרתק את התנהלותו של שאול, יחסיו עם שמואל הנביא וכצד שאול הצליח לפעמים על אף הטעויות הקשות וחוסר המנהיגות שהפגין.כמובן,שייתכן והטקסט "טופל" על ידי תומכיו של דוד, אבל אין לנו דרך לדעת זאת.
בת-יה (לפני 3 חודשים)
pulp fiction, תודה על ההיכרות עם הספר. נשמע מעניין.
עם זאת ציינת כי מנהיגותו של שאול המלך היתה כושלת, והדבר אינו נכון. שאול הקים ממלכה מאפס. הוא הצליח לאחד עם שעד לאותו זמן היה מחולק לשבטים והתנהג בהתאם. הפלישתים היו אוייב שלו מבחוץ והוא נלחם בהם בגבורה. במקביל, דוד, אדם שהוא הכניס לביתו מרד בו ואירגן הפיכה. למותר לציין שדוד בקושי השתתף במלחמה אחת נגד הפלישתים, אבל הוא כן נלחם נגד שאול. ואם מביטים על התנהגות דוד בעין בוחנת אפשר לראות שהוא התנהג בתחילה כמו כל מנהיג של כנופיית רוצחים. לבסוף כששאול נהרג הוא השתלט על הממלכה. וכבר נאמר מזמן שמי שכותב את ההיסטוריה הם המנצחים. ודוד טרח רבות לשכתב את ההיסטוריה שלו. אפשר ללמוד על כך בקלות בזכות ההבדל בין הכתוב בספר שמואל א' ובין דברי הימים, ויש גם עוד בעיות, אבל לא כאן המקום לדון בהן.

ודרך אגב, אני מאמינה בבורא עולם, דווקא מתוך הטבע, בלי קשר לתנ"ך, אבל בהחלט לא מאמינה שצריך "לעבוד" את אותו הבורא.
כרמליטה (לפני 3 חודשים)
סקירה מרתקת. אליה ליבוביץ הוא בנו של ישעיהו ליבוביץ.
אינני בקיאה בהגותו של ליבוביץ האב, אך תוהה במה ממשיך אותו הבן ובמה הוא מורד.

גם כאדם חילוני, אני אוהבת את התנ"ך, כמובן עם הסתייגויות לגבי מעמד האישה וכמה דברים נוספים. אני רואה בו אפוס (לאו דווקא דתי) של העם שלנו, עם הרבה חוכמה ומוסר.

מחשבות, כהרגלו, בוחר להביא את הדברים לקיצוניות.

Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
תודה, בוב. בספר הזה הושקעה עבודה רבה. אני חושב שהתשובה שעניתי למחשבות רלוונטית גם למה שאתה כתבת.
בוב (לפני 3 חודשים)
ביקורת יפה! מתכוון לקרוא את המקור במלואו יום אחד כספר חולין ולהסיק משם את מסקנותי. בנתיים הדעה שלי רואה בדת מחלת נפש חברתית המועברת בצורה סוציאלית מדור לדור.
באשר לספר עצמו, נשמע כקוריוז ותו לא.
חני (לפני 3 חודשים)
ילדים או דורות על דורות נולדים לתוך אמונה מובנית. הם לא תוהים האם זה הגיע מחוסר.
יש בסיס של אמונה באל והלפיד עובר מדור לדור.
פשוט חיים אתו ונולדים לתוכו.
התהייה היא אצל אנשים שהתשובות שקיבלו
לא סיפקו אותם והם ממשיכים לחקור.
בכל אופן תודה . הנושא מרתק.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
תודה,חני אני גם מאוד אוהב כשאת מגיבה לי. תמיד את עושה זאת בצורה מבריקה. לדעתי, המציאות היא מורכבת יותר. רוב בני האדם אינם חד-משמעיים באמונתם. אמונה באל היא לפעמים ביטוי של תודעת חוסר השליטה על המציאות ושבריריות של הכל בעולם הזה. זהו צורך כלל-אנושי קדום.. ספרי הקודש גם הם לא ברורים דיים גם לאנשים המאמינים ביותר.
חני (לפני 3 חודשים)
אוהבת את הסקירות שלך. הם ענייניות ברובן ולא נכנסות לספקולציות רגשיות כמו אצלי בסקירות.
אלי, לאנשים מאמינים אין התלבטויות
כמו שללא מאמינים יש. האמונה שלהם
לא קוראת תיגר על האמונה כאמונה. אתה לעומת
זאת מסתכל על כל התמונה במבט של חקירה
במבט של סיפורים שסופרו במשך דורות.
אהבתי את הדרך שבה אתה מוליך אותנו
עד לסוף הסקירה כמו עבודת מחקר
שיש לה התחלה אמצע וסוף.
תודה .
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
תודה על התגובה, מחשבות. דווקא סיפורים רבים בתנ"ך אינם בגדר מעשיות. כמו האפופיאה על גדעון ומאבקו במדיינים, מנהיגותו הכושלת של שאול המלך ועוד רבים. התנהלות העם וההנהגה בהם לעיתים דומים להפליא לזמנים קרובים הרבה יותר לשלנו ואף לימינו ממש.

איני מאמין שספר התנ"ך לכשעצמו גרם נזק לאנושות. אולי זה מסתכם בהרס מקדשים פגניים של יוון ורומא והרס היופי שהיה בהם. העולם בזמן הדתות פוליתאיסטיות לא היה טוב ומוסרי יותר באופן כללי, גם אם קנאי פחות. בני האדם תמיד ימצאו דרך לפרוק את היצרים שלהם של חמדנות, רצח, סדיזם ומין הדת היא רק עוד כלי בידיהם.
מחשבות (לפני 3 חודשים)
קשה מאוד להגיב משום שזה מצריך דיבור אישי פינג-פונגי, דיברנו על זה פעם. ברגע שמדובר על המספר המקראי, כבר אין אלוהים, סוגרים את הבסטה ודי. זו סתירה כל כך בסיסית, שלמה להמשיך?
אבל התאספנו כאן כדי להמשיך. אם כל העניין דתי או לא זה חשוב כשלג דאשתקד. ברור שזה לא דתי, ברור שאלה מעשיות, מתחוכמו אמנם, הכתובות בשפה זרה, סמי פורנוגרקפיות וירודות במיוחד מבחינת תוכנן.
אמירה מסוג האם אלוהים מסוגל ליצור אבן, שהוא עצמו לא יכול להרימה, נשמעת פתאום מתוחכמת ביותר.
אלוהים נוצר עבור אנשים מבוהלים, די פרימיטיבים, ע"י אנשים מתוחכמים יותר, פוליטייים יותר ותאבי כוח. המעשיות בתנ"ך כל כך קלושות, שחי נפשי מי מתייחס אליהן ברצינות.
ונעזוב לגמרי את האין-הוכחות ארכיאולוגיות לסיפורי התנ"ך. מצד שני, גם בית הממתקים של עמי ותמי זה בסך הכל המצאה של פררו-רושה.
מה שכן, אני מוריד את הכובע בפני החיבור הקרוי תנ"ך והשפעתו הבלתי מבורכת על האנושות.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
תודה, לי. זה ספר כבד שדורש השקעה.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
תודה, שין שין.
לי יניני (לפני 3 חודשים)
סקירה מושקעת....גם אני מסכימה למסקנותיך. תודה
שין שין (לפני 3 חודשים)
יפה כתבת. מסכימה מאוד עם מסקנותיך.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ