אמוץ עשהאל

אמוץ עשהאל

סופר


1.
"האם היה אי־פעם עוד עם שמנהיגיו היו אויביו המובהקים כפי שהיו מנהיגי העם הזה?" כך שאל רוברט ג'ורדן, גיבור "למי צלצלו הפעמונים" מאת ארנסט המינגוויי, לגבי מנהיגי ספרד בזמן מלחמת האזרחים. את השאלה הזאת מעלה אמוץ עשהאל בנוגע לשורה של מלכים, נביאים, כוהנים, רבנים והוגים, שהולידו לדעתו תרבות יהודית של אנרכיה פוליטית, ניכור מגזרי, התנשאות לאומית, פטליזם מדיני והפקרה של המולדת; תסמינים שיחדיו הצטרפו למצעד היסטורי של איוולת מנהיגותית.מצעד האיוולת היהודי הוא פירוש חדשני של ההיסטוריה הפוליטית היהודית, המפנה אצבע מאשימה כלפי מנהיגות שהובילה לאסונות לאומיים כבירים, החל באובדן עשרת השבטים, עבור בכיבוש הרומי וכלה בשואה.בכתיבה סוחפת המדמה סיור עיתונאי בין דרמות מדיניות, טרגדיות אישיות, מהפכות רוח וסערות נפש, משחזר עשהאל רגעים מודחקים בהיסטוריה היהודית, כמו התמוטטות הברית שכרתו אחאב ויהושפט, פתיחת שערי יהודה בפני רומא, או המסקנות של דון יצחק אברבנאל מגירוש ספרד. מתוך ראייה היסטורית רחבת יריעה הוא טוען שהחולשה המדינית היהודית לא נבעה מהתקפות מדיניות מבחוץ אלא מניוון פוליטי מבפנים, ושהפסיכולוגיה שעיצבה את העבר היהודי מאפילה כעת על ההווה הישראלי ומאיימת על עתידו של המפעל הציוני.מצעד האיוולת היהודי הוא קריאת השכמה לחברה הישראלית דווקא עכשיו, כאשר המולדת היהודית עומדת להיהפך, לראשונה מאז ימי קדם, לביתו של רוב העם היהודי. האם יסמן הנרמול הגיאוגרפי של העם היהודי את קץ מצעד האיוולת היהודי? השאלה שבה מסיים עשהאל את חיבורו צפויה לעורר דיון סוער בארץ ובעולם."כתיבה רבת־השראה. עשהאל מוסיף ממד של עומק היסטורי ומחשבתי החסר בוויכוח הפוליטי המתקיים בחברה הישראלית".- פרופ' משה הלברטל, החוג לפילוסופיה ומחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית "מרתק, חשוב, משכנע, נוגע ללב".- פרופ' אמנון רובינשטיין, לשעבר שר החינוך, המרכז הבינתחומי "מרתק, תמרור אזהרה, מקור לתקווה, אתגר למנהיגי מדינת ישראל".- רב־אלוף (מיל') משה יעלון, לשעבר שר הבטחון "חיבור יוצא דופן ומרתק".- דן מרידור, לשעבר שר המשפטים "מיזוג מרשים ומרתק של עיון היסטורי ומחשבה פוליטית".- פרופ' ישראל ברטל, החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, האוניברסיטה העברית "ניתוח מעמיק של העבר המספק דרכים חדשות לחשוב על תיקון העתיד".- פרופ' אלישבע באומגרטן, החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, האוניברסיטה העברית "תיאור היסטורי מהפכני, בעל ערך אקטואלי מהדהד".- יאיר שלג, המכון הישראלי לדמוקרטיה, "מקור ראשון" "מפגן של עוצמה, חיבור בעל רוחב ועומק נדירים".- סול סינגר, מחבר־שותף, "מדינת הסטארט־אפ"...

2.
הַסְּפָר היהודי האחרון הוא מסע אוטופי, דרמה תקופתית ונבואת נחמה. לאחר שבספרו הקודם, מצעד האיוולת היהודי, שִחזר את מלחמות האחים של ישראל הקדום, העמיד אותן במרכז ההיסטוריה היהודית והזהיר מפני מלחמת אזרחים במדינת ישראל, יוצא אמוץ עשהאל למסע הפוך בחיפוש אחר הפיוס הגדול שהחברה הישראלית למודת השסע והמלחמה משוועת לו. המסע יוצא מהסְפר האמריקאי בימיה הראשונים של ארצות הברית אל הסְפר הפורטוגזי, הסיני והרוסי, כדי להפליג אל הסְפר היהודי, וממנו אל הסְפר הישראלי - זה שהיה וזה שיהיה. מרחבי הסְפר, נופי הפרא שלאורך ההיסטוריה הקרינו אימה, הרפתקה, הזדמנות והבטחה, הופכים כאן לארץ השראה שבה החברה הישראלית המתאוששת ממוראות השבת השחורה המציאה מחדש את מדינת ישראל והפיחה רוח חדשה בעם היהודי דרך מבצע פיתוח אדיר שנמשך דורות ושינה את פני הארץ לבלי הכר. המסע הפיזי הוביל את המחבר לארבע יבשות שבהן ראיין יותר מ־50 אנשים. המסע הספרותי הוביל אותו - בהשראת אלטנוילנד של תיאודור הרצל - לסיור במדינת ישראל ביום העצמאות ה־150 שלה. בדרכו לשם המסע מפגיש שני גיבורים מנוגדים של ההסתערות על הסְפר - מנהיג הציונות המדינית דוד בן־גוריון ומנהיג הציונות הרוחנית יהודה מאגנס. המפגש שמתחיל במסע נשכח של שניהם אל השלום ונמשך בפרידה שלהם בסערת מלחמת העצמאות, מתחדש בישראל העתידית ובתוך כך חושף אצל האחד את הדרמה, אצל השני את הטרגדיה, ומעבר לשניהם את ההבטחה המחודשת של חלום הסְפר האחרון. לז׳אנר שחידש עשהאל בספרו הקודם - מדרש ישראלי - ולסגנון הייחודי שלו, המשלב סיפורת, היסטוריה, רפורטז׳ה, פובליציסטיקה וספרות מסעות, נוספת כאן סוגת האוטופיה, שאליה הוא פונה מתוך אודיסאה של תגליות גיאוגרפיות, התנגשויות רעיוניות וסערות נפש ספוגות בחזון, בחמלה ובתקווה. אמוץ עשהאל הוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן, הפרשן הבכיר של ״הג׳רוזלם פוסט״ ומחבר רב־המכר מצעד האיוולת היהודי. סדרת המאסות שלו ב״ג׳רוזלם ריפורט״ על עתיד העם היהודי זכתה בפרס בני ברית לעיתונות והיתה, יחד עם אלטנוילנד, למקור ההשראה של הַסְּפָר היהודי האחרון....


חשוב לי לומר שקראתי מהספר רק 20,30 עמודים. אבל העובדה שהפסקתי לקרוא אחרי 20 עמודים מעידה על דעתי על הספר: זבל. תעמולה שמאלנית במסווה של מחקר ה... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
הגעתי עם ציפיות גבוהות - והתאכזבתי. המחבר בונה על זה שהקורא הממוצע לא קרא מעולם את התנ"ך, לא בקיא בהיסטוריה היהודית-ישראלית, וממילא הוא יו... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
עם הרעיון המוביל את הספר, אני הולך כבר שנים רבות, מרצה ומתריע בכל הזדמנות: האסונות שפקדו את העם היושב בציון נבעו בשל התנהגות פוליטית מוטעי... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
מאוד מומלץ , מאוד מעורר מחשבה , מאוד מעורר. אבל רק למי שמוכן לניפוץ רחב היקף של כל מה שחשב עלינו. ... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
בכתיבה קולחת ורווייה בדימויים, מניח המחבר הנחות הראויות לפרשנים פוליטיים. הנחות אלה מביאות אותו לנתח את המציאות באופן צר, מבלי לתת את הדע... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
הספר עלה על צפיותי, אבל אודה שציפיותי ההתחלתיות היו נמוכות. הרי מה זה להאשים מנהיגים מן העבר הרחוק ב"איוולת"? שלא כסופר בן זמננו שיודע את ה... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ