ביקורת ספרותית על על תנאי מאת אקירה יושימורה
ספר מעולה

---

הפסיכולוגיה של האסירים המשוחררים... זה משהו שקשה להבין, בלתי נתפס - גם לאסיר המשוחרר עצמו. אי אפשר לדעת מה עובר על בן אדם אלא אם כן הולכים בנעליים שלו, ונכון שכבד לנסות ללכת בנעליים של אסיר משוחרר שנידון למאסר עולם על רצח כפול, ובסופו של דבר שוחרר על-תנאי, ויהיה בפיקוח עד סוף ימיו. כאן, אקירה יושימורה, מכניס אותנו לראש שלו, ללב שלו, מלווה אותנו מהשיחרור עד הסוף.

"דחף רגעי להרוג", זה משהו שלא ניתן להסביר, עשית את זה פעם אחת, תעשה את זה שוב...

קיקוטאני, האסיר המשוחרר, יוצא לאחר 15 שנה בכלא - לחופשי, כשאותו מלווה קצין המבחן שלו.

בפעם הראשונה מזה 15 שנה, הוא יוצא ורואה עולם חדש לגמרי, מתחיל להכיר אותו מחדש, כאילו רק עכשיו נולד.

לאחר תקופה, מסתגל איך שהוא לאורח חיים שכולל עבודה בלול תרנגולות, ולאט לאט מסתמנת בחייו שיגרה מבורכת.

לא פעם מלווים אותו חששות, פחדים - מהחופש בעיקר. יש לו יותר מדי חופש בידיים, כשהיה במסגרת זה היה אחרת, אבל עכשיו הכל כל כך שונה ומוזר...

בעודו הולך ברחוב ונהנה מהחופש, לפתע, נפנות עיניו אל זוג אנשים אשר הציפו אותו בזיכרונות על הפשע שביצע.
פתאום, הכל חוזר אליו בבום. הכעס, המרירות, חוסר הוודאות, אי הידיעה כיצד להתמודד עם מה שרובץ עליו...

בדרך כלל, אסירים שמשתחררים על התנהגות טובה - מה שמשפיע על רמת החופש שיקבלו בעתיד, היא החרטה אשר הם מביעים על הפשע שביצעו. אבל לא קיקוטאני- אחרי 15 שנה, עדיין הזעם מבעבע בו, הוא לא מצטער שביצע את הפשע, וזה רודף אותו בחייו "הרגילים", משתלב איכשהו בחיי היום יום, ובכל זאת, הוא איכשהו מצליח לנהל אורח חיים "נורמלי" יחסית...

בסוף, קורה הבלתי נמנע, אבל אם אספר זה לא יהיה פייר, אז לכו לקרוא - כתיבה יפנית במיטבה, מומלץ !

» ביקורות נוספות של אינשם
» ביקורות נוספות על על תנאי