ביקורת ספרותית על על תנאי מאת אקירה יושימורה
ספר מעולה

---

ספרו השני של אקירא יושימורה ואני ממליצה בחום.
שוב צורת הכתיבה העדינה שלו, כאילו הדיו בקושי נוגעת בדפים.
לרוב בספרים אתה מתחבר לדמות לקראת סוף הספר... לוקח זמן להכיר אותה ולאהוב אותה.
כאן הגיבור כובש אותך בהתחלה עם המופנמות והעדינות שלו אבל אתה יודע שאתה נכנס באמצע הסיפור כי הסיפור מתחיל בשבילנו כאשר קיקוטאני מקבל הודעה שהוא משתחרר מהכלא אחרי 12 שנה.
ה"אירוע" (ככה זה מכונה בתחילת הספר) אותו ביצע שגרם לו להיכנס לכלא לא נחשף בפנינו עד לאמצע הספר וזה כמובן משחק תפקיד מרכזי באופן בו אתה נשאב לסיפור.
הדמות נראית כל כך עדינה, שברירית שאתה לא מצליח להבין מה הוא עשה בשביל לשבת שם?
אתה נשאב למסגרת החיים החדשה והמהוססת של אסיר יפני משוחרר – החל מהניסון הראשון שלו לבצע קניה לבד ועד הביקורים שלו בקצין המבחן.
נראה שהדבר הראשון שהוא משאיר בכלא זה את הביטחון העצמי. את כל תהליך ההיטמעות שלו בחברה מלווה החשש שידעו מי הוא, שהעבר שלו ירדוף אותו....
כן... קשה לדמיין אסיר משוחרר בארץ ככה וספק אם סיפור כזה שלא על רקע התרבות היפנית היה מעניין באותה מידה.

"האירוע" לאט לאט נחשף בפנינו במלוא הדרו המזעזע ואני מוצאת את עצמי באמצע הספר בדיסוננס קשה עם הדמות הראשית: מצד אחד טיפוס עדין ורגיש שמפחד מהבריות ומצד שני - המעשה הנורא שלו שכלפיו לא חש שום חרטה ...

ככה הספר ממשיך לפרוש בפנינו את חייו החדשים והמעט מנומנמים של קיקוטאני – איש יפני עם כל המשתמע מכך – סדר, ארגון, מינימליסטיות וקונפרמסטיות קיצונית.
אתה חייב לעבור את כל זה בשביל להגיע לשורה התחתונה של הספר. כל מי שקרא את אקירא יושימורה יודע שהוא לא משאיר את הקוראים שלו בסוף מאוכזבים וגם פה הוא לא איכזב.

תקראו תבינו.

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על על תנאי