ביקורת ספרותית על על תנאי מאת אקירה יושימורה
ספר מעולה

---

הספר נפתח בשחרורו של קיקוטאני מהכלא.
כל הפעולות השגרתיות והתהליך הנלוה לכך.
בשפתו המתומצתת ומרוכזת מביא יושימורה את דמות האסיר:
מפוחדת, מודאגת, מין רובוט או מריונטה על
חוטים מונעת על ידי האחראים על שחרורו ושיקומו
של אסיר מסוכן.
קיקוטאני עושה את צעדיו מחוץ
לכלא כתינוק שעושה צעדים ראשונים בעולם. מתחיל מחדש לאחר 15 שנות כליאה ושחרור על תנאי.
ישנם קציני מבחן המלווים אותו. דואגים לספק לו מקום עבודה, מגורים.התייצבות שבועית אצל קצין מבחן.
הגבלת נסיעות מעבר למרחק מסויים.
לאט לאט נגלים מחשבותיו של קיקוטאני,חששותיו
לכך שחבריו לעבודה יגלו את עברו,בדידותו הנואשת,
הכללים ואורח החיים הנוקשה בכלא גרמו לכך
שיתרגל אליהם. קשה לו להסתגל לעולם שבחוץ.
אבל עברו וחייו לפני הרצח שביצע רודפים אותו
במחשבותיו. עליו להוכיח למפקחיו וקציני
המבחן בחרטתו העמוקה על החטאים שביצע.
כדי לקבל חנינה סופית ומוחלטת.
יושימורה מכניס אותנו לחייו סודותיו
ומחשבותיו של האסיר לשעבר בהדרגה.
מקלף שכבות של צעיפים מעל הדמות כמו שמקלפים
שכבות בצל.
פתח תקוה נפתח לקיקוטאני. האם ידע להפיק ממנו
את הטוב? האם יצא באמת לחופשי מדעותיו המקובעות
למדי? האם השתנה במהותו? או שמא, מעבר לפינה
מחכה נציג האופל להשתלט עליו שוב?
ומי שמסתקרן לדעת איך כותב יושימורה המצויין
ומה סופו של הסיפור - בשתי מילים: מומלץ לקרוא.

» ביקורות נוספות של אנקה
» ביקורות נוספות על על תנאי