ביקורת ספרותית על בית הספר לקסם אישי מאת נלסון דה-מיל
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 12 ביולי, 2017
ע"י חני


הכל התחיל בשיחת טלפון אחת מאמריקאי סטודנט אחד בשם פישר. הוא היה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, ללא ספק הוא גם לא היה בארץ הנכונה. רוסיה זו ארץ שיש בה חוקים וצריך להשמע להם. החופש האינסופי שאנחנו האנשים בעולם החופשי רגילים להם והוא כל כך מובן מאליו לא קיים במדינות קומוניסטיות. אין דבר כזה עוצר אצלנו. הדמוקרטיה היא לא סתם מילה אבודה,יש לה משמעות.
הסיפור הולך ומסתבך באיטיות של צב כשהשיחה של פישר מגיעה לשגרירות האמריקאית וליסה מקבלת את השיחה ומרגישה קצת אחראית לסטודנט שביקש עזרה בהולה בטלפון.
העלילה חובקת מרדפים ברחבי מוסקבה, על הדרך פוגשים את רוסייה בהמון צורות. יפות ומכוערות.
פוגשים את אנשי המדים משתי הארצות, האמריקאית והרוסית ולמרבה הפלא מגלים בסוף הספר שפוליטיקה זו פוליטיקה בכל שפה.מלחמה היא מלחמה ומנהיגים נשארים מנהיגים עם המכנסים עליהם או בלי.
לא יודעת למה ספר אחד נכנס לי לעומקי הנשמה וספרים אחרים עוברים על ידי בלי שארגיש. הספר הזה בהחלט פינה לו מקום אצלי. שמרתי את הספר הזה משנת 90 כולו הרוס כי ידעתי שארצה יום אחד לקרוא בו .(מחשבות אתה למשל לא תוכל לקרוא בו עם איך שהוא נראה, קודם תרפד ותדביק ותשמיש אותו לקריאה.) פחדתי שהדפים יתלשו אך הם שמרו על כבודם. לכאורה אין בספר שום דבר מופתי שנראה לעין ,כמו בית הספר שאין בו אפילו קסם אישי ולו קטן.הכל חסוי ,הכל בשושו כשקוראים על מרגלים אמריקאים או רוסים. שאלו אותי לא מזמן איך זה שספר שאני מתענגת עליו שלוקח חודש נקרא לאט יותר מספרים שאני קוראת ביום או שבוע שהם טובים מאוד. ובכן ככה זה עם דברים שאוהבים לוקחים כל ביס ומודים עליו ועל הדרך שהקורא והסופר עושים יחדיו.

אם אני מסתכלת ממעוף על כל התמונה שהספר מנסה לייצר פה אז יש פה בין השורות האשמה חמורה על כך שהאמריקאים לצרכי פוליטיקה לא תמיד היו שם בשביל החיילים שלהם, בעיקר השבויים. בתקופה שהספר נכתב נושא מלחמת ויטנאם היה עדיין נושא חם. ייצרו סרטים וספרים בכמויות מסחריות עד שכל אדם מהישוב ראה וקרא מה בדיוק התרחש. פה בספר העויינות בין אנשי המודיעין והסי אי אי לק.ג.ב הוא שינאה ותיקה ומזוקקת. הרוסים שלא סובלים את תרבות האינסטנט האמריקאית, לא את השפה ,לא את המנטליות וכו'.. והאמריקאים מרגישים שיש רוסיה שלמעלה ורוסיה שלמטה. למעלה הכל בנוי למראית עין, אשליה לעין לא מיומנת, לעין של תייר .למטה זה עולם אחר. עולם של מדינת משטרה, עולם שבו אנשים ככה סתם נעלמים כי התנגדו למשטר. כפרים שפתאום נשרפים עד היסוד כי עזרו לצד הלא נכון להימלט.

הספר הוא ספר על מרגלים, על מטרות וגחמות של אנשים מטורפים.ספר מלא הסטוריה על רוסיה של פעם עם תרבות שנשארה תקועה בזמן מאות שנים.
ספר טוב ומומלץ

34 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 4 חודשים)
דן תודה על משנתך ועל עגנון שדבריו תמיד ימצאו פינה בתוכי.
ואבדוק את הספר תודה על ההמלצה.
דן-1 (לפני 4 חודשים)
ועוד לחני... שם הספר על הטייס הישראלי הוא: אשת הטייס שנעלם.
חיבר אותו :צור שיזף.
מומלץ לכולם ובפרט למי שקרא את :בית ספר לקסם אישי.
בברכה
דן-1
דן-1 (לפני 4 חודשים)
הי חני עגנון כתב:"והיה העקוב למישור" ושם מופיע מנשה חיים. והיה העקוב למישור היא נובלה שכתב ש"י עגנון במהלך שהותו הראשונה בארץ ישראל, תוך ארבעה ימים, לדבריו. עם פרסומה בשנת 1912 זכה לאהדה רבה מצד קוראים, מבקרים וסופרים עמיתים.

הסיפור עוקב אחר הזוג חשוך הבנים מנשה חיים וקריינדיל טשארני, ומשרטט טרגדיה יהודית, שבה בסופו של דבר אושרה של הרעיה תלוי באובדנו של בעלה.

בהקדמה לסיפור כתב עגנון "מעשה באדם אחד ושמו מנשה חיים מיושבי ק"ק בוצץ יע"א שירד מנכסיו והעניות ר"ל העבירתו על דעת קונו והטיל פגם בישראל והיה נזוף ורדוף ומטולטל ולא קיפח חיי אחרים וזכה לשם ולשארית כמבואר בפנים הספר באריכות ועליו ועל כיוצא בו הכתוב אומר ואז ירצו את עונם ופירש"י ז"ל וכפרו על עוונם ביסוריהם."
חני (לפני 4 חודשים)
דן תודה . לפעמים השכל עף כשצריך להתמודד עם בעיות שאנחנו יצרנו בעצמנו.
תהיתי האם הסופר רמז משהו?
לא מכירה את סיפור מנשה .אני רק חושבת לעצמי כמה לכלוך ממשלות מטאטות
מתחת לשטיח בתואנה של שמירה על העם ,הדמוקרטיה,הצבא וכו'...
דן-1 (לפני 4 חודשים)
הי חני בקורת מושקעת שלך.לספר מושקע.
קראתי את הספר ומאד התרשמתי מהרעיון.
יש ספר אחר שנכתב על אותו רעיון,אבל בקטן, על טייס בודד ישראלי בשבי הסורי שבעצם אין לו לאן לחזור-או אין טעם שיחזור-כי זה עלול לגרום למציאות בעייתית מאד-לכולם ולכן לפעמים עם כל הצער עדיף שיחשב מת-גם אם הוא חי..
זהו רעיון עצוב.כי כל עם צריך לדאוג להשבת שבוייו "בכל מחיר".
ועוד מילה אחת:גם עגנון כתב על בעייה דומה מאד. על מנשה חיים אחד שנחשב ל"מת" וכשהוא חוזר הביתה ורואה מה קרה מבחוץ הוא מבין שעדיף לא לחזור הביתה ולהעלם.(מנשה את חייו).

אז נעים לקרוא את הבקורת שלך.
אבל חשוב לציין שזה לא ספר "ריגול" רגיל בגלל הרעיון "הלא רגיל" שעליו נבנתה עלילת הספר.
בברכה
דן-1
חני (לפני 5 חודשים)
אנקה לפי הספר הם עורכים ביקורי משוררים בלי קשר
לטיוולים מאורגנים.
נשמע לי תמוהה.
מה שכן הצופים ועוד טיולים שנתיים
כן מבקרים אצל רחל או נעמי שמר.
זה נחמד.
אני עוד לא הייתי.
אנקה (לפני 5 חודשים)
לרץ, ההסטוריה כנראה חוזרת מדי פעם. וכמה שמעגלי האיבה והמלחמה בין אותם כוחות לא מסתיימים לעולם.
חבל.
אנקה (לפני 5 חודשים)
תודה חני. דרך אגב, ביקור על קברי סופרים-משוררים.
לפני כמה שנים הצטרפתי לטיול בי"ס של בן זקוניי לתל אביב ואחד המקומות שביקרנו היה בית הקברות בתל אביב של כל מיני מפורסמים וותיקי העיר.
זה דווקא רעיון לא רע. פיסת היסטוריה. כנ"ל טיול עם אותו בן (כיתה א' טיול משפחות)
היה לבית הקברות על שפת ימה של הכנרת שבו קבורה רחל ועוד כמה מוותיקי ההתישבות הציונית.
אני לא יודעת כמה ומי מהם זוכר את הטיולים האלו. אני זוכרת וגם למדתי דבר או שניים.
חני (לפני 5 חודשים)
תודה .אני נקרעת כאן בין דו קוטביות שונה לגמרי.שני הצדדים של הרוסי המתוארים בספר קיצונים מאוד.צד אחד ערכי מאוד,מכבד אדם והסטוריה,אוהב תרבות,קשוב ומאופק.וצד שני עושה הכל למראית עין,מתהדר באכזריות וזילות כבוד האדם.יעשה הכל בשביל כסף.
ושני הצדדים כל כך לא מסתדרים לי ביחד.
בנוגע לדברייך נראה לי שרוסיה תמיד תישאר על הסוס!
שבת נעימה .
Pulp_Fiction (לפני 5 חודשים)
חני, תודה על הסקירה המעניינת.בימינו אנו עדים לעלייה של כוחות חדשים לעיתים פחות שקולים ויותר אכזריים מברה"מ-רוסיה הנחלשת בכל מובן וסובלת ממצוקה דמוגרפית וארה"ב המתנוונת והמאבדת את דרכה...פתאום עולם דו-קוטבי נראה כמציאות לא הכי רעה.
חני (לפני 5 חודשים)
Live חן חן... שולחת לך שבת מנוחה.
חני (לפני 5 חודשים)
אורית תודות. עוזי אכן יש לנו פה קאם באק של
שתי מעצמות ענקיות שנותנות טון
ומשפיעות על העולם כולו.
ולאחרונה המפה ממש רועדת מזעזועים.
ספר מומלץ.
רחלי (live) (לפני 5 חודשים)
את הספר אהבתי פחות, אבל את הביקורת שלך, מאוד!
רץ (לפני 5 חודשים)
רוסיה עדיין משמרת בחלקים גדולים שלה מראות של פעם. גם ההיסטוריה שחשבנו שהיא עבר, חוזרת כמו העובדה שרוסיה וארה"ב מנהלות כעת מיני מלחמה קרה.
אוקי (אורית) (לפני 5 חודשים)
ביקורת נחמדה מאוד.
חני (לפני 5 חודשים)
תודה לך איש הדבורים.בתיה תודות אני לא קוראת אותם בתדירות רבה ומדי פעם זה אפילו מרענן.
חני (לפני 5 חודשים)
מחשבות אקס פקטור יש פה בשפע.תודה.זה לא ספר עמוק רק ספר שאהבתי.
חני (לפני 5 חודשים)
אנקה תודה (התמונות שאת מחליפה כאן גורמות לי חיוך של נחת) מעניין אייך שאר ספריו.
הכתיבה טובה בהחלט.
חני (לפני 5 חודשים)
יעל תודה .קונספירציות ישנות של פעם אולי זה מה שתפס אותי. את "בת הגנרל" לא קראתי ואולי אחפש אותו,תודה על ההמלצה.
חני (לפני 5 חודשים)
לי תודות.ודני זה אכן ממש לא יפה לרגל אצל ידידים. חבל שפיספסתי את הראיון.
מרתק אותי שפת גוף של מנהיגים.
חני (לפני 5 חודשים)
חגית תודה .כישראלים אנחנו לא אומה שנכנעים בקלות או מאופקים מאוד.
קשה לי אפילו לחשוב על "האח הגדול"
מאזין לכל מילה שיוצאת מהפה או בכלל
הגבלת חופש.
לגבי יומנה של שפחה אנחנו נחפש
כשהקודי יחזור מהפסיכולוג.
בת-יה (לפני 5 חודשים)
ביקורת מצויינת, אבל אני קצת עייפתי מספרי ריגול.
הכוורן (לפני 5 חודשים)
נהדר ! הוספתי לרשימה .
מחשבות (לפני 5 חודשים)
יפה, חני. כנראה שלספר הזה יש את האקס פקטור של הספרים, כזה החודר לנשמה ומותיר שם עקבות.
אנקה (לפני 5 חודשים)
חני, אחלא ביקורת , אחלא טעם בספרים ואחלא סופר. דה מיל אחד האהובים עליי.
מוסיפה את הספר הנ"ל לרשימה.
תודה.
yaelhar (לפני 5 חודשים)
אהבתי את הביקורת שלך, הרבה פחות את הספר.
מבחינתי הוא נמרח מדי, עוסק יותר מדי בקונספירציות. הוא נכתב בתקופה שהרוסים היו אלה שאמריקאים טובים היו מפחידים איתם ילדים, שיגמרו מהצלחת. (יכול להיות שהגיע זמנה של עוד מלחמה קרה?)
אני העדפתי את "בת הגנרל" שלו.
דני בר (לפני 5 חודשים)
ביקורת נהדרת, מקיפה, וטובה, עוד חוליה בשרשרת הביקורות הטובות שיוצאות מבית מדרשה של חני.

בעיתוי מעניין, אתמול ראיתי פרק מתוך סדרת ראיונות נהדרת שעשה אוליבר סטון עם פוטין.
כשהוא שואל את פוטין על ריגול בארצות הברית, מגלגל ראש הקג"ב לשעבר את העיניים לשמיים ואומר לו ש"לא יפה" לרגל אצל ידידים.
התאפקתי לא לצחוק!
לי יניני (לפני 5 חודשים)
מסכימה לגמרי עם מסמר עקרב.... חני כמו תמיד... את נהדרת!
חגית בן חור (לפני 5 חודשים)
חני כתבת מקסים,בדיוק אתמול צפינו בן זוגי ואני בסדרה "יומנה של שפחה" (מומלצת) ודיברנו על כך שהחופש שלנו מובן מאליו ואנחנו אפילו לא מעריכים אותו, נראה לי שישראל זאת ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, אנחנו רק לא מודעים לזה.
חני (לפני 5 חודשים)
דן תודה מביאים בספר קצת "מאמא רוסיה"
וזה קסם ענק.
מתארים שם עליה לקבר של סופרים או משוררים
כדי לחלוק כבוד במיוחד.זה דבר יפה בעיני.
הקוטביות הזו בספר בין אכזריות לנפש הומייה
כל כך קיצונית שזה מתעתע.
חני (לפני 5 חודשים)
סנטו שמחה שאנחנו חולקים ביחד אהבה לספר הנפלא הזה. תודה.
מסמר עקרב (לפני 5 חודשים)
אם בקסם אישי עסקינן, אין עלייך.
סנטו (לפני 5 חודשים)
מספרי המתח הטובים ביותר שיש. הטוב בספריו של דה מיל.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ