ביקורת ספרותית על בית הספר לקסם אישי מאת נלסון דה-מיל
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 1 באוקטובר, 2016
ע"י זה שאין לנקוב בשמו


יש איזו דיעה קדומה הרווחת בקרב קוראי ספרים, שלפיה אם אתה מסיים לקרוא ספר תוך יום או יומיים, סימן שהספר טוב מאוד, ואילו אם לוקח לך לקרוא ספר תוך שבועיים-שלושה או אפילו חודש, סימן שהספר לא טוב. אולם קוראי הספרים כנראה התעלמו מכמה נתונים חשובים, כמו למשל: אורך הספר, מצב הרוח של הקורא, שנת לימודים חדשה שמתחילה לה ועימה גם זמן הקריאה שהולך ומתקצר לו, ועוד.
את הספר לקח לי לקרוא במשך 4 שבועות (מהרגע שבו סיימתי לכתוב את הביקורת על 'תולעת משי', עד עכשיו) - 4 שבועות ארוכים שהרגישו לי כמו נצח. וכשאני חוזר לעמוד הראשון של הספר, וקורא את המשפט הפותח אותו ("יומיים אתה בסמולנסק נמצא כבר, מר פישר? היא שאלה"), זה גורם לי לחוש תחושת נוסטלגיה מוזרה. אני והספר הזה בילינו זמן רב,זמן רב מדי, ואולי בגלל זה נעשינו חברים טובים כל כך. ועכשיו סיימתי אותו, הגיע הרגע לומר "שלום, חבר", אבל רגע לפני שאני נפרד ממנו סופית ועובר להכיר חבר חדש (או אוייב חדש, תלוי איך נסתדר...), ברצוני להקדיש עליו עוד כמה מילים בביקורת שלי.

***

קודם כל, השם: "בית הספר לקסם אישי"
אחר כך, האכזבה: אין לזה שום קשר להארי פוטר או להוגוורטס, או לספרי פנטזיה בכללי, מלבד השם המתעתע. למען האמת, זה יותר ספר ריגול ומתח.
ואז, שוב התלהבות: נכון, אולי זה לא הארי פוטר, אבל עדיין זה ספר מתח שנראה מעניין, שמתרחש בתקופת המלחמה הקרה.

אבל מסתבר שבכל זאת יש עוד איזה פרט נוסף שמזכיר קצת פרט אחר מ'הארי פוטר', והוא: בשניהם מתרחש מקרה מוות כלשהו, שכולם חושבים שקרה כתוצאה מתאונת דרכים, אך האמת מורכבת יותר. גרגורי פישר הוא אזרח אמריקני אשר נרצח בעודו מטייל ברוסיה, אחרי ששמע דברים שה- ק.ג.ב לא היה רוצה שישמע, מפיו של שבוי מלחמה וויטנאמי שהצליח לברוח ממקום כלשהו, מן כלא כזה, שהוא קורא לו 'בית הספר לקסם אישי' של גברת איוואנובו. הרשויות ברוסיה טוענים שמדובר בתאונת דרכים, מראים לציבור את המכונית ההרוסיה כהוכחה, ובכך מטאטאים את הכל מתחת לשטיח. מסתבר שבלב רוסיה, מתחת לעיניהם של האמריקנים, הרוסים מתכננים מהלך מסוכן. לרוע מזלם של הרוסים, יש 2 אנשים, סם הוליס וליסה רודס, עובדים בשגרירות האמריקנית, שמחליטים לחקור את הנושא - מה שמוביל אותם, בסופו של דבר, אל אותו בית ספר לקסם אישי של הגברת איוואנובו, ואל הסודות שהוא מסתיר בתוכו.

חשוב לציין שהאקשן האמיתי בספר מתחיל רק בסביבות עמוד 400 (בכל זאת, ספר של 676 עמודים...), מלבד אולי איזה קטע אחד או שניים בתחילת הספר. אבל שלא תטעו: 400 העמודים הראשונים נכתבו לא סתם, והם בהחלט רחוקים מלהיות משעממים. במהלך 400 העמודים הראשונים, המתנהלים בצורה איטית יחסית לספרי מתח וריגול אחרים, כמו איטיות של מרגל שנשלח למשימת ריגול שדורשת סבלנות רבה, נלסון דה מיל בונה את האמינות בספר. הוא לא זורק את הקוראים ישר לתוך מערבולת של יריות וחטיפות, הוא קודם כל מתאר את החיים של אנשי שגרירות אמריקאים ומרגלים אמריקאים, בלב לבה של רוסיה המדממת והפצועה (לטענתם), הוא מתאר את היחסים המורכבים והטעונים של רוסיה ואמריקה, ואם יותר לי לציין, הוא עושה זאת בצורה טובה ביותר, כאילו הוא חי שם את כל חייו.
(הנה כמה ציטוטים: "בניגוד למה שראה כאן, ברחבי מערב-אירופה כל כפר היה תענוג לעיניים, כל עיקול דרך גילה מרחב חדש של יופי פסטורלי. הוא הבין שאי אפשר לומר, סתם ככה, שאין דמיון בין רוסיה הכפרית לבין אמריקה הכפרית. בתוך שני האיזורים האלה אפשר היה למצוא רק מעט מאוד דברים עתיקים או היסטוריים. לא היו שם ארמונות וגם לא טירות - אפשר היה למצוא שם מעט מאוד מסרים מן העבר. הוא ראה כאן מסחר חקלאי פונקציונלי, אם כי לא יעיל, שהמטה שלו היה במוסקבה", "אור השמש, חשב הוליס, אינו מחמיא למוסקבה ולתושביה, משום מה האפרוריות שלהם לא הייתה כל כך אפרורית כאשר השמיים היו מעוננים", "אנשים מן המערב עדיין היו נדירים למדי במוסקבה ומשכו תשומת לב, והמוסקבאי יכול להבחין באיש מן המערב בדיוק כשם שהמערבי יכול להבחין בקוזאק רכוב על סוס").

ומצאתי גם ציטוט, שקצת פוגע בכל האמינות והאותנטיות של הספר: "אספר לך סוד צבאי, השיב הוליס, מפני שאני מחבב אותך. הישראלים מסרו לנו בעבר טייסים מצרים וסורים שהסובייטים אימנו" - לפי הידוע לי, המלחמה הקרה התרחשה לפני שמדינת ישראלה הוקמה... אבל לא נורא, בקטנה.

עוד דברים שאהבתי: כתיבה קצבית שיוצרת אווירה של סרט (אבל ברמה סיפרותית, ותיאורים מענגים ועמוקים של רוסיה, שלא כל אחד יכול לכתוב), 2 הדמויות הראשיות (הוליס וליסה) שמצאו חן בעיניי מאוד, האקשן העשוי היטב שהגיע בסופו של דבר.

מומלץ לכל מי שאוהב ספרי מתח וריגול, לכל מי שאוהב ספרים שמתרחשים ברוסיה, ולכל מי שאוהב ספרי מתח וריגול שמתרחשים ברוסיה. אה, וגם למי שיש לו סבלנות לספר באורך כמו זה, ושהאקשן לא תמיד מצוי בו בכמויות.

שנה טובה.
29 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
ניר אזולאי (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
אשתדל לבקר יותר :) שנה וחתימה טובה.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
כן, קראתי אותו בגירסתו החדשה. החלטתי לכתוב עליו בגירסה המקורית כי היא יפה יותר לדעתי.
ybmr (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
הספר נכתב כ 9 שנים לפני שארי נולד, עכשיו הוא יצא בהדפסה מחודשת
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
הי ניר, שמח לראות אותך. מקווה לראות אותך יותר. וכן, יש גם ספרים כאלה (למרות שלא במקרה הזה)
שנה טובה.
ניר אזולאי (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
ויש ספרים שקוראים בכוונה לאט. כדי שלא ייגמרו מהר מדי...
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
תודה, פואנטה.
את הספר קראתי בגירסתו החדשה, עם אותיות גדולות יותר וצפופות פחות, ומספר העמודים בהתאם.
כן, שמעתי על המתיחות. הביקורת נכתבה בתיזמון מושלם.
פואנטה℗ (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
ביקורת טובה לספר מעולה.
כמה עמודים היו לך? בספר הזה יש רק 541.
ויש מצב שהמלחמה הקרה עומדת להתחדש. אולי בעתיד יתחילו את הספירה בדיעבד, מ- 2014.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
שנה טובה, ותודה רבה!
בלש מבולש (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
ביקורת מעולה לספר מעולה. שנה טובה!
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
תודה, מחשבות. ותודה גם על התיקון - הייתי בטוח שהמלחמה התרחשה לפני תקופת קום המדינה! אפילו הקראתי לאמא שלי, שנולדה בברית המועצות, את הציטוט הזה, וגם היא התפלאה... תודה גם לכל השאר שהצטרפו לתיקון של 'מחשבות'.

rastalove - תודה לך. אבל בכל זאת יש להודות שהשם יוצר משהו אצל קורא שנתקל בספר...

חני - תודה רבה לך! אם כן, נראה שקלעתי בול :-)

בתיה - ברור שיש לי חיים, פשוט תיארתי שקראתי את הספר בהמון זמן יחסית למה שאני קורא בדרך כלל. (אבל הלוואי שהעולם שלנו היה מתנהל רק על פי הספרים שאנחנו קוראים - תארי לך איזה עולם פשוט זה יהיה...)
מעניין. וכן, בתקציר של הספר כתוב שחלק מזה הוא לא בדיה

תודה, צילה.

תודה, אוקי.

דינה - אכן!

גלית - כן, שמעתי את השם הזה, גורבצ'וב... תודה על המידע הנוסף
גלית (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
המלחמה הקרה התחילה מייד עם תום מלחמת העולם השנייה והסתיימה לקראת סוף שנות השמונים תחילת התשעים עם גורבצ'וב והפרסטרויקה שלו ועם נפילת חומת ברלין,
dina (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
ספר ריגול משובח!
אוקי (אורית) (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
יפה מאוד. שנה טובה.
צילה (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
סקירה יפה. אין כללים לגבי משך זמן הקריאה. מסכימה עם בת -יה .
בת-יה (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
זשל"ב, קודם כל אף פעם לא הבנתי את הכללים לזמן של קריאת ספרים. אני אוהבת לקרוא ספרים. מאוד. אבל יש לי גם חיים מחוץ לספרים. ואני מאמינה וגם מקווה שככה זה אצל כולם.
בנוסף, המלחמה הקרה התרחשה גם בתקופה שבה מדינת ישראל התקיימה (כמו שכתב לך 'מחשבות'). אין לי מושג אם הסיפורים על הטייסים נכונים, אבל מה שבהחלט היה נכון זה מסירה של שברי מטוסי מיג לאמריקאים. שברים שנמצאו בשטחים שנכבשו.
שנה טובה.
חני (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
זה ספר מתח שהותיר בי רשמים עמוקים מהאותנטיות לגבי תאורי הנוף ברוסיה והכוכים הקטנים על כל שעל של רוסיה בכל מני היבטים.האיש הקטן ברחוב.הצבא.המשטרה.המאפיה וההלך רוח הרוסי.ספר טוב .
ולך זשי שנה טובה מלאת תובנות חדשות ויציאה מהקופסא המחשבתית הרגילה .
סקירה נפלאה
Rasta (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
הספר ידוע כספר מתח, אין לך צורך להתאכזב מהשם כי לא הייתה כוונה שנחשוב שיש איזשהו קשר למדע בדיוני/פנטזיה.
תודה רבה על הביקורת.
מחשבות (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
יופי של סקירה. המלחמה הקרה היתה בין השנים 1945-1991.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ