ביקורת ספרותית על טוטם הזאב מאת גִ'יאַנְג רוֹנְג

---

את הספר ראיתי לראשונה על מדף של חבר שמתגורר בבקתה באמצע הטבע הישראלי, לא אנקוב בשמו מכיוון שהוא סופר ישראלי מוכר אבל ספריו שכתב השפיעו עלי לא מעט. גילוי נאות, עטיפת הספר עוררה את סקרנותי ומכיוון שחובב טבע אנכי בחרתי להשיג את הספר בהקדם מבלי לדעת מהומה על הסופר או על עלילת הספר ורק בגלל שציור הזאב שבה את לבי... נקרא קלישאתי אבל אמת היא.
תחילת הספר אינה קלה, הקורא שוקע במציאות זרה תרבותית (סין הקומוניסטית) וזרה גאוגרפית (רחבי מונגוליה) אבל ככל שמעמיקים בקריאה נשבים בתיאורים הציורים של הטבע המונגולי, שטחי המרעה העצומים שמצליחים לכלכל את בעלי החיים הפראיים שרצים ושורדים בערבות הקשוחות ובעיקר נחשפים לאורח החיים השיתופי בין חיית הבר לאדם. שני אלו תלויים אחד בשני והפרה ו/או פגיעה באחד מהם, מפירה את מאזן החיים הרגיש באזור קשה בו רק אנשים ונשים קשוחים וקשוחות מסוגלים לשרוד...
המאזן קיים לא רק בין החיה לאדם אלא גם בין אדם לאדם, מערכת היחסים בין המונגולי המחוספס והקשה, לבין הסיני המפונק, המלומד (שטוף אידאולוגיה מאואיסטית אבל עדיין מלומד..). בין הרועה שרוצה להמשיך לגדל חיות ולדהור במרחבים העצומים תוך שמירה על דו קיום עם הזאבים ולבין החקלאים העירוניים שהממשלה הקומוניסטית מניידת לפנים היבשת תוך דחיקת הרועים. הכוונה טובה, ייצור מקורות מזון נוספים רק שבדרך גן העדן הפראי נמחק ונהרס ובסוף נשאר מדבר והרס אקולוגי...
ספר ארוך, מדהים וממכר. שמעתי שלפני מספר שנים הפיקו סרט שמבוסס על הספר, טרם הספקתי לראותו אך אעשה זאת בהקדם.

» ביקורות נוספות של ישי
» ביקורות נוספות על טוטם הזאב