“פעם שניה קראתי את הספר הזה ואף על פי כן, לא פחתה הנאתי ממנו.

יש לי מנהג, שאני קוראת שירים בקול רם, כך המילים נעשות מובנות יותר ובד בבד הקריאה בקול רם נותנת נופח נוסף.
ואת השירים בספר הזה, כבשאר ספרי שיריה של שימבורסקה, נהנתי לקרוא בקול רם במיוחד.

מה שיפה בקריאה שניה שנחשפים בפניך דברים שפספסת בקריאה ראשונה.

וכך היה עם הספר הזה, היו שירים שפתאום בקריאה שניה הבנתי את משמעותם, כדוגמת השיר אלף בית.

שיר זה מתאר באופן חינני ואף הייתי אומרת משעשע את האנשתם של אותיות האלף בית[ כאן בשם התירגום לעברית, אבל בגרסא המקורית אלה הן אותיות בפולנית בשל מוצאה הפולני של המשוררת]

ועצם האנשתם מחדדת את כוונתה של הדוברת, לתאר מצבים אנושיים כגון: התהיה מה חושבים עליך אחרים, ריב שאת לא יודעת את סופו ועוד.

" אלף-בית

לעולם כבר לא אדע
מה חשב עלי א'.
אם ב' לא סלחה לי עד הסוף.
מדוע ג' העמיד פנים שהכול בסדר.
מה היה חלקה של ד' בשתיקתו של ה'.
למה קיוה ו', אם קיוה.
למה ז' שכחה על אף שהיטיבה לדעת.
מה היה לח' להסתיר.
מה רצתה ט' להוסיף.
אם לכך שהייתי בסביבה
הייתה משמעות כלשהי
בעיני י', כ' ושאר האלף-בית."


שיר נוסף הוא השיר " תאונת דרכים" המשוררת בוחרת לכתוב את השיר מנקודת מבט מיוחדת והיא מה קורה אצל תושבי השכונה בזמן התרחשות התאונה ועל ידי בחירה זו היא מחזקת את המסר שברצונה להעביר, את המשכיות החיים למרות מקרים שכאלה ואף את חוסר הידיעה של אנשים רבים.
כלומר, שבאותה עת, אף על פי שקרתה תאונה, אנשים רבים המשיכו חייהם ללא צל של מושג על האירוע.

נחמה הוא שיר מעניין שמתאר את נחמתה של הדוברת מכך שדרווין אף על פי שעסק בתורת מוצא המינים שכלל בין היתר חזקים וחלשים, ברירה טבעית וכדומה, אולי בסתר ליבו קרא רק ספרים עם סופים טובים, כלומר, שביסודו, אף על פי שעסק בנושאים מדכאים, במציאות היה אדם אחר.

מתיאורו של דרווין, שימבורסקה עוברת לתאר דברים כלליים יותר ואת תקוותה שסופם יהיה אחר, כמו יתומים שימצאו משפחה שתאמץ אותם, אלמנות שינוחמו ועוד כהנה וכהנה.

שיר נוסף הוא ״ הכלב של סבך ההיסטוריה״ המתאר את נקודת מבטו התמימה של כלב השייך לבית האצולה במלחמת העולם השניה. ( לדוגמא, הוא מתאר את צלבי הקרס על זרועותיהם כסרטים שחורים)
וכמובן את סופו הטראגי והבלתי נמנע.

אם תשאלו אותי מה השיר האהוב עלי בכרך זה ובספרי שיריה של ויסלבה, לא אדע מה לומר, מבחינתי אני אוהבת את כולם במידה שווה. אם תרצו, ניתן להשוות את השאלה ל- מי אתה אוהב יותר מבין ילדיך?

איך ניתן לבחור? זאת אינני מבינה ולא אבין.

וגם לא אבין את אלה שאומרים שאינם חובבי שירה, הרי שיריה של שימבורסקה אינם סתם ספרי שירה, מבחינתי הם יצירת מופת, יש בהם הכול מהכול: פוליטיקה, משמעות החיים, אנושיות, כאב, היסטוריה ואף מיתולוגיה. רבגוניות בשלמותה.”