אבי zilberfeldhome@gmail.com עוקב אחרי
אז אתחיל מהקנקן. הכריכה של הספר יפה ואטרקטיבית מאוד בעיניי, מושכת את העין ומזמינה להתקרב. אבל הכותרת עצמה, לדעתי, לא ממש מצ... המשך לקרוא
|
נתקלתי לראשונה בספרי הטבע של יובל זומר כחלק מהקורס "מילדי טבע למגיני הסביבה והחי" ביחידה למחקר התרבות באוניברסיטת תל אבי... המשך לקרוא
|
נתקלתי לראשונה בספרי הטבע של יובל זומר כחלק מהקורס "מילדי טבע למגיני הסביבה והחי" ביחידה למחקר התרבות באוניברסיטת תל אבי... המשך לקרוא
|
יש בי חיבה רבה לביוגרפיות שבהן ניכרת אהבה אמיתית — לא רק ידע. אנדריאה וולף, מחברת המצאת הטבע, לא מסתתרת מאחורי מסך של אובי... המשך לקרוא
|
על מה אנו מדברות כשאנחנו מדברות על רוח התקופה?
פעם היינו משתמשים בביטוי השאול מן הגרמנית, "רוח התקופה" (Zeitgeist). רוח — משב א... המשך לקרוא
|
יש ספרים שלא צועקים את עצמם, אלא לוחשים. אושר מאת אמינטה פורנה הוא ספר מהסוג הזה – מהסוג שמחלחל לאט, מתעכב בלב, מבקש שנשים ... המשך לקרוא
|
"באורה החיוור של הזרות", ספרה השני של בלה שגיא, הוצאת שתיים, הוא יצירה שלא משאירה את הקורא אדיש. את ספרה הראשון אהבתי מאוד, ו... המשך לקרוא
|
דבורית שרגל היא אישה יוצאת דופן, אישה מהסוג שאני מקנאה בו בכל ליבי — חרוצה, יצירתית, דעתנית, ולא מסוגלת לקבל "לא" כתשובה.
ל... המשך לקרוא
|
מגפה פורצת בעולם, ירושלים נסגרת ומרים מוצאת את עצמה ללא בן זוג וללא עבודה. היא מחפשת עבודת לילה ומוצאת את עצמה ב"מעלה ישוע... המשך לקרוא
|
ספרון צנום ויפהפה זה חמק לחלוטין מתחת לרדאר של הקהל הקדוש של חובבי החתולים בקהילת "סימניה". קהילה שמתאפיינת באהבת ספרים ו... המשך לקרוא
|
"קוקשקה" מאת שרית אלקון הוא ספר מהפך קרביים במובן החיובי של הביטוי. הסופרת שולחת יד לתוך הקישקע והרחם ובוחשת שם במיומנות, ... המשך לקרוא
|
נטע-לי משיח כותבת בעמוד ההקדשות של ספרה הראשון "תאונה": "הספר מוקדש לכל מי שחווה טראומה, הכתיבה מרפאת, פתחו מחברת!" ואכן הספ... המשך לקרוא
|
אתחיל ברשותכם מדימוי העטיפה היפהפה והמטריד. התרוממות, הפסל של קדישמן מכיכר הבימה, אחד מסמליה הידועים והאהובים של תל אביב ... המשך לקרוא
|
הידעתם? הסופר והעיתונאי הותיק יגאל סרנה חזר בתשובה! כן, כן, בגיל לא צעיר ובעקבות אהבה חדשה הוא גילה את האור ועבר לדת החתולי... המשך לקרוא
|
את הספר "מעגל יוני הקמח" פגשתי בגלריה בתערוכה קטנה שכותרתה "גברים רוקמים", באוצרותה של הדר מרום. זהו המקום האחרון בו הייתי ... המשך לקרוא
|
