יש בי חיבה רבה לביוגרפיות שבהן ניכרת אהבה אמיתית — לא רק ידע. <mark>אנדריאה וולף</mark>, מחברת המצאת הטבע, לא מסתתרת מאחורי מסך של אובייקטיביות מדעית: היא יוצאת למסע בעקבות דמות שהיא באמת ובתמים מאוהבת בה — אלכסנדר פון הומבולדט. והוא בהחלט ראוי לזה.
הומבולדט לא רק חקר את הטבע, הוא חי אותו. הוא נגע, טעם, טיפס, סבל מקור ורעב, וסירב לצפות בעולם מבעד לזכוכית. כדי להבין את הצלופחים החשמליים, הוא הכניס את הידיים של

ספר מעולה. קורות חייו של מי שאמרו עליו כי הוא "האיש הדגול ביותר מאז המבול" - אלכסנדר פון הומבולדט. חוקר טובע בסוף המאה ה- 18 אמצע שנות המאה ה - 19. אין מחשבים, אין רכבות, אין מכוניות, אין מטוסים, בקושי יש דואר. האיש הזה הניח את היסודות להבנה של הטבע ולקשרים בין כל המרכיבים של הטבע, הניח את היסודות לאקולוגיה, יצא למסע של 5 שנים באמריקה הדרומית - בה אסף צמחים, תיעד הרים, טיפס, חצה נהרות, יערות ומישו

על שמו קרואים יותר שמות של ערים\הרים\מחוזות\חיות\תופעות טבע מכל אדם אחר בעולם,
ועדיין שמו אינו ידוע לאנשים היום.
אלכסנדר פון הומבולדט שמו.

ספר מסעיר ומרתק, מלא צבעוניות המשלבת היסטוריה, מדע, גיאוגרפיה ובעיקר כמיהה לעולם שהיה ואינו עוד.

מומלץ מאוד.