“נטע-לי משיח כותבת בעמוד ההקדשות של ספרה הראשון "תאונה": "הספר מוקדש לכל מי שחווה טראומה, הכתיבה מרפאת, פתחו מחברת!" ואכן הספר נולד מתאונה, אך לא תאונה בה הכותבת נפגעה אלא סוג אחר של תאונה, פחות מדובר, הסוג שבו הנהג פוגע באדם אחר, פגיעה קטלנית, פגיעה שאי אפשר להתאושש ממנה. נטע-לי משיח הייתה חיילת בת עשרים בקושי כאשר היא חוותה את התאונה, הארוע המכונן של חייה, למרות שהיא יצאה נקייה מכול אשמה, מצפונה”

“נטע-לי משיח כותבת בעמוד ההקדשות של ספרה הראשון "תאונה": "הספר מוקדש לכל מי שחווה טראומה, הכתיבה מרפאת, פתחו מחברת!" ואכן הספר נולד מתאונה, אך לא תאונה בה הכותבת נפגעה אלא סוג אחר של תאונה, פחות מדובר, הסוג שבו הנהג פוגע באדם אחר, פגיעה קטלנית, פגיעה שאי אפשר להתאושש ממנה. נטע-לי משיח הייתה חיילת בת עשרים בקושי כאשר היא חוותה את התאונה, הארוע המכונן של חייה, למרות שהיא יצאה נקייה מכול אשמה, מצפונה”