ביקורת ספרותית על קרתגו מאת זהר כוכבי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 21 במרץ, 2025
ע"י שין שין


ספרון צנום ויפהפה זה חמק לחלוטין מתחת לרדאר של הקהל הקדוש של חובבי החתולים בקהילת "סימניה". קהילה שמתאפיינת באהבת ספרים ואם אפשר לקרוא כאשר חתול מכורבל על ברכיך או למרגלותיך אז אפילו עדיף. זהר כוכבי, אחיו הפילוסוף של הרמטכ"ל לשעבר יאיר כוכבי, מתאבל על מות חתולו קאטו הזקן. לאחר מערכת יחסים ארוכה, בת 21 שנים, הארוכה ביותר בחייו, כפי שמעיד המחבר, קאטו הלך לעולמו. האובדן הקשה מוליך את כוכבי לשולחן הכתיבה והוא כותב את זיכרונותיו מקאטו, מתאבל עליו, נפרד ממנו ומנסה להתמודד עם הקושי. ברשימותיו הקצרות והמפוררות, בסגנון של לעיתים ספר זכרונות לעיתים זרם תודעה, לעיתים שירה טהורה כוכבי מנציח את קאטו ואת הקשר ביניהם.

קראתי כבר מסות על אובדן כגון "מוות רך מאוד" מאת סימון דה בובואר וגם ספרי זכרונות על חתולים כגון "חייהן של שתי חתולות" מאת פייר לוטי. כוכבי מצליח לשלב בין השניים בכישרון, ברגישות וביכולות אבחנה חדים ונוגעים ללב. קאטו הזקן של כוכבי הוא חתול, חתול לכול דבר, אין במערכת היחסים הזו האנשה, או התייחסות לחתול כתחליף ילד, כוכבי מסתכל לחתולו בגובה העיניים ונראה שהוא מקבל את אותו היחס. זו מערכת יחסים כמעט שוויונית אך בין שני יצורים ממינים שונים. מערכת היחסים הזו כול כך משמעותית ומיוחדת שכוכבי זקוק לזמן, למקום ולכתיבה לעבד את האובדן, למרות שזהו אובדן שאינו זוכה לקבלה והכרה של הסביבה. אני חושבת שזהו הספר הראשון שקראתי שיש בו הבנה אמיתית, ובראש ובראשונה, רצון ויכולת אמיתיים לקבל את הנפש החייתית/חתולית כפי שהיא, ללמוד ממנה, לכבד אותה ולאהוב אותה עד בלי די.

לרוב אני לא נוהגת לצטט מן הספרים שאני סוקרת, אך הכתיבה של כוכבי כול כך ייחודית שראוי לדעתי לסכם את ההמלצה החמה מאוד הזאת שלי, לכול מי שחתולים, או אהבה, או אובדן נגעו ונוגעים בחייו, במילים של הסופר: "קברתי את קאטו הזקן. בתוכי. החנקתי את הסיפור שלנו, שנעטף בצמחייה עבותה. יש קבר, אבל הוא לא קובר הכול. אני רווי בו, מרושת בגרורות קאטו שצמחו לתוכי. והגולמיות, כמו גולם, מכבידה. אני לוחש לו לתוך האדמה. אני צריך להעניק לזה חיים כדי להיות מסוגל להחזיק את זה."

ואסיים במוטו של הספר "לבסוף, רוך הוא האפשרות היחידה".

נב שאפו לדוד בו הרא"ש על עיצוב העטיפה המינימליסטי והמדוייק.
18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שין שין (לפני 7 חודשים)
שאלה טובה. לא מפתיע שפילוסוף בחר בשם קאטו לחתולו. השם קרתגו לדעתי נבחר לספר כי קאטו דרש להחריב את קרתגו בלי שום קשר לנושא השיחה והחתול תמיד דרש אוכל, בלי קשר לנושא השיחה.
strnbrg59 (לפני 7 חודשים)
מה הקשר לקרתגו? קאטו הזקן האמיתי קרא להחריב את העיר קרתגו. גם החתול הזה היה חסר רחמים איכשהו?
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 7 חודשים)
ממש לאחרונה קראתי את הספר, אמא שלי לקחה אותו. לא ידעתי איך לדרג אותו, הרגשתי כאילו אני קורא פוסט אישי של מישהו ולא ממש ספר רגיל.
אתל (לפני 7 חודשים)
זה באמת ספר מיוחד, ושונה.
אני חושבת שהכתיבה שלו לא שגרתית, אז אולי הוא לא יתאים לכל אחד.
אני יכולה לומר בתור מישהי שכנראה לא משתייכת לקהילת אוהבי חתולים כלשהי שהספר בכל זאת השאיר בי חותם, ואולי דווקא בגלל זה. הקשר בין הסופר לבין קאטו היה זר לי ובשל כך מרתק לקריאה.
לא ידעתי שהסופר אחיו של הרמטכ"ל :)





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ