"באורה החיוור של הזרות", ספרה השני של <mark>בלה שגיא</mark>, הוצאת שתיים, הוא יצירה שלא משאירה את הקורא אדיש. את ספרה הראשון אהבתי מאוד, והוא זכה בצדק בפרס שר התרבות לספר ביכורים. את בלה הכרתי כאשר היא התארחה במועדון הקוראות שלנו, והמפגש עמה היה אחד היותר מוצלחים שהיו לנו, התנסויותיה, הרקע המקצועי שלה וסיפורי חייה קיבעו אותה בעייני ככותבת מיוחדת במינה.

כמו ספרה הראשון, גם "באורה החיוור של הזרות" מורכב מסיפו

סיפורים קצרים הם הז'אנר האהוב עליי. סיפור קצר טוב הוא תמצית מזוקקת של כתיבה איכותית. מפגש טהור בין הקוראת לטקסט שאינו נזקק למאות עמודים ולתיאורים אינסופיים אלא שואב אותך לכמה רגעים ומותיר אותך חסר נשימה, חושב, מהורהר.
ספר הביכורים של <mark>בלה שגיא</mark> הוא ספר כזה של סיפורים קצרים אם כי ישנן דמויות חוזרות והן חולקות אותו עולם. הקשרים לא תמיד ברורים וחלקם מתפענחים ומתגלים בקריאה שניייה ושלישית, והספר בהחלט

אני זוכרת שראיתי בפעם הראשונה את הפרסום לגבי הספר הזה ומיד נלכדתי. הכריכה, הו! הכריכה הכל כך יפה ומסקרנת, כמו גם השם, שגם הוא עורר סקרנות, ומיד עורר בי את הרצון לגלות את ההקשר בין הכותרת לתוכן. אז יש פה שיחוק, ומחשבה מעניינת. כי השם הזה עוטף את כל תריסר הסיפורים הכי מדויק שאפשר. ואחרי שמסיימים לקרוא את הספר מבינים עד כמה.


שבר ענף ירוק, מהו?

זה מושג הלקוח מעולם הרפואה, והמשמעות שלו היא שבר

ספר שני זה עניין. ובמיוחד כשהספר הראשון הוא כל כך מוצלח, כזה שיש חתיכת גובה להעפיל אליו.

ארבע שנים עברו מאז שסיימתי לקרוא את ספרה הראשון של <mark>בלה שגיא</mark> "שבר ענף ירוק", והתחושה איתה נשארתי בסיום הקריאה המשיכה ללוות אותי מאז.
כמו שמדברים בגעגוע על אדם אהוב שמזמן לא פגשנו. כזה. כל כך אהבתי את הכתיבה של שגיא, את הרגישות והעומק.


שגיא ממשיכה גם בספרה השני את רצף הכתיבה הטובה, הנוגעת, כזו שמעו

את ספרה שבר ענף ירוק של <mark>בלה שגיא</mark> סופרת ביבליותרפיסטית ד"ר לימודי מגדר , מטפלת בקליניקה ומרצה במכללה קראתי בעקבות הכריכה הנפלאה המסקרנת שגרמה לי לרצות להיחשף אליו ולקרוא בו , מה גם שהוא בנוי משנים עשר סיפורים מה שאני בדרך כלל פחות מתחברת ואוהבת אך למרות שאין בו עלילה ספרותית רחבת יריעה וסוחפת התאהבתי בקסם שלו דרך כתיבתה המשובחת בשיא של רגישות שנגעה בי דרך קובץ של סיפורים רגישים ונוגעים בכל פרק

בספרה המרתק של הפסיכולוגית והפסיכותרפיסטית, ד"ר מירב רוט, ספר העוסק בחוויית הקריאה, מתוך מבט פסיכואנליטי – ושואל את השאלה המעניינת כשם הספר: מה קורה לקורא? מצאתי כמה תובנות נפלאות על הנושא המעניין אותי קריאה.


אחת מהן היא: "הקריאה בכל ספר נעשית בשתי פאזות, הראשונה כרוכה בפעולה הפיזית-אקטואלית של קריאת הספר. השנייה, הנמשכת אל אופק הזמן והתודעה, היא הקריאה המתמשכת בספר גם לאחר סיום קריאתו הפיזית

כבר שמעתי רבות על ביבליותרפסטית <mark>בלה שגיא</mark> רציתי ללכת פעם לטיפול ביבליותרפיה. והשנה הצלחתי להגשים את זה בלימודי ספרנות בדוד ילין
קיבלנו הזדמנות של שעה לכתוב בשביל הנפש
השנה היה לנו כנס בנושא ספרות ילדים ובלה דיברה על הספר שלה, ספר הביכורים שלה. הספר מגולל את סיפורם של כמה דמויות שמתמודדות עם כמה מצבים בחיים. אור שמנסה להתמודד עם הטראומה בצבא באמצעות אומנות ונמשך לשבר של אחרת, רומי והלב המאוכזב ש