הוצאה לאור›רימונים

#
זו אגדה שנכתבה ב-1927 לילדה, בתה של המאהבת של פוקנר. פוקנר רצה שהמאהבת שלו תעזוב את בעלה ותתחתן איתו. הוא הצליח. היא התחתנה איתו. אולי היה לאגדה שכתב לילדתה יד בהצלחתו, מין "עץ המשאלות" אישי שלו.

זו אגדה שיגרתית, שחולמת ילדה ערב יום ההולדת שלה. מסע, אליו מצטרפים אחיה התינוק, האומנת שלה, ילד משונה ששמו מוריס, זקן קטן שגם הוא, אולי, בורח מהבית. יש בו סוסי פוני, מרכבה, משאלות, אלמנטים מ"אליס ב

#
מצרור הספרים ששאלתי לאחרונה בספרייה, זה היה הספר שהיו לי ממנו הציפיות הנמוכות ביותר. שאלתי אותו בזכות המתרגם, רמי סערי, שהתפעלתי מתרגומים שלו של ספרות נידחת. חשבתי ששוב אקרא על גיבורה שבאה מתרבות נחשלת, התגברה על קשיים והנה היא מספרת על זה. חשבתי שאקרא האשמה - לאו דווקא מפורשת אך עוצמתית - את הקוראים, הנאורים כביכול, שהם אנשים פריבילגיים שאינם יודעים מניסיון מה זו נחיתות ומה זו גזענות ומשחקים

דיאלוג סוקרטי קטן בו, ובכן, בנקאי מסביר למה ואיך הוא אנרכיסט (לא הייתם מנחשים את זה מהשם, נכון?)
זו היצירה הראשונה של האמן הפורטוגזי האגדי שאני קורא, ואני חייב להגיד שזו התחלה טובה להיכרות שלנו.

ביצירה הבנקאי מגדיר מה הוא אנרכיזם, דן בשיטות להגעה לאנרכיזם, וכיצד עיסוקו בבנקאות הוא הדרך הטובה ביותר עבורו להגיע לתוצר הרצוי של המצב האנרכי.
יש הרבה דברים שמעניין לנבור בהם בספר הדקיק הזה, כמו בכל

בקורס שבו אני משתתפת שאלו המשתתפים האחרים איך יש לי זמן עוד לקרוא ספרים. אני מניחה שזו שאלה שהרבה שואלים את עצמם. פעם, בבלוג שלי כתבתי על זה רבות. אבל לא כתבתי שלפעמים זה באמת המצב. קריאה זה עניין של תקופות ולפעמים היא נתקעת. לפעמים אין לי זמן לקרוא. זה גם עניין של סוג הספר כמובן. יש תקופות שמתאימות רק לספרים קלילים וזורמים. ספר זורם כאשר הכותב מחזיק במושכות ולוקח על עצמו את התפתחות העלילה, בלי לה

אמא סרקה אותי ב"גולגול" מתוח,
הדקה בסיכות, יציב ובטוח.
הסתכלתי בראי- בלרינה אמתית!
כשאגדל אוכל להיות רקדנית איכותית.
...
רקדניות ורקדנים רחפו על הבמה
בתלבושות מרהיבות וכוריאוגרפיה מרשימה,
הבלרינה היתה לכלוכית מקסימה
שרקדה, הסתחררה ומלאה את הבמה.
ואז, בשיא המתח, הגיעה הפיה
והפכה את לכלוכית לנסיכה יפהפיה.

אילה הם שני ציטוטים מהספר "יומנה של רקדנית קטנה".
זאת לא ביקורת אישית. כ- 80% מס

אידיסינה הוא ספר פנטזיה שעוסק ביבשת שבה שולטות הנשים. ברגע ששמעתי על ספר ישראלי שעוסק בפנטזיה ועוד נכתב ע"י סופרות צעירות- ישר רציתי לקרוא אותו. שהרי ספרי פנטזיה זהו מצרך נדיר בארצנו.
העלילה- ביבשת שנשלטת על ידי נשים בתפקידים של נציבות ונביאות נער צעיר בשם דניאל מבקש לשנות את המצב. לאחר מות סבתו שגידלה אותו הוא יוצא למסע ברחבי היבשת על גבי סוסו השחור. במהלך המסע הוא פוגש באנשים רבים ומקבל אפשרו

ספר משטרה מעולה, העלילה מורכבת ומותחת. ספר שני בסדרה ומומלץ.

זה הרומן השני של פרס-גלדוס שאני קורא. הראשון היה "דוניה פרפקטה", במסגרת קורס באוניברסיטה. "גלוריה" דומה לו מאוד. הוא שייך לרומנים המוקדמים של פרס-גלדוס שמכנים אותם בשם "רומנים של תזה", במובן זה שהם נותנים לבוש עלילתי לעימות רעיוני ובכך שוטחים בפנינו איזושהי "תזה" על החברה באותה תקופה, והן איזושהי אמיתה כללית יותר על טבע האדם. כל מי שיקרא את הספר יבחין מהר מאוד ב"התזה" של הרומן, אבל אישית נהניתי מא

פשוט ספר טוב, לפעמים פוסטר עולה גם לנו על העצבים אבל הספר כתוב טוב, עלילה מרתקת והפתרון כרגיל מדהים.