ספרו הרביעי של ברינדזה ממשיך ללוות את מפקת הבילוש אריקה פוסטר, היא ילידת מזרח אירופה, בעלה השוטר נרצח בפעילות שהיא פקדה עליה והיא ממשיכה לסחוב את האבל והאשמה לכל מקום.
כעת משלא קיבלה קידום, היא עוסקת בטופסולוגיה אבל השטח בוער לה בנשמה.

בזמן שאריקה נמצאת עם בלש פיטרסון ממחלק הרצח הוא מקבל ידיעה על מציאת גופת בחורה צעירה בפח זבל, אריקה נדחפת בדלת האחורית לחקירה למרות התנגדות כולם ובצירוף מקרים לא יאמן מוצאת עצמה חלק מהצוות לאחר שבאוייב הכי גדול שלה במשטרה מפקדה לשעבר לו התקף לב מול עיניה, היא מנסה להצילו, מה שלא צלח.

אריקה משתלבת בחקירת הרצח וכשהיא שומעת על צעירה נוספת אשר התגלתה מספר חודשים קודם לכן בפח האשפה מיד היא מקשרת בין המקרים, הרי הפצעים זהים, חייב להיות קשר.

אריקה חוקרת ביסודיות, נלחמת על התיאוריה שלה, כאשר בחורה נוספת מתגלה בפח האשפה מבינים במשטרה כי אכן רוצח מסתובב בחוץ, מחפש בחורות צעירות, די זהות במראה, שיצאו לבליינד דייט.
הוא צד אותן באינטרנט, בזהות בדויה שוחר לטרף קל.
כאשר בחורה נוספת נעלמת, אריקה נחושה כי הפעם היא לא תיתן למפלצת שבחוץ לנצח.

ספר מתח מעולה, קולח, מותח פתלתל ומשובח מפרי עטו של רוברט ברינדזה,
מחכה לעוד.....
קריאה נעימה.

***ספר רביעי בסדרת מפקחת הבילוש אריקה פוסטר. קדמו לו:
הנערה בקרח, מארב לילי ומים אפילם.
ניתן לקרוא כספר בודד אך ממליצה בחום לקרוא לפי הסדר כדי להכיר את הדמויות היטב ולהבין את התפתחותן.

מי היה מדמיין שפעולה רגילה של הורדת הזבל, תפגיש אותו פנים אל מול פנים עם גופתה של בחורה צעירה בתוך פח האשפה השכונתי? זה בדיוק מה שקרה כשהמשטרה הוזעקה ואריקה הייתה בין הראשונים להגיע לזירה.

שתי בעיות עיקריות: אריקה כבר לא עובדת במחלקת חקירות רצח והתיק לא שלה.

אם תשאלו את אריקה, אלו אינן סיבות מספיק טובות כדי למנוע ממנה לנסות ולהתברג לצוות החקירה. בלאו הכי לא טוב לה איפה שהיא מוצבת, קבורה בין ערימות של ניירת ועם אנשים שהיא לא נהנית לעבוד. מה שעוזר לה להתחיל לעבוד על התיק, זה שהיא מוצאת קשר אפשרי בין מקרה הרצח הנוכחי לבין מקרה רצח ישן יותר וכמובן, בלתי מפוענח. היא מזהה את קווי הדמיון בדפוס פעולתו של הרוצח בשני המקרים.

הקורבנות דומות מבחינה חיצונית.
הפציעות והפגיעות ששתיהן סבלו היו זהות ובעיקר, החתך בעורק הירך שגרם למותן כתוצאה מדימום מסיבי. אך זה לא מסביר כלום.

מי חטף אותן?
כיצד הצליח הרוצח להניח עליהן את ידו?
היכן החזיק בהן?
איך זה הגיוני שאין עדים?
איך ייתכן שהוא הצליח לחמוק מהמשטרה ועוד פעמיים?
מה המשטרה מחמיצה?

ככל שהחקירה מתקדמת, אריקה והצוות שלה שכולל את פיטרסון ומוס, מגיעים לעוד מבוי סתום. מספר השאלות עולה בהרבה על מספר התשובות והכי מתסכל, שאין קצה חוט.
הצוות לא אומר נואש והם מצליחים לאתר דמות השופכת אלומת אור חיוורת על הפרשייה. מתברר שהרוצח צד את קורבנותיו ברשת תוך שימוש בזהות בדויה. איך תופסים מישהו פיקטיבי? מה יוביל למושך בחוטים האמיתי?

באמצע התופת, נחטפת עוד צעירה. מפלס הלחץ עולה והצורך למנוע את הרצח הבא בוער באריקה ובצוות. האם יצליחו?

הסיפור מובא בגוף שלישי. הכתיבה קולחת, סוחפת, מותחת, פתלתלה, עתירת תפניות ואפופת מסתורין. רוברט ברינדזה מניח בין ידינו עלילה אקטואלית שכל אחד יתחבר אליה. ישנה אמירה וביקורת חברתית על העידן של היום שבו אנשים מתנהלים בעולם ויטואלי, ברשת ובאפליקציות, דבר החושף אותם לסכנות רבות. הסופר מראה לנו את הקלות שבה ניתן להתל באחרים ושאם לא מקפידים לעמוד על המשמר, אנו עלולים למצוא את עצמנו בצרה צרורה.

אהבתי מאוד את החיכוכים בין אריקה לממונים עליה. האישה הזו פשוט כלבבי! אחת שהולכת עם האמת שלה עד הסוף, נלחמת על מקומה ובעיקר, נלחמת למען הצדק. ומה שיפה, זה שבעת הצורך, היא מודה בטעותה ומתנצלת. דמותה פשוט נהדרת ונהניתי לראות עוד רובד בהתפתחות שלה בעיקר ברצון להמשיך הלאה.

כשמדובר בסדרת ספרים, נדיר שסופר מצליח לשחזר את הצלחת הספר הראשון ולהתעלות על עצמו מספר לספר. רוברט ברינדזה הוא אחד המוכשרים שבסופרים שמצליח לחדש, למתוח ולהפתיע כל פעם מחדש. זוהי המלצה רותחת לרוץ ולקרוא!