איזה כאפה הייתי אוי

די להתלונן על מה שהיה ואינו עוד.
זה הורס לי ולחדשים פה את החוויה.
אני שנכנסתי לאתר:ואו זה ככ מגניב, כולם פה אוהבים ספרים ומביני עניין ואחלה אחים, ואחיות :p
עכשיו לאחר שנכנסתי לקבוצה:פעם היה יותר טוב? אוף *מבע כלבלבי עצוב* למה לא הכרתי את סימניה מוקדם יותר

חאלס זה הורס את נקודת היחוס שלי ומוריד את הערך של האתר, כי אני מייחס אותו למשהו יותר טוב כביכול ממה שיש עכשיו

שלום אנשים.

אז ככה.
אם אני אגיד לכם שאף פעם לא חשבתי על פרישה; זה יהיה שקר אחד גדול. רציתי לעזוב את סימניה כמה פעמים וקפאתי פעם אחת. אבל אז הבנתי דבר אחד קטן.
דברים משתנים. ואין הרבה דברים שאפשר לעשות כנגדם. כי אם הייתי רוצה להחזיר את פעם הייתי שולפת כל כך הרבה אנשים נפלאים מהעבר ומדביקה אותם לפה. האנשים הם אלה שמרכיבים את האתר, וכשאתם מתלוננים על המורליות של האתר אתם מדברים אל אנשים שמשתנים כל הזמן. אנשים באים והולכים, ואני אישית לא יודעת אם אני אבוא ואלך איתם.
אבל בתור מישהי שנמצאת באתר הזה כמעט שלוש שנים, אני יודעת שהרבה מהאנשים שפה כרגע יתפוגגו עוד רגע. כמו שהאנשים שהיו לפניי באתר והאנשים שהיו אחריי באתר התפוגגו. כי הם ימצאו תחליפים או כי סימניה פתאום לא כל כך נפלאה כמו שהיא הייתה פעם.
אתם ממשיכים לומר "סימניה לא טובה כמו שהיא הייתה פעם", ואתם יודעים מה, זה נכון. אבל אין לכם פתרון. גם לי אין אחד.

והנקודה היא כזו; אין ממש דבר שאנחנו יכולים לעשות כדי להחזיר את הימים המדהימים שהיו פעם. אני יכולה לומר שלא היה אדם אחד שלא חיבבתי בסימניה אז, והיום יש. ואתם יודעים מה? אז מה.
תסתכלו *קדימה* מה אנחנו יכולים לעשות *עם ההווה והעתיד*. תעלו על רעיונות חדשים, אל תנסו לתקן רעיונות ישנים. אני לא יכולה לעלות עליהם לבד, אני חושבת שסחטתי את המוח שלי בזמנו (אני הבאתי את משחק התפקידים הראשון לסימניה~~~), אז בואו נחשוב ביחד.
אנשים לא יישארו זמן רב אם הכל ימשיך להיות בדיוק אותו דבר. כי ככה אנשים. הם לא יכולים להישאר במקום. ואתם יודעים מה קרה? אחרי משחק התפקידים הראשון היו עוד ועוד משחקי תפקידים והרבה מהם היו מיותרים וגרועים ומה לא. למעלה משישים קבוצות (!) נוסדו למשחקי תפקידים. הכל היה דומה והדברים הפכו למשעממים, אנשים התחילו להתקוטט בעקבות משחקי תפקידים. זאת הייתה תקופה נוראה והייתי שמחה אם היא הייתה נמחקת לי מהזיכרון.

אז שוב פעם, כי חרגתי מהפואנטה. אנשים; אם אתם רוצים לזעוק משהו, תזעקו רעיון. לא בקשה לעזרה. כי לאף אחד מאיתנו אין מושג מה לעשות. אל תנסו להפיץ מודעות, מודעות לא תעזור, כי הרוב שלנו הם חדשים, לא וותיקים. מי כמוני יודעת, וותיקה שהרוב חלפו על פניה.

וזהו.

נ.ב-

מותק, אם את יחצנית השיווק של הפאנגירל אני הכוהנת שלה.

אה. רגע. אני כן.

הנסיך הקטן?!? מי זה?! היו גדולים ממנו איפה לוחם? איפה דורה? איפה איש זאב? איפה נוגה ששונאת אותי כול כך? יש עוד הרבה אנשים שפשוט נעלמו-.- די מבאס.

אתם מרגישים תרדמת?

אני דווקא די לא.
כי, אממ, כשאני מתחברת יש פה מלא אוסומים. וכלכם אוסומים.
וול, אני סטינקס, ואתם עוזרים לי, ואני לא מרגישה כמעט תרדמת.
וחוץ מזה, אם אתם קוראים לזה 'תרדמת', הרי יתעוררו בסוף!

אנשים, קבוצה כמו זו גורמת לאנשים להיות יותר מדוכדכים ולהאמין בזה שסימניה 'הייתה טובה יותר'. לעזאזל, היא לא מספיק טובה עכשיו?!